לאמא ואבא היקרים!

[ספר ריק]

הרב שרלו *עודד* הומואים דתיים לצאת מהארון../images/Emo35.gif!

אשכרה עודד? יש ציטוט של המילים המדוייקות בהן השתמש? אני חושב שלחיות עם בן זוג בארון זה מאד רומנטי דווקא. אפשר לבנות את הזות שלי כהומוסקסואל גם בלי שהסביבה יודעת. מספיק שיש חבר שאוהב אותי ואני אותו. תודה בכל מקרה.

 

[DannyDinn]

"צאו מהארון"

אתה יכול לראות את זה בעצמך: http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=3164949 דקה 15:39

 

[ספר ריק]

תחקיר מרתק.

בסדנה "מסע אל הגבריות" של "עצת נפש" לובשים בגדי נשים? הזוי.

 

[קשת קשב ותמיכה]

צאת מן הארון. אתה לא לבד

שלום לך. כתבת כאן מכתב מרגש ואתה מתלבט איך ומתי להעבירו לבני משפחתך. חשוב שתדע שאתה לא לבד. יש בקהילה עשרות רבות של בני ישיבות ובנות אולפנא שיצאו מן הארון וחיים חיים שלמים ומלאים כלהט"בים גאים בלי לוותר על אמונתם ועל אורך חיים דתי וכשר. רבים מהם התקבלו באהבה ע"י משפחותיהם. חפש ברשת את אתר חברותא ( הומואים דתיים) גם באתר בת-קול (לסביות דתיות) תמצא משהו מעניין בקולן של הנשים. קיים גם המניין הגאה במרכז הגאה בגן מאיר בת"א. חבריו ישמחו לשוחח אתך, להקשיב לך ולייעץ לך מנסיונם העשיר. לכל הגופים שמניתי כאן דפים בפייסבוק. אם תתקשה ביצירת קשר עם חברינו וחברותינו מן הקהילה הדתית הגאה תוכל תמיד ליצור עימנו קשר טלפוני. נשמח לעזור. חבר, אתה לא לבד. אל פחד. בברכה אבי קש"ת- קשב ותמיכה לקהילה הגאה א'-ה' 19-22

 

[ספר ריק]

תודה ../images/Emo140.gif סתם שאלה : האם יציאה מהארון

זה דבר שרבנים כלשהם מעודדים?

 

[רבקההיחידה]

בהצלחה גבר

בהצלחה. זהו צעד משמעותי מאד ובוודאי לא קל. אם יקבלו אותך מיד, אז יש לך הורים נפלאים, אבל גם אם לא, אל תמהר לשפוט ובוודאי שלא להתייאש. אל תשכח שגם לך לקח זמן לקבל את עצמך וגם ההורים זקוקים לזמן על מנת לעכל את העניין. בדרך כלל הזמן מסייע לרוב ההורים להתמודד ולקבל את המציאות. בהצלחה

 

[ספר ריק]

תודה רבה על תגובתך, רבקה. אקח לתשומת ליבי.

 

[ישי 321]

מרגש מאוד אבל..

אני חושב שאתה צריך לעשות צעד צעד... קודם כל יפה מאוד שהגעת להבנה והשלמה עם עצמך וזה השלב החשוב. אתה יכול לספר קודם לחבר קרוב ואמיתי שלך שאתה אוהב וסומך עליו. אחרי זה לעוד חברים קרובים. אח"כ לאח או אחות שאתה מרגיש הכי קרוב אליהם. לדעתי אתה לא חייב לספר לכל העולם.. למי שיוודע שיוודע...עוד משהו... הכי חשוב שכשאתה מספר , לא לבוא ממקום של מסכן או שאתה צריך להתנצל על היותך כזה. אתה יכול לומר שנכון שקשה לך עם זה ולא פשוט לך אבל לא ממקום של אומללות. כשתרגיש שיש לך כח להתמודד גם עם מי שלא יקבל אותך סימן שאתה בשל לזה. אני אגב זה מה שעשיתי ואני בשלב שסיפרתי לכמה חברים קרובים ולקרוב משפחה אחד. לגבי המשפחה הקרובה כרגע לא בוער לי לספר . אוליי אספר ואוליי לא. גם אני הייתי בהרגשה של טרנס לספר לכל העולם אבל החלטתי שאעשה צעד צעד. לגבי החברים שלי אמרתי להם שכחבר אמיתי אני לא יכול לשקר אותם יותר ואכבד כל החלטה שלהם. הופתעתי מאוד לטובה על החום וההבנה שקיבלו אותי. אחד מהם אפילו אמר לי שרק עכשיו הוא מבין למה אני סובל ושלא מגיע לי לסבול ושעכשיו הוא אוהב אותי אפילו יותר . אדם מדהים. אני מחזיק לך אצבעות ידיד יקר ובהצלחה.

