אין חוקים ברורים
בטח בישראל המאוד לא רשמית.
עם זאת, סגנונות שונים מתאימים לנשים בשלבים שונים בחיים ובתיפקודים שונים.
אם הרעיון הוא להתלבש בצורה שמחמיאה לך, הרי שגם אם אין הבדל של משקל, הגוף משתנה במהלך השנים ומה שהחמיא לאותה אשה בגיל 25, יראה עליה אחרת בגיל 35 ובגיל 45.
אין חוקי ברזל. באוניברסיטה שבה ביליתי שנה בארה"ב, הסטודנטיות נהגו ללבוש מכנסונים וחולצות אובר-סייז דקיקות או סתם טריקו. על הצעירות ממוצא אסייתי זה נראה קליל וחמוד. על הצעירות ממוצא לטיני זה נראה מיני על גבול המפוקפק. אותן גזרות, אותם מותגים. ההבדל הוא במבנה הגוף. יצא שהסטודנטיות שלי ממוצא אסייתי נראו לי חמודות-ילדותיות, וחברותיהן הלטינו נראו לי זנותיות. הייתי צריכה לחשוב על זה באופן מודע ולהזכיר לעצמי שכולן בנות 19 שהתקבלו לאונ' מצויינת ויש להן ראש נהדר על הכתפיים וחינוך טוב. עדיף כמובן היה אם הייתי מסתכלת עליהן בלי דעות קדומות, אבל בהינתן שכולנו נושאים איתנו איפשהו איזשהן דעות קדומות, הדרך שבה מתלבשים בהחלט יכול להשפיע על התדמית.
זה, בעיני השיקול החשוב ביותר. לגיטימי להחליט להתלבש מחוץ לקודים המקובלים, אבל צריך לקחת בחשבון את ההשלכות. בדיוק כמו שלהתלבש כמו כולם נושא בחובו מסר. מה שמתאים ולא מתאים, לפיכך, לא נגזר מגיל, מגזרה מסויימת של חולצה או מאורך החצאית.
