לא ברור

[tautau2]

לא ברור

לפני שהתחלתי את הלימודים ביררתי איפה עדיף ללמוד- תל אביב או ירושלים - ואחרי סקר דיי מעמיק החלטתי שמבחינת הלימודים לפחות זה לא ממש משנה- ואפשר להגיד שזה דיי אותה פקולטה פשוט במקומות אחרים... אם חלוף הזמן אני מתחילה להרגיש שזה לא ממש נכון- לדוגמא- אם זה אותו דבר אז למה בכל המשרדים המסחריים הגדולים כמעט כולם באים מתל אביב ומעט מירושלים? למה כל מי שאני מכירה שמתמחה בעליון/מחלקת בגצ"ים ובכלל בדברים טובים במגזר הציבורי מגיע מהעברית (בפאנל שנעשה בפקולטה שלנו הם לא ממש התבישו להודות בזה שהם מעדיפים חבר'ה מהעברית) למה בסקר שכר שנעשה ע"י המועצה להשכלה גבוהה תל אביב יצאו שניים וירושלים מקום שישי (דיי נמוך לדעתי)- ולמה הבינתחומי יצא מקום ראשון לעזזל (סתם פורקת מירמור אם כולם אומרים שזה כזה אותו דבר אז למה זה ככה?

 

[סטודנטית עייפה מדי]

אוכלוסייה שונה

קודם כל הבהרות: א. אני לומדת בעברית, ויש לי חברים שלומדים באת"א. ב. כמו כל תשובת הנוגעות לפילוח אוכלוסייה - יש כאן המון הכללות. ברור שלא כולם כאלה כמו שאני מציגה אותם כאן. אבל נראה לי שיש מגמה כזו בכ"ז. מבין חבריי ללימודים בעברית, סגרו בפרטי ובציבורי בערך 50-50. אני עצמי לפני שהתקבלתי לעליון סגרתי במשרד ציבורי מהטופ-5 (ת"א) (אם כי שקלתי ברצינות גם ללכת לציבורי). חבריי שלומדים באת"א סיפרו לי שהם לא מכירים אף אחד שמתעניין במגזר הציבורי. כולם מחפשים פרטי. כשחיכיתי בתור לראיונות בציבורי - הייתי בעיקר עם חבר'ה מהעברית, אח"כ חיפה וב"א, ואח"כ ת"א. כך שלא נראה לי שהם מתקבלים פחות לציבורי, הם פשוט מחפשים פחות. כנ"ל אבל הפוך למשרדים הפרטיים - הייתי עם הרבה חבר'ה מאת"א, עם פחות מהעברית (כן, אני מהאלה שמתחילים לדבר בחוץ עם החבר'ה האחרים שמחכים. ככה אני יודעת מאיפה באים המרואיינים האחרים). החריג מבחינתי היה כשהתראיינתי לעליון - נראה לי שהיו קצת יותר מהעברית מאשר מת"א, ופגשתי שם רק מישהו אחד שלא מהן (המכללה למנהל). זה נראה לי גם קשור למזל (אני מניחה שחבר'ה מב"א ומחיפה גם התראיינו, פשוט כנראה לא באותם הימים והשעות בהם אני התראיינתי) וגם קשור לזה שיש פחות מרואיינים במקומות האלה, עם סינון גדול יותר, כך שפחות אפשר ללמוד על הביקוש, ויותר על טכניקות הסינון של המסננים. לעניין שכר - זה דווקא הכי ברור לי. א. כי בד"כ הפרופיל של החבר'ה שהולכים ללמוד בבינתחומי הוא של חבר'ה שכסף מעניין אותם במיוחד. אז הם לא הולכים לציבורי ולשאר משרות בהן משתכרים שכר רעב, ומוכנים להתפשר על דברים אחרים תמורת משכורת. מה שגורם לשכר ממוצע גבוה (חלק זה נכון גם לגבי את"א). ב. להרבה יש אבא/אמא/דודים וקרובים אחרים עשירים שיקלטו אותם אח"כ בעבודה אצלם כעו"ד (בד"כ הם הסיבה לכך שהחבר'ה הלכו ללמוד משפטים מלכתחילה - לא התקבלו לאוניברסיטאות, וההורים העשירים ממנו לילד תואר בבינתחומי). או לפחות שידברו עם החברים העשירים והמקושרים שלהם כדי שיסדרו להם עבודה. וקשה לי לדמיין הורה עשיר שנותן לילד שלו שכר רעב. לכן יש להם שכר ממוצע גבוה יותר.

