אני
ידעתי לקרוא כבר בגן חובה. בכיתה א ישבתי משועממת, ולכן פיטפטתי. המורה היתה נותנת לי סתירות וזורקת אותי מהכיתה. רק חודשיים אחרי תחילת הלימודים אמא שלי גילתה שאני הולכת לרחוב לאט כדי לאחר, שאני לא אצטרך להיות בכיתה. היא דובבה אותי וגילתה מה קורה, והלכה לדבר עם המורה והמנהל ובסוף גם עם המפקחת של משרד החינוך. בינתיים אני התחננתי לפניה שלא תעניש אותי ולא תשלח אותי לבית הספר. המורה ההיא? היא עדיין מורה של כיתה א´ באותו בית ספר. לא הייתי הראשונה ולא האחרונה שהיא הכתה. עד היום אני לא בוטחת במערכת החינוך.
