לא יודעת מה לעשות

[ללו9]

הכל נכון ועדיין...

קשה לי.
נכון שלאחרונה הוא מתנהג כמו אידיוט, אבל בסך הכל הוא החבר הכי טוב שלי, הוא האדם הכי קרוב אליי, הוא האיש שבחרתי להתחתן איתו.
התקופה הזאת לא מוחקת את זה.

 

[חובטת שטיחים]

התכוונתי כמובן מחכים שבוע - שבועיים

 

[sweetjane1982]

המקסימום שישתנה אצלו בעוד שבועיים זה השלב במשחק בפלייסטיישן

הבנאדם הזה מפגין כלפיה קור, מתסכל אותה מינית, מכניס אותה לחובות, חי על חשבנה וכולם פה מזמרים את בלדה לנאיבית.
מה נסגר איתכם?
אין להם ילדים ולא כלום, שתחפף אותו מהר ותמצא גבר אמיתי. אין פה מה להתמהמה

 

[מתגנב]

ללא ספק

זה כמו ירקות במקרר - צריך לחכות שירקיבו לגמרי ויסריחו לפני שזורקים אותם, גם אם יודעים יומיים אחרי הקניה שלא יקרה איתם כלום. זו הדרך הבוגרת לטפל בבעיות ולא, חלילה, להמנע מאשליות, החליט מהר ולהמשיך הלאה בחייך, כמו ילד אימפולסיבי.

 

[חובטת שטיחים]

למה להגיד סתם?

תמיד אפשר להכין איזה רוטב מעגבניות קצת ישנות או ריבה מפירות עייפים.
אבל בלי קשר, רגשות של בני אדם זה משהו אחר, הם לא נרקבים אלא מבשילים...

 

[שילה1]

כי טוב-בשבילך.הוא לא ישתנה,ואת כוונת לחיים אחרים.

היה לי אחד כזה.שנים מאוד רבות.חבל על הזמן ועל כוחות הנפש.
זו מחלה חשוכת מרפה שתבוא לידי ביטוי גם בעתיד.
מגיע לך גבר אוהב ,מפנק ועוזר בפרנסה.
העזרי בהורים וחברים,וצאי משם ומהר.
בהצלחה

 

[ללו9]

תודה רבה,

מקווה שאכן כך יהיה.

 

[שילה1]

כך יהיה.בהצלחה

 

[קרן אור 32]

באתי לכתוב משהו קודם

לגבי עבודה
אחר כך ראיתי את כל התמונה
&nbsp
אז מבחינת עבודה אני יכולה להבין אותו.
כי אין יותר קבוע מזמני.
&nbsp
אבל אם עכשיו זה פעם בחודש אז בעוד שנה תמציא את עצמך בחדר מיטות של מלון זול מחפשת חיבוק ואהבה עם גבר אחר.
כשצעירים ואוהבים הנושא הזה לפעמים נראה זניח ו"לא" נורא הכל ישתנה העיקר שהוא נשמה טובה" אבל הנושא הזה הוא חלק מאוד משמעותי בחיים. אי אפשר לנהל אורך חיים בריא וטוב ללא סקס חום ואהבה!
ולכן אם החלטתם להתגרש לכי על זה. תמציא לך מישהו יותר טוב.
נשואים זה לא לתמיד וגירושים זה לא סוף העולם.
בעיקר עכשיו שאין ילדים
אם לא תעשי את זה עכשיו תמציא את עצמך עושה את זה עם ילדים בעוד 10 שנים חבל על השנים היפות שלך
ועל הפכיעות וריבים

 

[ללו9]

אני יכולה להבין שזה לא נעים

ושזה לא מה שהוא רצה,אבל גם אני, עם ניסיון ניהולי של 8 שנים ומשכורות שמגרדות את העשרים אלף ש"ח נאלצתי לעבוד בעבודות מזדמנות כדי להתקיים, עד שאמצא משהו אחר. אז אני בטוחה שגם הוא יכול להתגבר על הפינוק שלו ולעשות את זה, בטח ובטח אם עד היום הוא לא עבד בשום דבר רציני ואין לו טיפת ניסיון בשטח.

