כתיב מלא וניקוד

רותיקו

New member
כתיב מלא וניקוד

את המילה "מרב" אתם כותבים עם יו"ד או בלי (מרב הסיכויים הם...).
 

visita

New member
Disclaimer first: אני לא בלשנית ולא

מתרגמת ... עכשיו אענה לך כמיטב יכולתי כי זה מתסכל לשלוח שאילתא לחור שחור שדבר לא חוזר ממנו
כשבודקים מירב במילון אבן-שושן מופנים למרב.... שם מוגדר כמקסימום גם השם מרב כתוב בלי י'. סתם פיסת מידע: קיבוץ מירב שעל הגלבוע בכוונה שיבש את הכתיב והוסיף י' כדי להתגבר באופן סמלי על "אל טל ואל מטר" על-ידי השם מי-רב ...... מקווה שעזרתי
 

Eldad S

New member
נראה לי שאני בעד

מרב, ממד (מרבי, מרביים, ממדים). למעשה, גם מצר היה צריך להיות ללא יו"ד, אבל כאן אני כותב "מיצר", "מיצרים". אני חושב שלפעמים אני בכל זאת חוטא בהוספת יו"ד ל"מרב", וכותב "מירבי". לא זכור לי מה גורם לי לאבֶּרציה הנ"ל
בעצם, אולי נזכרתי: כאשר צריך לכתוב "מרבית", אני נוהג לכתוב "מירבית", כדי לא לבלבל עם מַרְבית.
 

ST

New member
ואם זה "מרב"

בלי ניקוד, הייתי קוראת merov. (אמנם תלוי בהקשר, אבל לי נראה יותר קריא "מירב", רק בגלל הבלבול)
 

Eldad S

New member
דווקא כאן זה אמור

היה להיות "מרוב". ובהקשר דומה: על-פי האקדמיה צריך גם לכתוב "כול" כאשר kol איננה בסמיכות: כל העם יודע הכול.
 

ST

New member
מקובל עלי "מרוב" (זה מה שאני כותבת)

אבל לפעמים כותבים "מרב" בשביל זה, ואוטומטית <כשזה לא מאוד ברור לפי ההקשר>, אני קוראת את זה כמו "מרוב". ואת "כול" ראיתי בכמה מקומות, וזה מציק לי בעיניים... למרות שאולי אין סיבה הגיונית לזה.
 

Eldad S

New member
גם לי זה הציק -

עניין של הרגל. אני כבר התרגלתי. גם "מאוד", כמובן - בדיוק לפי הכללים. הבעיה עם "כול" שלא הכול מכירים את הכללים. דרך אגב, אם כבר ב"כול" עסקינן, האם לכתוב "כולם" במשמעות של "הכול" נחשב כבר לעברית תקנית? אותנו לימדו ש"כולם" = כל הם, ו"הכול" = everybody. מאז השתדלתי תמיד, בכתיבה רשמית, לכתוב "הכול". מה דינה של זו בעברית המודרנית?
 

ST

New member
גם מאוד - אני כותבת כבר מזמן

(אבל זוכרת איך במבחנים רוב המורים היו כותבים "טוב מאֹד"...
) ומצטרפת לשאלה על "כולם" ו"הכל" ("הכול"...)
 

רותיקו

New member
הכול וכל-כך

אכן זו הוראת האקדמיה. וכך אני אכן כותבת בספרים שאני מתרגמת, אבל יש הוצאות שבעריכה אחר כך משנות ומורידות את הוי"ו. אגב, בספר האחרון שלנו (אני מתרגמת עם בן זוגי) העורכת הכניסה יו"דים במקומות שלא היה בהם צורך והשמיטה שוב שלא במקום. כנראה לא הייתה לה עבודה רבה על כן עשתה את זה כדי להצדיק את עצמה.
 

רותיקו

New member
לפעמים אפשר

תלוי עם מי עובדים. היו הוצאות שאיתן יכולנו להתעקש בספרים מסוימים לקרוא לפני ההעברה לדפוס והן קיבלו את דעתנו במרבית המקרים. אבל רוב ההוצאות עושות כראות עיניהן וכל שנותר לך הוא להתעצבן. הרי השם שלך מופיע בספר ולא של העורך/ת.
 

Layman

New member
מרב. כקודמי.

למרות שאפשר למצוא בספרים גם מירב, זה תלוי בהוצאה ובעורך. השיקול גם נוגע לסוג הטקסט, ספרותי, מאמר, וכדומה. הניקוד: מֵרַב.
 

רותיקו

New member
תודה לכולכם אבל

במקום כלשהו בנבכי מוחי רשום היה לי שבמ"ם יש שוא ועל כן אין צורך ביו"ד. אבל באמת באבן שושן מנוקד בצירה. האם יכול להיות שנולדה הוראה של האקדמיה לנקד בשוא ולא לכתוב (כתיב מלא) עם יו"ד? או שאני טועה. אינני מדברת על איך כתוב בספרים שונים שכן בהם באמת יד העורך/ת על העליונה בהוספה והשמטה של יו"דים אם צריך ואם לא. רוצה לדעת מה אומר החוק.
 

רותיקו

New member
עליי להוסיף כי

אם המילה מֵרב היא כמו מֵמד כי אז על פי הוראות האקדמיה אין להכניס יו"ד. מה אתם אומרים?
 
למעלה