 

[Drunk Bullet]

צודקת בקשר לאת"א, הרגשתי כמו עוף מוזר

כי את כל המתעניינים במגזר הציבורי מהשנה שלי, אני יכול למנות באצבעות ידיי ורגליי. זה עניין של דחיפת הסטודנטים ע"י האוניברסיטה למגזר הפרטי, כשזה בכלל נובע משימור התדמית של הפקולטה ע"ש בוכמן בקרב המשרדים המוערכים ביותר.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

*משרד פרטי מהטופ-5

(במקור סגרתי במשרד פרטי בת"א, לא ציבורי. סליחה על הטעות וההטעייה)

 

[B L I M P]

מסכימה עם סטודנטית עייפה מדי

בתור סטודנטית מהעברית שסגרה בציבורי, אבל השיגה ראיונות נחשבים מאוד בפרטי-מסחרי (וויתרה כי לא מתאים לה) לא חושבת שהעברית מקדמת אותך רק לציבורי (ומניחה שאת"א לא מקדמת אותך רק לפרטי). ראשית, כי העברית יותר קרובה להרבה משרדי ממשלה, ויתכן וכבר בעבודות הסטודנטיאליות סטודנטים יוצרים זיקה לציבורי. וההפך לגבי ת"א. שנית, כי אני חושבת שבאמת מדובר בסוג שונה של אנשים שהולכים למוסדות הללו. כמו שבבאר שבע אומרים שיש אווירה של קולג' אמריקאי - אני מניחה שמי שהולך לשם הרבה פעמים מחפש את זה. לכן אני מניחה שיש הבדל בין מי שמחפש ללמוד בעיר הקודש לבין מי שמחפש ללמוד בבירת הבילויים של ישראל. יש סכוי שזה משפיע על הבחירה של אנשים בהתמחות.

 

[Drunk Bullet]

את"א דוחפת רק למסחרי-פרטי

כבר הספקתי לראות 2 "ירידי משרדים\התמחות" בפקולטה, וכולם היו משרדים מסחריים מובילים. בפינה נידחת ישבו כמה חברה מרשות ההגבלים העיסקיים - בזה נגמר הקשר למגזר הציבורי. בסוף שנה שעברה כשהייתה למסלול שלי שיחה עם הדיקאן וסגנו על יריד המשרדים ועל האפשרויות השונות, זכיתי לצחקוק כשתהיתי עד כמה היריד הזה ומערך ההשמה של הפקולטה, יכול לעזור לי אם אני מתעניין בתחום הפלילי וסולד מכל המסחרי. התשובה, בתמציתיות, הייתה שהמשרדים המובילים בארץ הם מסחריים ברובם, ודרכם הפקולטה מייחצנת את עצמה ושומרת על תדמיתה. אין טעם בלהזמין ליריד משרדים שעוסקים בתחום הפלילי, כי במילא כולם קטנים.

 

[B L I M P]

יכול להיות

אבל זה ממש לא אומר שכבוגר את"א לא תוכל להשתלב באחד מהם. ובוודאי שזה לא אומר שלא תוכל להשתלב בציבורי. בעברית, אגב, כן הורגשה נוכחות יותר רבה של נציגי המגזר הציבורי - אבל עדיין המגזר המסחרי שלט.

 

[Drunk Bullet]

זה הופך את הסטודנטים לעדר

נכון שהם לא אמורים להיות מנותקים מהמציאות ולשכוח מקיומו של המגזר הציבורי, אבל ברגע שהפקולטה מזמינה רק משרדים מובילים ליריד, והבכירים בפקולטה לא מפסיקים לטחון את השכל על כמה זה נחשב לעשות התמחות במשרדים הנ"ל - ההשפעה ניכרת מאוד. מגמה כזאת גורמת להתעלמות מהמגזר הציבורי, ולדעתי אפילו גורמת לזילותו. ואת צודקת, זה באמת לא אומר שום דבר לגבי סיכויי ההשתלבות, אני ועוד כמה מחברי ללימודים התקבלנו ללא קשיים לציבורי..

