ראית את העונה הראשונה של השיר
שלנו? אם לא, כדאי ומהר. ובכל מקרה - לא ללכלך ככה
אם כן, כנראה שלא הבנת את הפארודייה המטורפת והחידוש של השיר שלנו. השיר שלנו הביאה משהו שלא היה קיים בכלל, היא המציאה תת ז'אנר שהוא הכי
לא-טלנובלי שאפשר. הפארודיה שם הייתה מטורפת, היה הומור בשפע, שחקנים מעולים, טקסטים קולחים ושנונים אבל הכל במידה הטובה והנכונה - ובאופן משובח במיוחד. היו הרבה דברים שהיה צורך להבין כדי לצחוק מהם (בעונה הראשונה). השיר שלנו לא נועדה רק כדי לבדר, עובדה שהיא נשארה במשך 4 עונות, משנת 2004 ועד עכשיו, ואני חושב שזה אומר משהו - נכון שהטלנובלה מספקת בידור ומפיגה את המתחים היומיומיים (וזה כל הזמן) - גם במקרה של השיר שלנו, אבל פה היה משהו מעבר לזה, הרבה מעבר. תראה, על העונה השנייה של השיר שלנו היו מחלוקות וביקורות כי בכל מקרה - זו הייתה עונה שנייה וכן הלאה... על העונה הראשונה היה פשוט באזז עצום וקונצנזוס מטורף. (קונצנזוס = הסכמה-כללית), משהו שלא היה כמוהו. "מיכאלה" לא כזאת מתוחכמת, היא משתמשת קצת בטוויסטים, תסריט נחמד, שחקנים מצויינים (וזה לזכותה. אפרת כהן ונירו לוי
) אבל היא ספגה לא פעם ולא פעמיים ביקורות קשות מאוד. ולא רק ממבקרים (זו דעה של אדם אחד) אלא מהקהל שלה עצמה. "מיכאלה" באמת הייתה אפלה, וזה מה שיפה שם. בלי משחקים, בלי ליצור הרבה באזז, בשקט בשקט ובלי להביא חתיכה מטורפת שתדביק את כל הזכרים וכוסון צמרת שימשוך את כל הבנות - (כשהם בכלל לא יודעים לשחק, כן?) ואת "מיכאלה הייתה הרבה יותר טובה מהש"ש" תשמור לעצמך ולדעותייך.
וגם נורא אהבתי את זה שרענן נתפס כבר בפרק הלפני אחרון ושהפרק האחרון היה לסגירת מעגלים, בהחלט טריק מבריק וחבל ששאר הטלנובלות לא משתמשים בו כי אז הם לא היו נגמרים אם מעגלים לא סגורים ועניינים לא פתורים.
