לא יאומן

[TikvaBonneh]

זה סלנג כזה

היא לא התכוונה משגע במובן של גורם להתקף פסיכוטי, אלא ...מעצבן

 

[dina199]

ואם זה אכן משגע ? הרי זו אפשרות

בכלל לא נדירה .

 

[TikvaBonneh]

באחריות, פותחת השירשור השתמשה בסלנג

היא לא התכוונה שזה באמת משגע את הילד שלה.
כל הורה צריך להיות אחראי מספיק ולדעת מה משפיע על הילד שלו ואיך.

 

[dina199]

אני הבנתי את הכוונה שלה.

וגם את הסברת את הכוונה שלה.
אבל זו המלצת ביצוע שלה להורים אחרים של ילדים אחרים.
ואני אומרת שיש מצב שאת הילדים האחרים של הורים אחרים (אפילו אם זה יהיה ילד אחד) זה עלול לשגע במובן הישיר ביותר של המילה.
אני חוזרת שוב שאת הכוונה שלה הבנתי. אבל כוונות טובות עלולות להביא למצבים מסוכנים.

 

[ehud48]

זו לא המלצה

סליחה שאני עונה רק עכשיו אבל אני שומרת שבת.

אני לא ממליצה לאף הורה להתנהג כמו שאנחנו התנהגנו. אני חלקתי עם כולם את הניסיון שלי כי אני חושבת שאפשר ללמוד מניסיונם של אחרים.

אבל ברור לי שכל ילד שונה ואנחנו כהורים מכירים את הילדים שלנו הכי טוב. אבל, גם אנחנו כהורים לפעמים מוותרים לילדים וכאן נתתי את הדוגמא של הבת שלי שהרבה יותר - לא מוותרת- לאח שלה מאשר אנחנו.

אני הצטרפתי לפורום הזה לפני יותר מתשע שנים. בשנים הראשונות ביקרתי פה כל יום והייתי חלק מאוד פעיל. כיום, אני כבר לא מוצאת את הצורך. כתבתי על הניסיון שלי מתוך תקווה שזה יעודד הורים אחרים.

כל אחד יכול להחזיק בדעה משלו ואל דאגה אני לא נעלבת מאף אחד. זה לא אומר שאני לא קוראת ומפנימה.

אביטל

 

[dina199]

תודה שהבהרת שאין כאן המלצות.

כי אני הבנתי את המשפט :"תחשפו אותם לשינויים כל הזמן, גם אם זה משגע אותם. שינוי קטן בכל פעם. תשנו להם את הסדר יום. תשנו את הסדר בחדר שלהם. תטיילו איתם גם אם הם לא ירצו לצאת מהבית.' - כהמלצה.

כבר כתבתי ש'לשגע אותם' יכול להיות במובן הישיר ביותר , ללא קשר בכמה כוונות טובות כתבת את זה.

ואת המשפט הזה אין לי מושג איך להבין: "חשוב שהילדים יבינו שהם שונים וברגע שהם יבינו זאת הם יוכלו, אם ירצו, לעזור לעצמם להפוך ליותר קונפורמיסטים. זה עוזר בחיים להידמות לאחר. " . ואם זה לא עוזר ?

 

[dina199]

יש לי שאלה לגבי פיסקה אחרונה.

למה את מפחדת שיגיע הרגע שבו הוא יישבר מהלחץ?
כי אם הכל כל כך מצליח , לא נראה לי שיש סיבה לפחד.
ומאחר ואת בכל זאת מפחדת ואם הרגע הזה יגיע , מה תעשי ? (שאלה רצינית ולא ביקורת).
האם חשבת על תכנון כלשהו לרגע כזה או יש הנחה 'אם זה יגיע אז נטפל כשזה יגיע' ?

 

[רואה 6 6]

שאלה כללית,לא רק לך,תהייה,יותר נכון...

מענין אותי למה כשהורה לא הכי מוכר כותב פה דברים מסוג זה הוא מתקבל בחשדנות במקרה הטוב וכשמישהו מוכר וקבוע כותב, בקושי יימצא אחד שיתהה על מהות דרכו כהורה וגורל ילדו.
אני תוהה על הקלות בהטלת דופי בזמן שאף אחד מאיתנו לא ביקר בבית הכותב והתרשם בעצמו.
חוזרות פה קריאות נואשות המתריעות בפני הורים ואזרחים מליצור קשר עם רשויות הרווחה,בהאשמה כי ימררו את חייהם של אנשים חפים מפשע על לא עוול בכפם. למה כאן כלכך קל להגיד דברים הכי קשים כלפי הורה,ללא וידוי אמיתי של מה שהוא מספר,ללא מחקר כלשהו,תוך אפס אובייקטיביות?

