ואני כמובן טוען קצת אחרת
1) סבסוד הגנון הרבה יותר חשוב מסבסוד האוניברסיטה. (אני צריך לפרט? זה נראה לי טריויאלי) 2) במצב בו אין מספיק כסף לכולם (הרי מקור הכסף הוא הציבור, ואם היה מראש מספיק כסף לציבור, לא היה צורך בסבסוד מקיף) רצוי לסבסד רק את החלשים. 3) אין לי שום אינטרס באלפי בודרי משפטים לשנה, שיעשו את חיי תובעניים (מלשון תביעות משפטיות) או במאות הסטוריונים ופילוסופים. יש לסבסד ישירות, לפי קריטריונים את הסטודנטים שיסכימו לעבוד במקומות שהמדינה תשלח אותם אליהם למשך X שנים, לשאר תהיה גישה להלואות נוחות שיוחזרו במלואן + הצמדה וריבית נמוכה. (אפשר לדבר על מענקים ליוצאי צבא, אבל אני סוטה מהנושא) 4) אין סיבה להשקיע בחקלאות. אם המחיר האמיתי של ק"ג עגבניות תוצרת ישראל הוא 100 ש"ח אז נקנה עגבניות מספרד ואנחנו נתמקד בייצור מוצרים בהם לנו יש יתרון בשוק הבינלאומי. אין סיבה לממן את החקלאות על חשבון הציבור. אם החקלאות בישראל יכולה להיות רווחית, מחיר העבודה יהיה בהתאם. החקלאות היא עוד תעשיה שצריכה להחזיק את עצמה, או להעלם. 5) גם בחקלאות וגם בבניה החוק שמתיר תשלום מתחת שכר מינימום לפועלים זרים פוגע בתעשיה ותעסוקה בישראל. תיקון המצב יכפה על הקבלנים לעבור יותר לבניה מתועשת ומקצועית ופחות עתירת כח אדם. 6) אני לא חושב שעבודה פיזית או מלוכלכת מראש דוחה ישראלים. בביכנ"ס הקודם שלי הגבאי עבד במחלקת תברואה בת"א, הוא הרוויח משכורת של מעל 25000 ש"ח לחודש + תנאים סוציאליים מעולים. הכל ענין של מחיר. (נסו להתקבל לעבודה במחלקת התברואה בת"א ותראו מה יגידו לכם) 7) סבסוד כולל זה דבר רע, אין סיבה לסבסד את החזק עם החלש. לכן אני נגד קצבאות ילדים אוטומטיות. (הסכמה, היית מאמינה?) 7) אני מסכים בדבר אחד, עדיף שאדם יעבוד מאשר יקבל דמי אבטלה, לכן אני מציע לתת תוספת השלמת שכר למי שיוצא ממצב אבטלה למשך זמן מוקצב, כמובן עד סכום מסוים. (ההנחה היא שזה יעזור לו להקלט לתקופת נסיון בעבודה, ואח"כ, אם הוא ישקיע בעבודה, המעסיק יהיה מוכן לשלם לו את מלוא הסכום המגיע לו)