או-הו, איזה מישה זה...
תמיד עם השאלות הכי קשות...
א. הם צריכים את הגיליון ציונים כי להם (למדור עתודה) קשה (יחסית) להשיג אותו - ולך קל. ב. כן, פרט גם ביחס לתיכון - אין לך עוד הרבה "חיים" חוץ מזה, לא ?
מה תכתוב - שבנית אחלה ספינה מגלילים של נייר טאולט בגן שושנה ? ג. אני לא מבין - רודש כתב בדיוק מה לכתוב, לא ? הנה, ככה: פרטים אישיים: שם ת.ז מ.א כתובת טל בית טל נייד ארץ לידה תאריך לידה שנת עלייה (אם יש) אי-מייל השכלה: התואר (מפורט) התיכון (מפורט) חטיבה ויסודי (לא מפורט) שירות צבאי: מ.א קורסים (אם עשית טירונות או קורסים נוספים) תאריך חיול כעת בדחיית שירות לצורך לימודים אקדמאיים ניסיון תעסוקתי: מקום עבודה אחרון זה שלפניו זה שלפניו זה שלפניו רצוי לא לכתוב ששטפת את האוטו של אבא בשביל 50 ש"ח - ואם יש עבודות דחק עלובות - לדחוף את כולן תחת כותרת אחת: עבודות סטודנטיאליות. זה מותר. אני הייתי שליח פיצה, צובע כבישים ומפעיל מתקן כימי בבתי זיקוק - בעת ובעונה אחת. חחח תחומי ידע נוספים: זה במיוחד בשביל כל אלה שהקו"ח שלהם לא יכול להראות באמת מי הם. אז כאן אפשר לפרט איזה תוכנות או שפות תיכנות מיוחדות אתה יודע (גם אם למדת לבד ואין לך סימוכין לכך), תחומי מדע שאתה מצטיין בהם, וכו´ וכו´. שפות: עברית, אנגלית, רוסית, ערבית, צרפתית. סה טו. אם הקו"ח יצא קצר מדי ועלוב מדי, זה הזמן לשלוף את נשק יום הדין: תחביבים
לא לצחוק ! כאן אפשר לפרט את התחביבים שלך, שכמובן הם: קריאה, קריאה, קריאה, קריאה, ספרים, קריאה, מדע, ספרים, קריאה, ספרים. קולנוע ? הס מלהזכיר. יחשבו שאתה ביטניק מעופף. ספורט ? הלו, כאן עתודה, לא אוליפיאדה. סקס ? אבוי.
NEXT ! זהו. עד כאן. זה בסדר, מישה ? איפה היינו ? אה, ד. ד. המלצות צריך להביא מאנשי מקצוע - לא מדודה בלה עם השומה. או בוס שעבדת אצלו (לא הדובי שמנהל את הפיצריה, עליו תוותר), או מרצה שמחבב אותך, או הכי טוב - פרופסור בעל שם, שיכתוב שעשית אצלו פרוייקט פשוט נהדר (בשעה שאבא שלך רץ איתו בחדר כושר, והוא בכלל לא ראה אותך אי פעם). עד כאן, פוקס ! עכשיו מותר לצחוק.