לבחור או להחליט?

[trilliane]

אני לא חושבת שזו הסיבה. החלטה היא פעולה כללית יותר, מסכמת

ויש בה יותר מעצם הבחירה בלבד אלא קביעה, הכרעה, ולא פעם גם כוח, סמכות. ראה לדוגמה "מקבלי החלטות" או "מי אתה שתחליט עליי?". יש הרבה דוגמאות מסוג זה שבהן דוברי השפה לא יחליפו את "החלטה" ב"בחירה".

 

[Assiduous]

ולמרות זאת, היא בחירה.

נכון, יש מים מתוקים, ויש מים מתוקים יותר.
המים המתוקים יותר, אינם סותרים את העובדה שהם מים מתוקים.
&nbsp
כנ"ל לגבי החלטה, החלטה היא בחירה, ויש בחירה סתמית ובחירה עם כוח וסמכות כפי שאת מתארת לגבי החלטה. לכן החלטה זו היא בחירה היכן שלא נימלט ממנה.

 

[trilliane]

אז זהו, שלא בדיוק. שנתחיל שוב? כי חשבתי שמיצית...

ואגב, אירוני שבחרת צירוף כבול (שאינו נכון מילולית): "מים מתוקים" אינם מתוקים כלל. הם תפלים.

 

[אבל השם שרציתי תפו]

קביעה הכרעה וסמכות הן מצד השכל ופחות מצד הלב

"מקבלי החלטות" פועלים לפי שיקולים לא לפי תאוות הלב וגם אם קרו דברים מעולם הנטייה הטבעית שלנו היא לייחס לסמכות גם שיקול דעת וכובד ראש. "מי אתה שתחליט עליי?" יכול להתחלף בסיטואציות מסויימות ב "למה אתה בוחר בשביל..."
&nbsp
רק לשם הבהרה: אני התחתנתי עם בחירת ליבי ולא עם החלטת ליבי/ראשי

 

[אבל השם שרציתי תפו]

מחליטים

עם הראש ובוחרים עם הלב.
&nbsp
מחליטים מן המצוי ובוחרים מן הרצוי.
&nbsp
מחליטים מן ההכרח ובוחרים מהאפשרות.
&nbsp
&nbsp

 

[trilliane]

במקרים כאלה אני תמיד מתחילה מהמילון

וכפי שאפשר לראות (במילון ספיר, חינם לכולם), לא כל החלטה היא "בחירה":
https://goo.gl/Ktcgxr
אבל ביצוע בחירה = החלטה, כי אנחנו מחליטים לבחור באפשרות מסוימת

.
https://goo.gl/8hjS5v

מוזר בעיניי שאתה מתאר תהליך לא יעיל + פתרון יעיל, אך מסרב להשתמש בו.
העובדה שאחרי שאתה מתפתל בהסברים התלמידים פונים למילון ומבינים סוף סוף למה התכוונת, אינה עדות מספקת לכך ששיטת ההוראה הזו לא מוכיחה את עצמה ואתה מסתבך לחינם...?

אני יודעת שלא ביקשת לפתוח דיון בנושא, אבל אני מצטרפת למה שנכתב לפניי, אין שום סיבה להסתבך כשיש דרך פשוטה וקלה למטרה. למעשה גם מחקרים מראים זאת...

הייתה לי הזכות לנכוח בהרצאה של פרופסור פני אור "מחקר בהוראת שפות: ראיות מול מוסכמות" והיא התחילה מכך שקיימת מוסכמה לא להשתמש בשפת האם, אף שמחקרים מראים (וגם הניסיון שלך!) שהיא עוזרת ומקדמת את התלמידים. מחקרי לשון מראים שרכישת שפה נוספת (לא כשפת אם) שונה מרכישת שפת אם ונעשית על בסיס שפת האם. כדי לרכוש ידע אנחנו מעבדים את המידע במוח, וכשיש לו בסיס, מצע להיאחז בו, קל יותר לזכור אותו, לקשר אותו, לסווג, למיין, להשתמש... וברכישת שפה נוספת המצע הוא שפת האם (או שפה דומה אחרת, אם קיימת).

לכן אין כל סיבה להקשות לחינם ולעבוד קשה סתם. אם הלומדים יכולים ברגע אחד להבין, למה לסבך ולהסתבך? אני יודעת גם על עצמי שכשאני נתקלת במילה חדשה באנגלית אני יכולה לנחש אותה לפעמים מההקשר, אבל זה לא תמיד מדויק ואני לא בהכרח אזכור אותה. לעומת זאת אחרי בדיקה במילון פתאום נופל האסימון, לא פעם אני גם מקשרת אותה למילים אחרות שאני כבר מכירה... זה תהליך שבונה ידע והבנה.