 

[קרן אור 32]

אני מבינה אותך

אבל את בעצמך אמרת שאין לו נסיון
לפעמים אדם חיי בפנטזיות של עצמו וחושב שאם יש לו תואר שני מחכה לו עבודה
ולוקח זמן לנחות על הארץ ולהבין שיש פעם בין פנטזיות ומציאות.
יש אנשים שזה לוקח להם דקה ויש כאלה שיותר בעיקר אלא אנשים שאין להם כלל נסיון בשוק.
&nbsp
אני יכולה לומר לך שלפני 4 חודשים החלטתי שאני רוצה למכור את האוטו
אמרתי וואלה יש לי אוטו מחברה שממש קל למכור בזמנו ממש רדפתי אחרי המוכרים בשביל לקנות אותו. בדקתי מחירון ואמרתי סבבה זה מה שאני רוצה מחירון. אנשים הראשונים התקשרו וצחקו לי בפנים. ואני אמרתי מה זה המפגרים האלו שילחו לחפש. וכך עברו 3 חודשים עד שנפל האסימון שאין שום קשר בין מחירון לאוטו שלי למה שבאמת קיין עכשיו בשוק. ותאמיני לי זה לא היה פשוט.
&nbsp
אז נכון שאני לא צריכה לשלם שכר דירה מהכסף הזה
אבל מה שאני אומרת לך שלו אין שום נסיון לא בחיי האדם העובד ולא בזוגיות. ואלה התוצאות שהוא לא מוכן להתפשר על חלומות שלו . ואני בטוחה שהוא חושב שאת פשוט לא מבינה אותו.
&nbsp
אבל שוב זו לא הבעיה של הזוגיות שלך. למרות שאת ממש רוצה להאמין שזו כן.
בעיה היא חוסר תקשורת וחוסר חיים האינטימיים.
את מתעסקת בתפל ולא בעיקר!

 

[ללו9]

עשיתי נסיון אחרון,

שלחתי לו הודעה אתמול בלילה, כתבתי לו שאני אוהבת אותו ושאני מתנצלת על הדברים שאמרתי, אמרתי לו שלהתגרש תמיד אפשר אבל אני מבקשת שננסה להתמודד עם זה קודם. ביקשתי ממנו להפגש ולדבר. הוא לא מוכן, הוא טוען שכלום לא יעזור.
אז כנראה שזהו, מתגרשים...

 

[DeMitri]

אני מבין את מה שקורה, שניכם לא אשמים

לדעתי הוא צודק וגם את צודקת.
אי אפשר לחיות במדינה הזאת כמו שצריך למעמד ביניים ולרב האנשים.
הוא צודק שהוא לא מוכן להתפשר כי הוא למד והשקיע והוא רוצה סיפוק
אתגר והנאה מהעבודה ולא לבזבז את זמנו ואת חייב בשביל משכורת
ברצפה, לעומת זאת אתם זוג צעיר וצריכים להחזיק בית וטוב שאין ילדים בנתיים.
ממליץ לכם לבדוק אופציות הגירה, אני מבטיח לכן יש מדינות שתחיו כמו מלכים בהם
עם משכורות בסיסיות ותשכחו מכל הדאגות שיש בארץ ואת זה אני אומר
מניסיון. עצה אחרת לא יכול לתת לכם.

 

[ללו9]

ובכל זאת,

הוא עדיין יכול לעבוד בעבודה כזאת כדי להכניס כסף הביתה בזמן שהוא מחפש עבודה קבועה.
בדיוק כמו שאני עשיתי.

 

[חובטת שטיחים]

יש לי הרגשה שזה לא התחיל אתמול, הוא מראש לא כל כך רצה להתחתן

עשה את זה בסופו של דבר בגלל שהגיע הזמן וכבר "צריך", ועכשיו בהזדמנות הראשונה ועם איזה תירוץ קלוש מוצא לו דרך מילוט החוצה.

 

[ללו9]

יכול מאוד להיות.

אולי זה עניין של גיל, אולי הלחץ מהסביבה, לא יודעת.
אני רק יודעת שכשבנאדם מחליט להתגרש במשבר הראשון ולא מעוניין לנסות לצלוח אותו - כנראה שהוא לא באמת מחויב או בשל.

