שלום לכולם. אני משרשר לפה רק כי אני רוצה
לכתוב בכללית, וזו בעצם ההודעה הראשונה בדיון הזה
.
טוב, אז גם אני עדיין לא סגור על השאלה הזו, ועם זאת כמה דברים:
ראשית אני חושב שכל ההסתכלות על הנושא של טיבעונות קצת מפספסת. אני בהחלט שוכנעתי די מהר בהגיון של הדברים, והאמת שאני תמונות כאלה לא הייתי צריך - מספיק לי רק לדמיין
.
עכשיו, הדיון הכללי בנושא פעמים רבות פונה לצד הפיסיולוגי - האם אנו טורפים? האם אנו אוכלי כל? האם אנו בעלי חיים צימחוניים (טיבעוניים)?
אבל נראה לי שפה קצת מתפספסת הנקודה. אנו בני האדם כבר מזמן משהו אחר - לא ברור, לא מוגדר, ולא מקשיב לצו-הטבע. ולכן הדיון על המימד הפיסיולוגי הוא אולי קצת מפספס (למרות שאני מסכים איתו!).
אז אני פונה לכיוון אחר ושואל - האם הנפש שלנו היא נפש של טורף, או של אוכל כל, או של צימחוני?
ושאלה זו אני אפנה לכל אחד ואחד מאיתנו, אין תשובה אחת שנכונה לכולם
.
כך לדוגמה, הנפש שלי היא ממש לא נפש של טורף, וממש לא נפש של אוכל-כל, היא לחלוטין נפש צימחונית (בהגדרה הטיבעית - אכילת צמחים!). ולכן איפה שהו אני כן מרגיש די מרומה שבמשך שנים פועלים קשות להסתיר ממני את האמת על מה זה אומר להיות בעל נפש של טורף!
מצד שני יש כאלה בעלי נפש של טורף. להם לא איכפת לראות את התמונות, ולא לישמוע את הסיפורים. מבחינתם - זה טיבעי, זה בסדר גמור, ואין להם שום בעיה עם זה. בדיוק כמו שאם תקחו כלב לבית מטבחיים, הוא לא יזדעזע כלל! להפך הוא ילך לחפש שם מה לאכול! ואני אומר כי אנשים שכאלה - זכותם!
יש לי חבר שלפני שנים-רבות עשה מעבר לטיבעונות, וההגיון שלו היה כזה: הוא אמר לי - "אם אני הייתי צריך ללכת ולשחוט את הפרה בעצמי, כולל לקחת חיים, כולל לראות את הסבל, כולל להיות מוקף במוות ובדם.... אני לא הייתי עושה את זה. לפחות לא במצב שיש לי משהו אחר לאכול כדי לא למות ברעב". זהו, זה כל השיכנוע שבן-אדם הגיוני צריך.
אבל מצד שני, מי שאין לו בעיה עם זה, והיה מסוגל לבצע זאת בעצמו, אז מה אני יכול להגיד - זכותו! כי צבוע הוא לא, הוא פשוט אדם עם נפש של טורף.
אז כל העיניין של חשיפת "הזוועות" (במרכאות, כי עבור חלק זה זוועות, עבור אחרים - טיבעי לחלוטין) אל מי הוא מכוון? וכן שאלת השאלות למי זה אמור להפריע?
אני בכלל לא רואה בתמונות הנ"ל כנסיון לפרובוקציה כלל, זו המציאות האמיתית בה אנו חיים. למה זה אמור לזעזע מישהו? שוב, תקחו כל בע"ח טורף לשם, זה בכלל לא יפריע לו. להפך הוא גם יעזור להרוג אותם אם צריך.
מה שאומר שאם זה מזעזע מישהו - הוא אינו טורף בנפשו! אז שיגיד תודה שמודיעים לו כי מבלי שהוא שם לב, הפכו אותו להיות טורף.
אני באמת לא מבין מה הבעיה עם התמונות הנ"ל באופן כללי. בתי הגידול ובתי המטבחיים אמורים להיות גלויים לכל, וגם לא להפריע לאף אחד - בהנחה ואנו אכן טורפים ואוכלי-בשר.
ובמידה והם אכן מפריעים למישהו - אותו המישהו צריך להבין שהוא אינו בעל נפש של טורף, וגם ההמבורגר שמגיע בתוך לחמניה ועטוף יפה - מקורו בדיוק שם! בסבל! ואני מציין שוב, שלכלבה שלי למשל, כל זה בכלל לא היה מפריע, היא הייתה מנסה להרוג אותם בעצמה.
אז להציג את הדברים בגלוי כמו שהם, זו כלל אינה פרובוקציה! למה שזה יהיה פרובוקציה? אם אנו אוכלי בשר, זה לא אמור להפריע לנו כלל וכלל. הפרובוקציה היא בכך שדווקא בוחרים להסתיר זאת מאיתנו, ולא באמת נותנים לנו את הבחירה אם אנו רוצים להיות חלק מ ***כל*** מה שזה אומר להיות טורף.
אגב סין, הייתי שם קרוב ל- 10 פעמים בנסיעות עבודה בעבר. הם לא מסתירים כלום. הם מסוגלים לשחוט את כלב המשפחה באמצע הסלון. זה לא מעניין אותם בכלל... אם הם מסוגלים נפשית לזה, ולא עוצמים עין כלפי מה שלא נוח להם להודות בו, מה אני יכול להגיד - זכותם! הם טורפים, האם-אמא של הטורפים.
אז לסיכום, כל מי שמפריעות לו התמונות הנ"ל צריך לחשוב טוב עם עצמו - למה הן מפריעות לו בכלל? ולשאול את עצמו, אם הוא היה נדרש לבצע דברים אלה כדי לאכול את מנת סטייק שלו, האם הוא היה מסוגל לזאת!
אם כן, אז התמונות הנ"ל לא אמורות להפריע לו כלל. אם לא, אז למה לעזאזל אתה עוצם עין, ושותף במשהו שאתה נפשית רחוק ממנו לחלוטין? - אני שמח שהתמונות מפריעות לך!
וזה לא שדווקא דוחפים לך אותן לפנים, ממש לא. התמונות הנ"ל הן חלק ממי שאתה, הן חלק מהמציאות לה אתה שותף. אז למה להסתיר אותן? יש לך במה להתבייש? אתה אמור להיות גאה בבחירות שלך, לא.
אני אומר בפעם הרביעית, טורפים אמיתיים, בעלי נפש של טורפים, לא יזדעזעו לרגע, לא ירגישו רע, ולא ירגישו בושה. ולכן גם לא היו טורחים להסתיר את המעשים הנ"ל, אלא דווקא היו גאים בכך שהצליחו ללכוד טרף ולטרוף אותו - זו הייתה גולת הכותרת של היום שלהם!
ופה המקום אולי להעלות את המונח - "צביעות", אותו הזכירו לפני. רק שאני לא חושב שזו צביעות, אני חושב שזו אטימות וטימטום וחוסר נאורות משווע! עוד עדות לחוסר היכולת של האדם מין הרחוב להתנתק ממה שדוחפים לו למוח ולחשוב בעצמו.