ברור שלא נוכל להתייצב בשורה מול ביתו כעת אבל אפשר לא לקבל כפשוטו כל דבר,גם לטוב וגם לרע.

 

[arana1]

אין לזה שום קשר למוכר או לא מוכר

ההערות התייחסו עניינית למידה שבה נכון למדוד ולהציב לאוטיסט נורמטיביות כמדד אמין ואיכותי.
לצורך זה אין צורך בהיכרות על בסיס אישי,די להסתמך על עדות הכותבת עצמה.

 

[רואה 6 6]

הייתי מסכימה איתך,לולא

זה,שאני יכולה לציין שמעטים בכלל מתנתקים מהתבניות הרגילות כאן.
יתכן ואינני צודקת לגבי "כותב מוכר" אבל לגבי תבניות חשיבה מוכרות,נדמה לי שכן.
תן לי רגע להכניס אותך לענין: כתבת לא פעם על ילדתך בכנות רבה.כתבת כך וכך,טוב ויפה. לא היה ולא יהיה אדם אחד אי פעם שכותב כאן שיעלה תהייה כלפי התנהלות משפחתך.
אני קובעת את זה בקלות: לא יהיה כותב כזה. למה? מה התשובה האפשרית והרחבה ביותר?

 

[arana1]

כנראה שזה פשוט לא מעניין אף אחד

אין לי מושג למה אף אחד לא ביקר את הורי(אגב,זה לא נכון,כתבו לי הרבה פעמים שהיום המצב טוב יותר ורוב המשפחות כיום מכילות יותר,וזו בעצם ביקורת)

הביקורת שיש לי על הורי אינה אישית,הם עשו מה שהם יודעים,גם הביקורת שלי על הורים אחרים אינה אישית,בדיוק מאותם טעמים.

 

[רואה 6 6]

לא,לא,לא דיברתי על הורייך.

דיברתי על הורותך שלך עם ילדתך.
ענין ה"אישית" פחות מטריד אותי,ויש אנשים שזה אישי לגביהם ולא יכולים להפריד את חייהם מהנושא .מטריד אותי הבחירה המהירה,ללא בסיס ממשי לעיתים בשלילה.
חשדנות,מילא,לגיטימי,זה ביטוי לחשיבה ביקורתית כלשהי אבל בום טראח,שלילה בלי בדיקה. כתבתי מתחת לרונן על מפגש קטן כזה שלי של שלילה בלי בדיקה ממשית ואובייקטיבית וזה מפי מקצוענית כאילו,ולא שזה לא מצוי בקרב מקצוענים כנטייה אבל לפחות אנחנו לא חייבים לנהוג כך...

 

[arana1]

הבסיס הוא ממשי ואף מנומק

את יכולה לנסות להתמודד עם הנימוקים אבל הם מאוד ממשיים ומנוסחים בפשטות ומתייחסים לשאלות קיומיות מוכרות ולגיטימיות(קונפורמיות מול יחודיות,למשל) שדורשות דגש מיוחד בהקשר של אוטיזם.

 

[arana1]

סגנון ההורות שלי מבוקר כאן כל הזמן

ובמונחים שאין בוטים ותוקפניים מהם
כהזנחה,כחוסר אכפתיות,כחוסר אחריות,כחוסר התמודדות...

גם אין הבדל בין סגנון ההורות שלי למי שאני
כמו שאני מתייחס לעצמי כך אני גם מתייחס לילדתי
וכיוון שאני מגדיר הצלחה בצורה מאוד מאוד שונה ממה שמקובל אז זה גם הכי משתקף בסגנון ההורות שלי

ואין לי ספק שמול הורה נורמטיבי הילדה שלי כבר מזמן הייתה מאבדת את יכולת התפקוד
במקום זה יש לי ילדה מאושרת ושמחה ויפה ונוחה וחביבה שעושה את הדברים בדיוק איך שמתאים לה ובקצב שלה ואף אחד לא מודד אותה ואת הקצב שלה(ואני מבטיח לה ולעצמי שאעשה את כל מה שאני יכול בשביל להרחיק אותה מהמודדים ומהמדדים שלהם)
ולכן גם מתפתחת בצורה ,שלפחות בהיבטים מסויימים,גם מרשימה מאוד את כל מי שמכיר אותה
והיא אחרת,שונה,לא מתחברת ולא מתנהגת בצורה "תקינה" או "נכונה"
וכמי שגם אכל כמויות אין סופיות של חרא בדיוק בגלל הדברים האלה אין שום מצב שאני אעשה לאדם שאני הכי אוהב בעולם בדיוק את מה שהכי הכאיב לי
אני בכלל לא מסוגל להבין איך אפשר אחרת

 

[רונן שפירא1]

צודקת לגמרי

מילא שהם מביעים את דעתם, אבל הם גם עושים הכל כדי להכפיש את מי שלא מסכים איתם ומציג אפשרויות אחרות

