יש לך,כי את עצמך תודעה
איכשהו הוויכוח על יכולתו של המדע להתייחס לתודעה מאוד מתחמם בשנים האחרונות ,גם בגלל שניורולוגיה ובכלל כל מה שקשור למח ולמערכת העצבים מקבל משקל מיוחד בזמן האחרון,
יש כאלה שטוענים שזה בכלל לא מדעי להתייחס לתודעה ושמבחינת המדע היא לא יותר מתופעת לוואי של פעילות חשמלית
לדעתי זו טענה טיפשית שגם סותרת את עצמה אבל לא זה העניין(לדעתי ,ולא רק לדעתי,המדע יכול וצריך לנסות לתעד את התודעה גם בצורה עקיפה,לגזור מהתיאורים הפיזים(שגם הם לא יותר מתיאוריות ולכן ביטוי של תודעה) את נוכחותה ומשקלה)
העניין שאין דבר כזה כלים טכנים לגמרי
ברגע שאת מתייחסת ליצור בעל תודעה ונשמה בצורה טכנית בלבד(כמובן שאינך מסוגלת בכלל לעשות את זה כי גם המונח והגישה הטכנית מהווים ביטוי של התודעה) אז את כופה עליו תפישת עולם מסויימת,כזאת שמבטלת חלק גדול מאוד ממהותו,ולכן דווקא היומרה לטכניות היא הכי חודרנית,ובצורה הכי לא נעימה.
אי אפשר לחיות יחדיו בצורה טכנית לגמרי
אין דבר כזה
מי שסיפר לך שזה אפשרי עבד עלייך
היחד הוא הדבר הכי לא טכני שקיים
והאדם הוא יבשת שמחכה לגילוי
אם אין לך אומץ או יכולת לצאת למסע אליו אז מוטב שתעזבי אותו לנפשו ותתני לאחרים שמסוגלים ורוצים בכך הזדמנות
ההבעה והשפה הם לא דברים טכנים,הם הביטוי הכי מובהק של התודעה
ולא חסרים כלים לבדוק ולהשוות את מצב התודעה האוטיסטית למצב התודעה הנורמטיבית
אם דיברת כאן בשבח המאמץ אז תרשי לי לומר לך שדווקא כאן כל מה שחסר זה דווקא מעט מאמץ אמיתי(אגב,המילה השורש של המילה "מאמץ" זה אומץ ולא כח)