כתיב מלא וניקוד

Eldad S

New member
אכן, מרב וממד הן שתי מילים

שמנוקדת בשווא תחת ה-מ'. עד כמה שידוע לי, על פי הכללים לא מוסיפים יו"ד. מצד שני, בציבור כבר השתרש אופן הכתיבה ב-י' לאחר ה-מ', כך שאת צריכה להחליט אם את דבקה בכללי האקדמיה, או פועלת על פי השיבוש שהשתרש בציבור. נראה לי שזה שיבוש, כי על פי הכללים, לאחר ה-מ' השוואית לא תיכתב יו"ד.
 
מרב, ממד, מחם ומצר לא מנוקדות בשווא

אלא בצירה. עם זאת, בנטייה הן מנוקדות בשווא: מְמדים, מְמדי- וכולי. ואז, אם כותבים "מימדי", זו טעות של ממש, כי מילא "למלא" את ההצירה, אבל אי אפשר "למלא" שווא. (כנ"ל, לא מבחינה משקלית אלא מהותית, לגבי "שיער" לעומת "שערות")
 

Layman

New member
מה לגבי "שיער" לעומת "שערות"?

בעריכה שלי אני מתקין "שיער" עם יוד. וכל שאר ההטיות, שערות, שערה, וכו' - בלי יוד. דעתך?
 

visita

New member
שֵעָר שַעֱרוֹת ואפשר גם שְערות לפ

לפי אבן-שושן. אני מןסיפה י' לשיער כדי לא לבלבל עם שער
 
גם אני עושה כך. אפשרות נוספת

היא שׂער עם נקודה לציון שי"ן שמאלית, אבל שיער מקובל יותר, וכמובן שערות, שער- וכד'.
 

Layman

New member
טוב. שמח לקבל חיזוק. ../images/Emo45.gif

שער- כוונתך, עידית, שבנסמך אינך שמה יוֹד? שער ברניקה, מעצב שער, וכדומה?
 
בנסמך, כלומר שער-ראשו וכד',

בצירוף "מעצב שיער" השיער הוא סומך ולא נסמך. כשהמילה היא נסמך, ההטעמה מתרחקת, ואז הצירה (במקרה הזה) הופך לשווא, והיו"ד תהיה טעות.
 

Layman

New member
היוד היא 'טעות' בכל מקרה.

אבל אני יכול להבין את תוספת החומרה בנסמך...
 

ST

New member
לא בדיוק עונה,

אבל כשם (פרטי לנקבה), בתנ"ך זה נכתב - מֵרַב.
 
לגבי יו"ד וו"ו - תגובת העורכת

ראשית, לאקדמיה אכן יש כללים ברורים: מרב וממד, שׂער ואפילו פֵּרות. (בנוגע למילה הכול - כשהיא לא בסמיכות היא נכתבת בו"ו, וכשהיא בסמיכות היא ללא ו"ו: הכול, לכול, אוכל-כול, מכול וכול. אבל: כל-כך, כל הילדים, לכל מקום.) שנית, באשר ליו"דים ולוו"וים שעורכים מוסיפים או גורעים: העורכים עובדים לפי מה שאומרים להם בדרך כלל, לפי כללי האקדמיה וההוצאה או הלקוח. ואם בהוצאה X מבקשים לכתוב "גניבה" ו"צימצם", אז העורך יוסיף למתרגם יו"דים בכל מקום שמופיעה מילה כזו, לא כי משעמם לו, אלא כי זו הדרישה. בדרך כלל (אני מקווה) עורכי לשון לא נוטים "לקשט" מילים באותיות אהו"י כדי להצדיק את קיומם - כי אם כן, זה באמת קיום עגמומי למדי. יש לכך סיבות אחרות, וזה באמת לא החלק המהותי של העבודה (לפחות בעיני), אך ידע מקיף של כללי האקדמיה והיכרות עם דרישות ההוצאה הם חלק מדרישות התפקיד של העורך, ואני מקווה שגם נר לרגליו.
 

ST

New member
תודה על התגובה!

בתוך עורכת לעתיד (אני מקווה), החכמתי. ועוד שאלה - למה האותיות נכתבות כ-יו"ד, אל"ף וכו'? למה לא: י', א'? הבנתי היום שהגרשיים באות לציין שזו לא מילה אמיתית/רגילה. אבל למה בדרך הזאת, ולא אות אחת כמו הדרך השניה שציינתי? תודה...
 
למעלה