לא נוח לי עם חמותי

[seelinewoman]

היא לא דעתנית אלא שתלטנית

להפך אפילו, את הדעתנית, ובצדק.
אל תוותרי על דעתך, מקומך, ותפקידך כאמא.
את עושה נכון, עקרונית.
ויש הבדל בין להביע את דעתך לבין לכפות אותה ללא זכות.
אין לה זכות לגדל את בתך, ואין זכות לבעלך להחליף אותך באמו.
את אמה של התינוקת, ואת היחידה.
מכאן נובעת זכותך לקבוע איך לגדל את הילדה, ואצל מי תהיה.
הקשיים שלך נובעים מכך שמערערים על הסמכות שלך,
ולכן את גם לא מצליחה להרשות לעצמך
להיות נדיבה כלפיה במה שאפשר ולא מזיק.
אני מציעה לך להסביר את זה לבעלך,
ולומר לו שאין לך בעיה לחלוק חלק מתשומת הלב של בתך עם אמו,
אבל עד שלא תבין מהו מקומה הנכון בסולם ההיררכיה אין לך ברירה
אלא להיאבק על מקומך שהוא שלך בלבד.
זהו מרקם היחסים ומאזן הכוחות הנכון היחיד שיש במשפחה.
אל תוותרי, אבל שני את הניסוח והמונחים שלך.

בהצלחה

 

[dana308]

קרוב לליבי

אני עם בעלי כבר 12 שנה גם בתור חברים הכרתי מקרוב את ההרגשה שלך התחושות האלו שמלווים אותך
היום אני אמא לשני בנים חמתי אולי שמרה על הגדול פעם אחת ועל שניהם ביחד עוד פעם אחת .
הגישה של כל כך שונה משלי הראיה שלה לדברים אלפי שנות אור ממני
הדבר היחיד ששונה בינינו הוא שבעלי איתי לאורך כל הדרך
בעלי לא אהב אף פעם את הגישה שלה ואם היה צורך בעזרה היה אומר לי ישר לקרוא לאמא שלי ועד היום היחידים ששומרים על הילדים שלי זו אמא ודוה שלי
אל תנסי לשנות אותה תתעלי על עצמך ותלמדי להתעלם ממנה להמשיך בדרך שלך את האמא את קובעת .
למזלי אחותו של בעלי הביאה להם שני נכדים נוספים אז עכשיו בכלל אין לי בעיה כי היא לא טורחת לבקר את הילדים שלי .
תהיי חזקה .

 

[ש י א 1]

לכלה שחמותה מכעיסה אותה.

כבר שאלו לפני איך יתכן שכל החמיות מכשפות, והכלות כל כך מלאכיות. אבל לא בזה עסקינן.
מה שבטוח, אחד לפחות חייב להיות יותר חכם. אם את ובעלך תשתפו פעולה, והיחסים ביניכם יתבססו על הבנה ואהבה והילדה תגדל באוירה בריאה, חמותך לא תקלקל לך דבר. אל דאגה. נהפוך הוא. אם היא עוזרת מרצון, ויש לה בטוח נסיון יותר מאשר לך, יאללה שחררי, תהני מזה, לכי לחברה, לכי קני לעצמך משהו, נוחי, סידורים, צאו לסרט את ובעלך, וקחו את הילדה כשחמותך רוויה ממנה, והילדה קיבלה את מנת הסבתא שלה, וכולכם תהיו מרוצים. בגדול. מי שקובע לגבי הילד הם הוריו נקודה! אם הסבתא נוהגת בשונה ממך, זה לגמרי לא אסון, ולא יקרה כלום. אני לא מנסה לחנך את נכדי כשהם אצלי, ונוהגת בביתי כמנהגי, בהתחשב בצרכיהם. אך אין לי שום רצון להיות הורה שלהם. אני נטו לכיף ופינוקים. והם אוהבים לבוא.
אני ביחסים מעולים עם שלוש כלותי, לעולם איני מתערבת, במה שקורה בבית שלהן, (הן נשואות לבני), אך גם הן מכבדות אותי ולא מתערבות לי. בקשר לילדיהן נכדי, הן האמהות ואני הסבתא שלפעמים עוזרת, לפעמים מצ'פרת, זה לא משהו קבוע. איני כופה עצמי, ולא כופים עלי דבר.
בקיצור, היי חכמה את. תהני מהאופציה שיש לך. יש הרבה כלות שאין להם שום עזרה ביחוד לא מהחמות. ואם היא כבר מוכנה אז סבאבה לך...שתדבר , מה יקרה, את אומרת שהיא דעתנית. כלומר אחת שיודעת ומבינה דברים. אני סבורה, שתתבשלו מעט יחד, תלמדי להנות מזה. רק תחשבי על זה...העיקר תהיי רגועה.