 

[Michal Plath]

זה לא בהכרח שהפקולטה לא מזמינה

יש גם עניין של מכרז, ושבעצם אסור למגזר הציבורי להגיע לראיין בכלל. הם עושים את זה בצורה קצת עקיפה- מראיינים ולא מקבלים על המקום כי אסור להם אבל בפועל שומרים את הפרטים שלך לזמן בו יפתח המכרז ואז כביכול תוזמן דרך קודקס כשברור שהמשרה שלך. האינטרס שלהם ברור- למשוך אנשים מאוניברסיטאות בדרך של ראיון אישי מעמיק בנחת ולא במתקפת קו"ח כשנפתח המכרז, ובנוסף הם יודעים שאם לא יגיעו לירידי ההשמה באותה תקופה עם המשרדים הגדולים הם יאבדו הרבה מתמחים שיסגרו בפרטי. בכל זאת חשוב לזכור שבניגוד לפרקליטויות ודומיהן יש עוד כמה חבר'ה בציבורי שאשכרה מקפידים על כללי המכרז והשוויון ולא מראיינים לפני, אז אם הם לא מגיעים זה לא בהכרח כי הפקולטה לא מזמינה אותם/ מעודדת פרטי-מסחרי. וסתם דבר מעניין שנזכרתי בו: באחד הקורסים שלי (לא במשפטים) אני לומדת עם עורכת דין (מקסימה!) מהסנגוריה הציבורית, שהלינה בפניי על כך שאף אחד ממשפטים לא מגיע כמעט לסנגוריה, ומי מאיתנו שרוצה פלילי מאד מוכוון פרקליטות. אמרתי לה שאפשר להבין למה: מרצה לסד"פ שהוא פרקליט מחוז י-ם, מרצה לדיני עונשין יוצאת פרקליטות, מרצה לסד"פ ומנחת סמינריונים יוצאת פרקליטות וכו'. אם אין אנשי סגל מהסנגוריה אנשים פחות מכירים, מה גם שיוצאי הפרקליטות (בלי להכליל, אבל לפחות ממה שלי יצא לראות) מאד אוהבים לרדת על סנגורים ומתייחסים אליהם ממש בזלזול מה שבתת מודע- לדעתי- יוצר איזה אנטגוניזם כלפי הסנגוריה הציבורית (ולא, אני לא הולכת לשם, אני פשוט חושבת שאנשים לא מספיק מכירים). ועכשיו אני מגיעה לדבר המעניין: היא אמרה לי שהיא זו שאחראית על הראיונות ושבעוד שמאוניברסיטת ת"א הם פשוט מ-ו-צ-פ-י-ם בפניות, מהעברית יש פחות ופחות מועמדים כל שנה, בסדר גודל של 5-6 משנתון (!). אז הנה, לא רק שיש השתלבות לא קטנה במגזר הציבורי באת"א, אלא שאפילו בסוגים של ציבורי "נידח" יש יותר נציגות מאשר של אנשי העברית.

 

[Drunk Bullet]

כל ההסבר שלך נופל כי..

ביריד המשרדים באת"א בכלל לא מראיינים, כל הפואנטה בו זה שמגיעים נציגי משרדים ומספרים על העבודה אצלהם, זה הכל. מכאן שלא אמורה להיות בעיה למגזר הציבורי, לשלוח נציגים כדי לייחצן את עצמו. אני לא יודע כמה הסנגוריה "מוצפת" בפניות של סטודנטים מאת"א, מהשנתון שלי יש 5-6 אנשים (כולל אנוכי) שהתקבלו לסנגוריה על מחוזותיה.

 

[RסN]

אני לא יודע אם זה קשור,

אבל בעוד פרקליט מחוז י-ם מלמד סד"פ בעברית, סגן הסנגורית הציבורית הארצית מלמד סד"פ באת"א...

 

[Michal Plath]

דיברתי על יריד המשרדים בעברית, שם אני לומדת.

אז אולי לא *כל* ההסבר שלי נופל..