 

[ספר ריק]

תודה. כמו שכתבתי בתגובה

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1190&MessageId=148599096 אני אכן שוקל לנקוט בגישה של "צעד צעד". כל טוב ותודה על השיתוף והתמיכה. טוב שיש חברים כמו זה שסיפרת עליו

 

[מורדת בדרך]

ואו אתה מדהים!היזדהתי כי

אני לא לסבית אבל גם חיה חיים כפולים כלפי מישפחתי {אני נראת חרדית אך אני חילונית} ואני חושבת שתישלח את המכתב ודי כי אין לך אפשרות להמשיך את החיים ככה! ואם הם לא מקבלים אותך עמו שאתה אז הם לא שווים את מה שאתה משקיע בהם ובהסתרה מיהם! וחוץ מיזה למה החיים שלהם יותר חשובים משלך? תהיה חזק ולך עם הנטיות שלך עד הסוף, הם לא קללה!

 

[ספר ריק]

תודה על המילים החמות! ../images/Emo13.gif

אני מקווה שגם את תוכלי ביום מן הימים לחיות בלי המסכות! אני כתבתי בתגובה להודעה הראשית בשרשור הנוכחי הסבר מדוע בחרתי שלא לצאת מהארון לבסוף. לפחות בשלב זה.

 

[פותטנציאל]

קודם תגיע לעצמאות כלכלית

איני יודע מה טיב הלימודים שלך, איש, אך אין זה חכם לצאת מהארון בצורה כזו או יותר נכון במגזר כזה כאשר אתה לבדך. כך או אחרת אתה צריך לחשוב כמה צעדים קדימה לפני שאתה פועל. אני אומר לך דבר כזה: תמצא לעצמך קודם כל עבודה. תמצא בן זוג שאתו תוכל לחלוק דירה והעיקר כמה שיותר רחוק מהבית בו גדלת ואפילו בעיר אחרת. תתבסס בדברים האלה. תתנתק מההורים שלך ואז אתה יכול לצאת מהארון. אחרת אתה עלול למצוא את עצמך במצב מאוד לא נעים. הרי ידוע לכולנו שרוב האוכלוסייה החרדית היא פנאטית. אב יכול להתכחש לביתו אם יודע לו כי נאנסה. שלא לדבר על בן הומוסקסואל מוצהר. השם ירחם!!! העצה שלי היא פרקטית נטו. לא משנה כמה קשה לך, אך לדעתי גם אורח החיים שלך כאדם דתי זה מיותר לגמרי. אבל זה אני.

 

[McBrownie]

הוא לא כתב שהוא מהאוכלוסייה החרדית, נראה לי.

לא כל החלקים שקשורים בדת מתנהגים בצורה מנוכרת במקרה כזה.

 

[ספר ריק]

אני מסכים. כתבתי בתגובה להודעה הראשית

שאני לא מתכוון לצאת בשלב זה מהארון. כמו שכתבו אני לא משתייך לזרםהחרדי, אם כי גם בציבור הדתי המצב רחוק מלהיות מרנין. תודה על התגובה.

 

[McBrownie]

תסלח לי אם כתבת את זה כבר

אבל האם יש לך סיבה לחשוב שההורים שלך יתנהגו כפי שתיארת? האם נושא הגאווה עלה מתישהו בשיח המשפחתי? אני לא חושב שאני מסכים שאתה צריך למצוא קודם מקום מפלט, לברוח מהמשפחה, מהדת, מהסביבה ואז לצאת מהארון. (אלא אם יש לך סיבה אמיתית ומוצקה לחשוב שההורים שלך יזעמו בצורה מבעיתה). אל תיתן לדברים שאנשים אחרים, שלא מכירים אותך, להשפיע עליך או להפחיד אותך. רק אתה מבין את הדינמיקה המשפחתית שאתה נמצא בה. אין זה אומר שאני חושב שבציבור הדתי המצב נפלא, אבל הוא לא תמיד רחוק מלהיות מרנין. התובנה שהגעת אליה לענ"ד באמצעות "הפולנייה" היא משמעותית ומלמדת הרבה. אני מקווה שתצא מהארון כשהרגע יגיע בצורה אורגנית וטהורה.. עד אז אני ממליץ לך לפרוק את דבריך בפורום. כבר ראינו שזה מועיל

 

[BabyBoy1]

וואו מכתב מדהים

מאוד מתחבר לכל מה שכתבת. אני מציע לך לשקול שוב את הנושא של היציאה מהארון ולא לוותר על זה. כי ההקלה שזה נותן היא מדהימה. אני כנראה הייתי שם את המכתב איפה שאמא תמצא אותו אבל כשאני בבית כדי שנוכל לדבר על זה מייד אח"כ. בהצלחה! ואשמח לשמוע עדכונים (למעשה אם תחפש תמצא כאן בפורום הודעה שלי מלפני שנים על זה שאני סיפרתי לאמא שלי)

 

[ספר ריק]

תודה.

כמו שכתבתי, בכל יום אני שוקל את זה מחדש... אני שמח שאזרת את האומץ לעשות זאת בעצמך. איך קיבלה את זה הסביבה? האם אתה חי עם בן זוג כיום?

 

[גיי40 גברי]

גם אני ממליץ

להיפתח אל ההורים. אני עשיתי זאת בגיל 24 לפני 35 שנים... אבא שלי היה חזן, וכל המשפחה דתית. בכל זאת זה רק שיפר את היחסים עם המשפחה וההורים.

 

[ספר ריק]

שומע את ההמלצה ומוסיף למאגר השיקולים. תודה!

 

[ספר ריק]

ותודה על השיתוף בחייך האישיים ../images/Emo13.gif