לא יאומן

אני ממש לא מבינה את התגובות של הורים מסויימים

כאן. אני אפילו קצת כועסת כשאני קוראת את התגובות המבקרות את דרכה של אביטל. בעיני החשוב ביותר זה שהילד שמח ומאושר, עם ציפיות מעצמו, עם מוטיבציה להתקדם ולעשות ועם חיים מלאים ומאושרים. אז מה אם הראתה לו את הדרך? בסופו של דבר הוא בחר ולמד. הרי זה התפקיד שלנו. לתווך להם את העולם וכך עשתה אביטל בצורה מצויינת. ברור שלא לכולם זה מתאים וברור שזה לא תמיד עובד וברור שלפעמים יש מחיר. אז מה? כל העולם משלם מחירים כל הזמן!!! אני מצטערת שיש הורים שמבקרים דרכים שונות משלהם להצלחה. הלוואי ואגיע לתוצאות הללו עם הבן שלי. אני מאמינה שאני בדרך לשם. לא מעניין אותי אם יהיה או לא יהיה בספקטרום, מעניין אותי שיהיה מאושר וימצא את דרכו. הבן שלי בן 12, פעיל, חברותי, מתנסה בהמון דברים. מנגן, הולך לכנפיים של קרמבו, רוכב על סוסים, ועוד ועוד. אני מציעה לו כל מיני דברים, הוא בוחר מה שטוב לו. אני לא מוותרת לו כשנתקל בקשיים, מלמדת אותו להתמודד, מתווכת לו את הדרך. זה אומר שאני מאלפת אותו?.
 

arana1

New member
יש לך בעייה עם קיומו של מגוון דעות ?

הזהות והקיום האוטיסטי,והזהות והקיום בכלל,זה דבר לא פשוט ולא מובן מאליו כל כך,התגובות התייחסו לזיהוי של האושר וההצלחה עם התערות בחברה ולמידה שזה באמת תואם לאופי ולמאפיינים האוטיסטים או שזה מבטא יותר נסיון להגשים את הציפיות של ההורים מתוך אהבה אליהם

לא בטוח שזה רע לנסות לדון בנקודה הזאת
ביחוד שאוטיסטים נוטים לאהוב מאוד עד שיכחה עצמית ולא היינו רוצים שדבר כה נפלא יפעל לרעתם

יש אנשים,הורים ולא הורים,שחושבים ששווה לדון בהגדרות המקובלות של הצלחה,בוודאי כשזה נוגע לקיום של אנשים שונים מהממוצע

האמירה על אילוף התייחסה למה שנהוג לכנות עיצוב התנהגות,שזה ללא ספק אילוף.
ילד שרוצה חברה וההורים מתווכים לו אותה אינו ילד מאולף
 

TikvaBonneh

New member
הייתה רק אמא אחת שביקרה את אביטל

שאר המבקרים אינם הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי.
אני חושבת שאביטל כבר נמצאת במקום בו ביקורת לא תערער אותה.
היא חווה את האושר וההצלחה של הבן שלה, רוצה לעודד הורים אחרים, ומרימה גבה על הביקורת, זה הכל.
לגבי שאלת האילוף, כבר הסברתי. אילוף הוא מונח השמור לבעלי חיים. אין דבר כזה לאלף ילד. ילד מחנכים.
כשמלמדים ילד לעשות את צרכיו באסלה, קוראים לזה חינוך לניקיון.
כשמלמדים כלב לעשות את צרכיו בחוץ, קוראים לזה אילוף.
השם שונה לא בגלל שלימדנו אותם משהו שונה מהותית, אלא כי ילד זה לא כלב, זה הכל.
אני מאוד שמחה לשמוע על הבן שלך.
אני בטוחה שאת עם היד על הדופק, ובודקת כל הזמן מה טוב בשבילו.
את בתפקיד הורי, את מחנכת את בנך ונותנת לו כלים להיות בוגר עצמאי ומאושר.
 

arana1

New member
אף אחד לא רוצה לערער את אביטל

אגב,אני הורה לילדה שאמנם אינה מאובחנת וגם לעולם לא תאובחן (בין היתר בגלל גישות כמו שלך) אבל כצפוי כבר מאוד ניכר כמה היא שונה מהממוצע ואין לי ספק שכהורה ממש אין מצב שאדחוף או אעודד אותה להיות "חברתית" כמו ילדים אחרים.

בנוסף,ההנחה שכל דעה שלא באה מתוך הפוזיציה אינה ראוייה היא בעייתית נורא.
 


 

TikvaBonneh

New member
אני מעריצה אותך


כל כך קל להרים ידיים, להגיד - ככה הוא וזהו.
עם אמהות כמוך - השמיים הם הגבול.
 

arana1

New member
לא צריך להרים ידיים

צריך להילחם על זכותו של הילד,האדם,לחיות את המציאות כמו שהוא חווה אותה,וזה הרבה יותר קשה מלהתאים אותו למציאות כמו שכולם חווים אותה
 

ריקי 04

New member
מרגש...

