סאני המצליחה
New member
כנגד כל הסיכויים....
רובכם מכירים את הסיפור שלי. ולמרות זאת אני אחזור בקצרה למי שלא וגם לריענון.... שנתיים וחצי טיפולים, הפריית מבחנה ראשונה שהניבה הריון תאומים (בן ובת) עד לחודש שישי חלום
ואז ללא הודעה מוקדמת, לידה ומוות שך התינוקות.
. קניית דירה והקבלן לא מוסר אותה למגורים, אלא לאיחסון חפצים בלבד. בינתיים עוברים לגור אצל סבי וסבתי, והקבלן ועובדיו גונבים את כל הציוד בדירה. לא נותר לנו דבר פרט לספות בסלון. פיטרו אותי מעבודתי עקב אירועי הלידה/הפלה והודעתי על המשך טיפולים. ולקינוח, בעל עצמאי שמכריז על קשיים בחברה ומפטר את כל העובדים. רע
רע
רע
רוצה מייד לשוב לטיפולים. אך מסתבר שהרופאים "הואילו בטובם" להרוס לי את הרחם. גירדו את השיליות לאחר הלידה- כי לא הייתי מסוגלת לעשות זאת לבדי עקב המוגלובין 6 (על סף מוות) )-8 - כל כך עמוק שפצעו לי קשה את הרחם. מחליטים על היסטרוסקופיה אבחנתית וניתוחית יחד.
מצאו שאריות הריון ישן, היצטלקויות, הידבקויות ועוד מיני טעמים. שלוש שעות ניסו לתקן את מה שאפשר.... שוב המתנה מורטת עצבים. לוקחים אסטרופם לגדל רירית, לבדוק את תיפקוד הרחם לאחר ההיסטרוסקופיה. הבדיקה נערכה שלושה חודשים שבכל פעם בונים רירית ע"י אסטרופם ומפרקים ע"י מתן תרופות להבאת ווסת. בינתיים עברנו לדירה שכורה, נחמדה, והתחלנו לאסוף לאט לאט ציוד. קצת חברים, קצת הורים וקצת אנחנו. הופ. הפתעה. מצאתי עבודה. אומנם חצי משרה, אך במקום נהדר ואנשים מדהימים. כייף לי נורא. הגענו לחודש האחרון, לאחר בדיקת הרירית, הרופא אומר שהרירית 6.5 מ"מ רק על חצי מהרחם. נראה רע. טוב, הוא שואל אותי האם להחזיר מוקפאים בסיכוי לא סביר כלל, או לעשות היסטרוסקופיה נוספת. אותי אתה שואל????
אני למדתי שבע שנים רפואה? אז הלכתי לחשוב עם בעלי, וחזרתי עם תשובה. מחזירים מוקפאים ובנוסף קובעים תור להיסטרוסקופיה כדי לא לבזבז זמן לאחר קבלת הווסת. יומיים וחצי בבית. מתחילה עבודה חדשה, התרגשות, לחץ להוכיח את עצמי ומה לא. זהו. עברו 12 יום. בדיקת בטא. (לכם זה נראה מהר בסיפור, כאן במציאות זה נצח, ואתן יודעות זאת). הרופא מתקשר אישית, בטא 51, ממתינים יומיים להכפלה: בטא 140. ממתינים שוב, ואני לא מאמינה: בטא 272. אימאל´ה.... זה אמיתי. היום אני יכולה לומר באופן חד משמעי, לחץ, תת מודע, פחד, רירית דקה, מצב רחם, ומה שרק תחשבו עליו שהוא שלילי אינו משפיע כהוא זה על השרשת הריון. נקודה. ולמי ששרד עד כאן, מבקשת מכם, בכל לשון של בקשה, לא לומר לי מזל טוב וגם בלי קולולולולו. רק תחזיקו לי אצבעות ותקוו ביחד איתי שהכל ילך טוב והפעם עד הסוף. וכשיהיה לי תינוק אשמח לכל המזלט"ים וקולולואים
ואני נישארת כאן איתכם. ומאחלת לכם את המשפט המעצבן בעולם בקרוב אצלכם, מכל הלב. אוהבת אתכם מאוד.
סאני.
רובכם מכירים את הסיפור שלי. ולמרות זאת אני אחזור בקצרה למי שלא וגם לריענון.... שנתיים וחצי טיפולים, הפריית מבחנה ראשונה שהניבה הריון תאומים (בן ובת) עד לחודש שישי חלום