 

[Assiduous]

כיצד הסקת

שביצוע בחירה הוא החלטה? זהו נושא שעשוי להיות נתון לדיונים פילוסופיים אולי ולא כל כך פשוט להגדרה מילונאית. בכל אופן, ישנו מושג של "בחירה אקראית". לטעמי, לא בהכרח ניתן לקרוא לכך החלטה.

 

[trilliane]

מדוע בחירה אקראית אינה החלטה? אתה מחליט לבחור אקראית...

אם זו באמת בחירה, כלומר יש לך זכות לבחור, יש לך זכות להחליט על אפשרות מסוימת, גם אם היא שרירותית. כמו כן, ראה הגדרות במילון (נכנסת לקישור?).

 

[דיברגנט חדש]

מילון הוא חפיפניק, באנאלוגיה לויקיפדיה לעומת מידע מדעי

ראי לדוגמה, איך הוא מגדיר שובל ואז יהיה לך קל להבין, למה החלטתי שהוא חפיפניק.

 

[trilliane]

במקום למתוח ביקורת כללית על המילון, אשמח אם תתייחס נקודתית

באופן מנומק לסוגיה הנדונה.

 

[Assiduous]

משל למה הדבר דומה

כשאני מכניס את היד לקלפי או לתיבת כרטיסים ובוחר באקראיות, זו לא בהכרח החלטה, אלא בחירה אקראית. אני מבין באיזשהו מקום שאפשר לראות את זה כהחלטה, אבל אני מבין יותר שאפשר לראות את זה גם לא כהחלטה המביאה לידי בחירה אלא בחירה המביאה לידי החלטה. אכן, אני לא יכול להשתמש בהחלטה ובחירה כמילים נרדפות במקרה הזה.
&nbsp
כפי שאני רואה זה נושא הנתון לדיונים פילוסופיים שלהם צדדים לכאן ולכאן כפי שהערתי בהודעתי הקודמת. זה לא נושא הנתון לפתרון בערך מילונאי. ללא כל קשר לדעתי (שבלי לזלזל במילון, באמת אין לו כוח להכריע בשאלות פילוסופיות, בגלל מילה או שניים הכתובות בו. משל לה"ד, למילון שכתוב בו ש"ברית מילה הוא דבר מוסרי שיהודים נוהגים", בזמן שאת מתנגדת לברית מילה. האם דברי המילונאי ודעתו ששורבבה שם תשנה את דעתך?) נכנסתי לקישור שהבאת, ולא הבנתי כיצד הסקת את דברייך מהערך שאליו הפנית. אשמח לראות ציטוט מדויק.

 

[trilliane]

ועכשיו נשאלת השאלה אם זו "בחירה". הרי לא בחרת, סתם "הגרלת"

אם אתה מתכוון ל"בחירה" במשמעות "הצבעה", זו משמעות קצת שונה שלא נראה לי שאליה כיוון השואל.

 

[Assiduous]

התייחסתי לשאלה זו בתגובה אחרת שכתבתי זה עתה

 

[trilliane]

לא...

 

[darlin1]

לא מסרבת

לא מסרבת לפיתרון, אני לומדת מהניסיון שלי ושל אחרים. זה באמת נועד לרקע ולא לתאר עניין מהותי.. והאמת שבכלל הקצנתי את הסיטואציה כדי להכניס פן הומוריסטי. לא הלך לי, מתברר!
בנוגע להרצאה ולעמדה שהצגת - אני מכירה אותה ומקבלת אותה. ההערה הקודמת שלי לביקורת שעלתה, היא מתוך הרגישות שלי לזילות מקצוע ההוראה. המקצוע נתפס כרגשי, אינטואיטיבי ולא מקצועי. כל אחד חושב שהוא יכול להיות מורה. טוב, האמת שזה באמת נכון - רוב המורים במערכת לא מעודכנים במחקרים האחרונים ופועלים מתוך ניסיון אישי ואינטואיציה :/ אני מאוד לא אוהבת את זה ומנסה להחזיר את "המקצועיות" למקצוע.
בנוגע לעמדה שהצגת - אני מסכימה אבל כמו כל תאוריה, היא לא תמיד עובדת בשטח. יש מילים בעברית שאינן קיימות בשפת האם של התלמידים, או מילים שקיימות בשפת האם אבל בעלות משמעויות נוספות והקשרים שונים. אם הייתה לי כיתה של תלמידים דוברי אנגלית, הייתי ישר אומרת להם choose / decide. לשמחתי או לצערי, יש לי כיתה הטרוגנית, שרוב התלמידים לא דוברים אנגלית ולכן אני לא יכולה לסמוך תמיד על תרגום.
אני יכולה להגיד על עצמי שיש מילים באנגלית שאי אפשר לתרגם לעברית והניסיונות שלי למצוא להן תרגום רק עיכבו אותי מלהבין את המשמעות שלהן. ההבנה הגיעה רק לאחר שנתקלתי בהן בהקשרים מגוונים.
מילים כמו mind, sensation, senses, sensorium...
ובכלל, יש מחקרים שטוענים הפוך, כי ללמוד שפה חדשה = ללמוד הגיון חדש, חשיבה חדשה וכל ניסיון לתרגם את השפה לשפת האם - מעכב הבנה ולמידה משמעותית.
יש מחקרים לכאן ולכאן. אני מאמצת את שתי העמדות ודואגת להתעדכן וללמוד מהן ומהניסיון בשטח.

