לגבי יו"ד וו"ו - תגובת העורכת
ראשית, לאקדמיה אכן יש כללים ברורים: מרב וממד, שׂער ואפילו פֵּרות. (בנוגע למילה הכול - כשהיא לא בסמיכות היא נכתבת בו"ו, וכשהיא בסמיכות היא ללא ו"ו: הכול, לכול, אוכל-כול, מכול וכול. אבל: כל-כך, כל הילדים, לכל מקום.) שנית, באשר ליו"דים ולוו"וים שעורכים מוסיפים או גורעים: העורכים עובדים לפי מה שאומרים להם בדרך כלל, לפי כללי האקדמיה וההוצאה או הלקוח. ואם בהוצאה X מבקשים לכתוב "גניבה" ו"צימצם", אז העורך יוסיף למתרגם יו"דים בכל מקום שמופיעה מילה כזו, לא כי משעמם לו, אלא כי זו הדרישה. בדרך כלל (אני מקווה) עורכי לשון לא נוטים "לקשט" מילים באותיות אהו"י כדי להצדיק את קיומם - כי אם כן, זה באמת קיום עגמומי למדי. יש לכך סיבות אחרות, וזה באמת לא החלק המהותי של העבודה (לפחות בעיני), אך ידע מקיף של כללי האקדמיה והיכרות עם דרישות ההוצאה הם חלק מדרישות התפקיד של העורך, ואני מקווה שגם נר לרגליו.