ומראה כמה כל אחד הוא סיפור אחר.
כי הבן שלי, ילד מקסים, בן 14, משולב עם סייעת, תלמיד טוב... אבל כמעט אפס מוטיבציה חברתית... ובלי חבר אחד ששרד לנו מהיסודי, וגם איתו הדברים מורכבים, הוא היה לגמרי לבד בבי״ס. חטיבה זה לא יסודי- והדרישה הזו, להתחיל חברתית מחדש בחטיבה- היתה גדולה עליו. וכל שאר הבנים מהיסודי- הלכו לחטיבה אחרת.
אז יש לו פוטנציאל, אבל גישה כללית של ״תעזבו אותי באמא שלכם...״. וכמה שבא לי לבכות על זה- זה מה יש... הוא נאלץ לסוע איתנו לפעמים- למרות שמעדיף לא להוציא את האף מהבית... בקיץ האחרון היינו חודש באירופה, בקראוון, והיה לו מאד קשה... אבל אני לא אוותר, כי מלהסתגר בבית- לא נגיע רחוק. וכן, זה לא החיים האמיתיים!!!
אז היה מרגש מאד לקרוא... ורק מראה כמה זה אישי. כי למוטיבציה הפנימית- אין שום תחליף... ובסוף היא תלויה רק בילדים שלנו... ואם לא יפול לו האסימון, והוא ירצה... זה פשוט לא יקרה... ולא משנה כמה פוטנציאל יש לו...
 

kagome10

New member
אם הוא לא רוצה, למה להכריח?

מהסתגרות בבית מגיעים לכל מיני מקומות טובים. למשל, עבודה מהבית. בהייטק.

מצד שני, יכול להיות שהגישה הכללית באה מעודף כישלונות ומזה שמכריחים אותו, ולו הוא היה נעזב לנפשו אז הוא היה מחליט שהוא רוצה לעשות דברים. מצד שני, אולי הדברים האלו יהיו לשבת בבית ולתכנת במטלב, וכנראה שזה נחשב להסתגר בבית ולא מוביל רחוק.

למה זה לא החיים האמיתיים? מה מפריע לו למצוא עבודה מהבית, בתכנות למשל, ולהמשיך כך את כל חייו? מי בחיים האמיתיים יכפה עליו לעזוב את הבית לשבוע? *זה* לא החיים האמיתיים.
 
את לא צריכה להתנצל בפני אף אחד.

הדעות כאן בפורום לפעמים חלוקות, את אמא מדהימה!!! אני קוראת אותך ופשוט מתרגשת. מדהים לאילו תוצאות ניתן להגיע כשלא מוותרים ולא מתייאשים. תודה לך שוב!
 
אם ביטויי הנשיות כ''כ מפריעים, אז כן כדאי

לנסות להשתלט. אם נחמדות יתר פוגעת משמעותית בתפקוד חברתי או מקצועי (מצב היפותטי) גם כדאי להשתלט,
למה לא לנסות להילחם במשהו שמפריע? אומנם זו לא הדרך הקלה, אך יש אנשים שהולכים בה..
 

TikvaBonneh

New member
תודה רבה על השיתוף

מה שאת כותבת גם תואם את העמדה המדעית כרגע ביחס לאוטיזם - האוטיזם עצמו אינו סיבה לא להצליח בחיים
מה שמונע מאוטיסטים רבים להצליח הוא הפרעות קומורבידיות, כגון אפילפסיה, לקויות למידה, מוגבלות שיכלית, הפרעת קשב וריכוז, חרדות, דיכאון.
אני ממש שמחה לשמוע שדברי המדענים המלומדים מתבטאים כל כך יפה בשטח.
 

arana1

New member
האוטיזם עצמו,כמו גם הק"ר,אינה סיבה לאי הצלחה

מה שמונע הצלחה זה מבנים וציפיות והגדרות של "הצלחה" שאינן תואמות לא לסוג התרומה שאוטיסטים יודעים ומועדים להביא
מכל מיני סיבות שבשביל להבינם צריך לדעת משהו עמוק ומשמעותי על התפתחות החברה
אבל זה משהו שמדענים מלומדים מאוד יתקשו להבין כי הרי הם בעצמם נשענים על המבנים האלה וחייבים להם את קיומם
 

שלומות0

New member
אני מאוד שמחה ונהדר

שבנך יצא מהספקטרום, אבל דעותיי ידועות כאן, ודווקא על מנת שהורים לא יטפחו תקוות שווא
אני דווקא כותבת ,
שלהיות בספקטרום זה להיות בפנים והסיכוי להיות בחוץ הם קלושים, ביותר אם בכלל
אז יש נכון ניסים ויש מקרים נדירים שיוצאים מזה,
אבל מי שהיה בפנים יישאר בפנים
לא משנה מה את עשית וכמה לא ויתרת לו, וכמה שאילפת אותו להיות מנורמל
מי שבפנים מבין היטב שהוא שונה ושהוא יישאר בפנים גם אם "תאלפי" אותו,
אני מצטערת אבל מאוד לא אהבתי את המשפט שלך"שהוא ממש ניצח את האספרגר שלו"
מה יש כאן לנצח?
אנחנו מאמינים מאוד בילדים שלנו גם בלי לכפות עליהם דברים ולשגע אותם!!!!
 

שלומות0

New member
המשפט הזה צורם לי מאוד חזק

"תחשפו אותם לשינויים כל הזמן, גם אם זה משגע אותם"
זה כל כך צורם לי שכואב לי ..
 

kagome10

New member


גם לי זה צורם. מאוד. דווקא בצור מי שחושפת את *עצמה* לשינויים כפי יכולתה, ולא מעבר לה.
 
למעלה