 

[trilliane]

ראשית, סליחה על הפנייה קודם בלשון זכר

לא ראיתי זילות למקצוע ההוראה, ודאי שלא כאן. גם לא נתקלתי בגישה ש"כל אחד יכול להיות מורה" (ודאי שלא מורה טוב). אני חושבת שהדרישה לתעודת הוראה כמעט בכל מקום (בפרט דרך משרד החינוך) מדברת בעד עצמה.
&nbsp
אני לא חושבת ששפה חדשה היא "היגיון חדש" אף שהדקדוק בהחלט מצריך לא פעם חשיבה אחרת. אבל אפשר למצוא היגיון גלובלי ורעיונות משותפים בתרבויות דוברות שפות שונות, וברוב המקרים אפשר למצוא מילה (או כמה מילים) שיעבירו את הרעיון משפה לשפה, אלא אם מדובר בהבדלים תרבותיים ואז בד"כ הבעיה כבר אינה בשפה אלא בתרבות שונה (אבל זה קורה פחות במילים בסיסיות).
&nbsp
אני גם לא חושבת שצריך לבחור... כל מקרה לגופו. אפשר לתת דוגמאות וגם תרגום, למשל. כל דבר שעוזר למורה או לתלמידים (וזה יכול להשתנות בין מורים ותלמידים שונים וכמובן בין חומרי לימוד שונים). אני פשוט מתנגדת באופן אישי לקיבעון של העלמת שפת האם והתעקשות להשתמש רק בשפה הנלמדת, למשל. אני יודעת שזו גישה פופולרית ("עברית בעברית") אבל בעיניי זו התעקשות שהיא טעות.
&nbsp
אם את מחפשת דוגמאות לשימוש, גוגל. פשוט לאסוף דוגמאות של משפטים טבעיים, לברור מהם דוגמאות מייצגות, לעבד אותם בהתאם לרמת התלמידים ולהציג את השימושים העיקריים. כיום בעידן האינטרנט אין צורך להמציא את הגלגל מחדש

.

 

[darlin1]

מסכימה חלקית

אני איתך בעניין ההתנגדות לקיבעון. בהחלט לא מתעקשת. הרבה פעמים אני גם שואלת את התלמידים איך זה בשפתם ואגב, הרבה פעמים מוצאים דמיון בין מילים בשפות שלא הייתי מצפה [נכון לעכשיו הכיתה שלי מורכבת מדוברי רוסית, הינדית, ספרדית, ערבית, הונגרית וצרפתית]. בהחלט מסכימה שכל מקרה לגופו. בשורה התחתונה, אני רואה קודם כל את התלמידים והלמידה שלהם, רק לאחר מכן את התאוריות השונות. אני הולכת לפי מה שעובד עבורם.
לא מסכימה עם עניין ההיגיון, אני באה מתחום האנתרופולוגיה והסוציולוגיה וחושבת שיש קשר ישיר [אפילו לא קשר, אלא אלו חלקים של אותו שלם] בין התרבות לשפה. על זה אפשר לפתח דיון שלם אבל באמת שהכוונה שלי בסיפור הייתה להכניס פן הומוריסטי!

 

[trilliane]

ודאי שיש קשר בין התרבות לשפה, שפה היא חלק מתרבות

אבל התרבות האנושית והחשיבה שלנו היא הרבה יותר גלובלית בסה"כ ולא חסרות ראיות לכך.

 

[darlin1]

"כן, אבל..."

נראה לי נסכים לא להסכים בעקבות ההתעסקות שלי באנתרופולוגיה, הנטייה שלי היא להתמקד בהבדלים בין דפוסי החשיבה התרבותיים והחברתיים בין קבוצות שונות. אני מכירה במשותף שקיים, אבל פחות מתמקדת בו.
בכל אופן, גרמת לי לחשוב איך האנתרופולוגיה בחיי משפיעה על דרך ההוראה שלי.. מעניין! אולי זה ישתנה בעתיד, מי יודע!

 

[דיברגנט חדש]

'תתחדש' היא מילה בסיסית שאין לה תרגום בשפות אחרות