 

[גא ין]

קודם כל

הבעיה היא ממש לא אצלך. כשאני ילדתי את הצוציק שלי סבתא שלי הכריחה אותי לשתות כל הזמן תה עם חלב כי "אני הרי לא רוצה שיעלם לי החלב ואז הילד יצטרך לשתות את הג'יפה של החנויות האלה" (היא התכוונה לתמ"ל). במקרה והילד היה בוכה היא הייתה ישר חוטפת לי אותו מהידיים ומתחילה להכניס לו בקבוק "כי היא יודעת מה הוא רוצה" למרות שהבכי נבע בכלל מדברים אחרים, וכשהצוציק שלי התחיל לזחול והיא הכריחה אותי לשטוף 3 פעמים ביום את הרצפה בשביל "שהוא לא יהיה חולה בגלל כל הלכלוך שמצטבר על הרצפה בבית" הבנתי שזה ממש לא אני ומשהו לא בסדר. כל מה שלא עשיתי -זה לא בסדר, וככה זה עד עכשיו, אבל מה שכן, הצלחתי להוציא כמעט כל התערבות שלה מבחינת חינוך בשיחה מאוד רצינית. אצלי זה היה קל יותא כי זוהי הסבתא שלי, אבל נראה לי שאצ זה ילך אם תקחי את בעלך לשיחה רצינית, ותסבירי לו מה את רוצה שיהיה בחינוך הילדה ומה את מצפה ממנו בתהליך החינוך הזה, מה את רוצה שחמותך תעשה/לא תעשה ובכלל שיחה כוללת על כל נושא החינוך הזה. הקטע בשיחה הוא לא להגיד לו שפה ושם הוא היה לא בסדר אלא להגיד לו שהיית מדיפה אם הוא היה עושה אחרת. מקווה שהכל יסתדר! בהצלחה!

 

[EcoT]

ומה עם מה שהוא רוצה בחינוך של הילדה שלו?

 

[אסתי קלי]

סבתא שלך גרה איתך?

 

[ר22 היחידה]

לא

אנחנו אומנם גרים יחסית קרוב, מרחק של דקות נסיעה. לחמותי אין אוטו. אז או שאנחנו באים לבקר, או שהיא קופצת אחרי עבודה או שבמקרים נדירים מגיעה עם חמי (שפשוט שם אותה אצלנו והולך ואז בעלי צריך להחזיר אותה בדרך כלל)

 

[אסתי קלי]

השאלה שורשרה לגא אין

 

[דר יעל עזרא]

שלום ר

בהמשך למה שעניתי לך באירוח, אחדד ואומר:
1. חשוב שתעבירי מסר לחמותה שאת מקשיבה לדעתה, אבל בסופו של דבר את ובעלך מקבלים את ההחלטות לגבי הבת, ואתם הסמכות העליונה.
2. אם את מרגישה שלא מכבדים את דרכי החינוך שלך,יתכן שכדאי להמנע מלהשאיר את ביתך עם חמותך ללא השגחה. היא יכולה להיות בקשר מצויין עם הנכדה גם אם אינה נשארת איתה לבד.
3. והכי חשוב - בעלך ואת צריכים להיות יותר מתואמים ולעבוד טוב יותר על התקשורת הזוגית שלכם. לו הייתם נותנים אחד לשני את התמיכה הראויה, לא היית חווה את חמותך כאיום- היית בטוחה במקום ובמעמד שלך מולה.