 

[anat hayeruka]

זה גם מה שלי עלה אבל להגר זה לא פשוט כשאין לך כסף אז חשבתי שחוצפה לכתוב את זה


אני מסכימה שקשה מאד לחיות כאן והרבה אנשים מוכשרים ורגישים או הולכים לאבוד או עוזבים אם יכולים, ונשאר גרעין קשה של אנשים לא נעימים וקשי יום (סליחה עם הנוכחים זה כולל גם אותי כמובן)

בריחה זה לא פתרון אמיתי אבל לפעמים זה יכול להחזיק 50-60 שנה

אם הגעתם להחלטה כזו אחרי 3 חודשים אולי באמת אתם לא מתאימים
אבל אם הוא החבר הכי טוב שלך הייתי לוקחת אותו לשיחה למרות מה שאמרתם ומה שהחלטתם ואפילו אם זה נראה לא הפיך, כי יש רק דבר אחד סופי בחיים...

תשכחי שאתם נשואים תשכחי מהציפיות שלך מ׳גבר אמיתי׳, דברי אליו כמו אל החבר הכי טוב שלך, תראי מה יצא

גברים יש המון חברי אמת יש מעט

 

[DeMitri]

ההיתי קורא לזה "חוכמה" ולא "בריחה"

ברור שלא מקפלים הכל אלא וזזים ללא נודע. אלא מתכננים ומתארגנים כמו שצריך
עם ויזות, כסף בסיסי להתחלה, לדעת לאן ואיפה ללכת וכו'.

 

[ללו9]

חברים גם לא קמים והולכים כשקשה...

 

[אמרלדה]

שלום לך

תראי, הסיפור הזה של מי צודק כבר לא רלוונטי עכשיו.
זה בטוח לא פתרון לשבת בסלון ולשחק במשך שלושה חודשים,
מצד שני זה גם לא נכון לשבת לו על הווריד ולכעוס, בהתחשב בעובדה
שהוא חשב שעם התואר באה המשרה, והמציאות טפחה על פניו,
והוא גם ככה מרגיש חרא.
אני רוצה לספר לך שהבן שלי בזמנו אמר אותו דבר: עבדתי בעבודות מזדמנות
כל חיי, כסטודנט לשני תארים. עכשיו, אני יושב בבית עד שאני מוצא עבודה
במקצוע שלי.
מודה, הוא לא היה נשוי אז. אני דאגתי קצת, אבל לא אמרתי לו מילה. הוא ישב
שלושה חודשים בבית שלי-שלו (הוא גר אז בבית עדיין) אבל חיפש עבודה ברצינות, באמת. בתום השלושה
חודשים מצא עבודה במקצועו. עברו מאז כמה שנים טובות, הוא עדיין באותו מקום
והתקדם לתפקיד ניהול. ההחלטה שלו דאז התבררה בדיעבד כנכונה.
לעומת זאת, אחיו עבד בעבודות מזדמנות עד היום, שנה אחרי התואר השני. הוא לא מוצא את עצמו,
ועכשיו נסע לחו"ל כדי לעבוד במקצוע שהוא רוצה באמת.
כל אחד בדרכו, כל אחד והאמת שלו. אבל עזבי את זה. זה כבר מאחורייך.
זה משבר קשה, והוא לא עמד בו. לא בגלל שהוא קם והלך, אלא בגלל שהוא לא היה מוכן לחזור ולדבר.
שואלת אותי? גם בבית אמו שטפו לו את המוח. או שמלכתחילה הוא לא היה ממש עמוק בעניין שלכם
רגשית, אולי הוא החליט שלאור המצב הוא עשה טעות והתחתן מוקדם מדי. לא חשוב מה זה בדיוק, מה
שחשוב זה שהוא כבר ויתר על הנישואים שלכם, ולא מוכן לנסות.
אז לבי אתך, וחיבוק גדול, והתקופה הזו תהיה לך קשה. מציעה שתתרכזי בכך שהוא ככל הנראה מעולה
כחבר אבל לא כל כך טוב כבעל עם אחריות, וטוב שגילית את זה עכשיו. תתרכזי בכך, ותצפי קדימה.
ואת יודעת מה? אני, כשבעלי עזב את הבית כשהייתי בת 48 ועם שני ילדים בגיל הסטודנטיאלי, גם רציתי
למות. והיום אני עם אהבת אמת חדשה מזה 7 שנים ומאושרת מאוד. גם את תהיי. הבעיה במשברים
היא האמונה שמה שיש היום יהיה גם מחר, לכן קשה לצאת מהם. אבל עזבי את ה"בא לי למות". תתאבלי,
זה חלק מהתהליך. ואחר כך תצאי מזה בראש מורם, לדרך חדשה.