 

[רואה 6 6]

אני לא קראתי כאן הכפשה,לפרשנותי

אבל שלילה כזו שדחפו את הכותבת להתנצל כאילו היא חייבת.
אני לא אוהבת שמקבלים כל דבר כפשוטו: אם זה ככה אז בטח זה ככה.
זה מזכיר לי מנחה שיש לי,שבפגישה איתה סיפרתי לה על משחק במסעדה ששיחקנו ואיך הצטרף ילד שאותו תיארתי כ "סועד".
היא קפצה כנשוכת נחש,"אני מקוה שלא אמרת-סועד- במשחק!!אל תתני לו שפה לא מותאמת,בלה,בלה,סועד...בלה,בלה,סועד...."
הייתי די בהלם. אמרתי, "לך אני לא יכולה להגיד סועד? איך את יודעת שאמרתי סועד בזמן המשחק?"
ככה,בלי לבדוק,בלי כלום אבל זה היה כי עצבנתי אותה קודם.

אני נתקלת בזה אצל מקצוענים,הקביעה החד ערכית הזו,למה גם אצלנו? מה יש לנו?!

 

[רונן שפירא1]

רוב האנשים כאן כותבים עקב

איזה צורך פנימי וחוויות שעברו... קשה להם לקבל אנשים עם חוויות אחרות,, הם מרגישים צורך להגן על עצמם ועל המסלול שבחרו וחושבים שכל גישה אחרת מאיימת עליהם.
אני למשל בטוח שמגורים בהוסטל יכולים להיות פתרון טוב במצבים מסוימים ועדיפים על בתים שלא מתפקדים או שלילד רע בהם.... הורים שנאבקים להשאיר את הילד אצלם לא מסוגלים לחשוב על מצבים אחרים...אני אגב גם משוכנע שכל אוטיסט בתפקוד גבוה היה נעזר אם היתה לו אפשרות לגור שנה במקום כמו זה שאני נמצא בו וללמוד לתפקד באופן עצמאי עם אנשים אחרים סביבו...
יש כאלה שפוחדים מהרגע בו ימצאו לבד ויצטרכו לצאת מהבית בלי תמיכת הורים....

 

[arana1]

אתה לגמרי צודק

הוסטל,במצבים מסויימים,שאופיינים אפילו ביחוד לאוטיסטים,הוא פתרון ראוי ביותר(וגם לכן כדאי לנסות לשפר אותו ככל האפשר)
אבל מי שנזעק להגן על דרכו לא היו האנשים שביקרו את פותחת השרשור הזה אלא אלה שהטילו ספק בעצם הזכות להגיב על מה שהיא כתבה
מי שרואה וראה בגישה השונה מהמקובל איום זה דווקא אנשים שצדדים ואף מתגאים ביכולת של הילד או האדם לקיום קונפורמי למוסכמות של היום

 

[dina199]

אני לא קיבלת תשובה מהכותבת על השאלות שלי,

לכן אני לא רואה שאני עשיתי משהו שדחף אותה להתנצל.

אבל - זה פורום פתוח והכל יכול לקרות.
אני קיבלת המון ביקורת בפורום - אפילו עד כדי מחשבות פרישה . אבל הילטי להנמשיך , כ חכך אני רוצה.
לכן כל כותב הודעה בפורום , בכל הודעה (תמיכה, הודעה נימידע , ביקורת, מחשבות אישיות) צריך להיות מודע
שבפורום קוראים אנשים שונים עם דעות שונות , וכל הודעה (ממש כל הודעה) יכולה לקבל ביקורת לא לטעמו , אפילו אם הביקורת תהיה עבירה על תקנון.

אז אני ממשיכהנ לכתוב, בידעה שתמיד יהיו ביקורות. אני מקווה שכל כותב של כל הודעה יהיה מודע לזה.
לכן מי שכותב הודעה מסויימת ועומד בצורה מוחלטת מאחורי הדעות שלו, לא צריך להתנצל.

 

[dina199]

אני שאלתי כאן שאלות מאוד ספציפיות על

משפטים מאוד ספציפיים בהודעה.
לא התייחסתי בכלל לכל תאור ההצלחות (מי אני שאבקר הצלחות ו/או נצחונות? זה נאמר ברציניות, לא בציניות- מתברר שבמדיה כתובה חייבים להסביר כל דבר).

אבל ממתי אסור לשאל שאלות ספציפיות על משפטים מדוייקים שכתובים בהודעה ?
האם גם זה נחשב לחוסר תמיכה שאסור להביע בשרשור תמיכה ואז שאלת מהסוג הזה הן עבירה על תקנון ?
אם זה כך , ואם יסבירו לי שאכן עברתי על תקנון , אני לא אשאל יותר שאלות כאלה..