כן כן פרוגרסיב

[redoctopus]

זה כמו אשכול תמיכה לנגמלים מסמים...

"אני התחלתי בגיל 17 עם אין דה קורט, והדרדרתי קשות לכיוון הפרוג האיטלקי" חחח

 

[שיר דויטש]

זה מתחיל בפרוג קל

וזה נגמר בג'אז!!!

 

[redoctopus]

וטוב שכך!

(כמה טוב שזה נגמר בג'אז) לא מבין איך אפשר לשנוא את זה...

 

[trilliane]

ואם זה מתחיל בג'אז ונגמר בפרוג? ../images/Emo8.gif

האמת שאצלי אין קשר. ג'אז אני כמעט לא קונה, רק מאזינה די הרבה ל-88FM ול'מצו' והולכת מדי פעם להופעות. אני לא זוכרת מתי גיליתי שאני אוהבת ג'אז. אני רק זוכרת שקלטתי שאני כנראה ממש אוהבת את הז'אנר כשהייתי בתיכון - הצלחתי להקים את עצמי מהמיטה ביום שישי בבוקר(!) ביום בו לא היו לימודים(!!) ונסעתי במיוחד לת"א עד סוזן דלל לשמוע הופעה של הביג בנד של בית ספרי. בתור ציפור לילה כשאני מצליחה לקום מהמיטה בשעה שעוד אפשר להגיד כ"בוקר" ואני לא חייבת, אז אני כנראה מאד רוצה...

ההורים שלא לא שומעים מוזיקה כמעט בכלל, ואין לי אחים גדולים. את הטעם המוזיקלי שלי גיליתי ורכשתי לבד, כמעט בלי הדרכה. ביסודי שמעתי בעיקר מה שהשמיעו ברשת ג' (טרום ה"רק מוזיקה ישראלית"). בתיכון הייתי מאזינה פאסיבית של גל"צ וגלגל"צ (שהיתה עוד בחיתוליה, ולא מפלצת הפלייליסט של ימינו) וביטלמאניקית אקטיבית. בצבא היכרתי את דיויד בואי (של שנות ה-70) ומשם והלאה התעמקתי בעיקר במוזיקה ישראלית אחורה וקדימה (הפורום הראשון בו כתבתי ברצינות היה מוזיקה עברית של IOL, שעבר מאז גלגולים לוואלה ומשם לתפוז). לפרוג הגעתי ב"איחור" של עשור. אמנם אלבומי קלאסיים כמו 'הצד האפל של הירח' או 'פעמונים צינוריים' יושבים אצלי על המדף עוד מתקופת הצבא, אבל על הז'אנר שמעתי רק לפני כארבע שנים, אז טבלתי את האצבע במים של Selling England by the Pound. רק לפני כשנתיים התחלתי להשתכשך בו יותר בקביעות (והשאר, כמו שאומרים, ייכתב בדפי ההיסטוריה).

 

[MajorWinters]

זה מתחיל במוזיקה חסידית

ונגמר ברצח ראש ממשלה

 

[Rubycon]

לא, זה התחיל בזה שקיבלו אותו לצבא

ותמיד אפשר לחזור על המשפט המפורסם: אם הוא לא היה עולה על מדים, הוא לא היה יודע מאיזה כיוון האקדח יורה. לא לקבל חניוקים לצבא! אהה כן, ולהיא עם האורמה, פרוג תחנה אחרונה? עוד תיווכחי אחרת, כמעט בוודאות.

 

[AtShiRaAaAs]

זה אפילו התמכרות קשה יותר

אם מביאים בחשבון את הכסף שהוצאתי על פרוג...

 

[ענבר מאור]

גם אני הגעתי לפרוג לבדי

אבא שלי בטוח שכל מה שהוא לא מוזיקה קלאסית הוא רעש אמא שלי אוהבת את "מה שיש ברדיו"= גלגל"צ אין לי אחים גדולים בכיתה ז' ו-ח' אהבתי להקות כמו גרין דיי ו"רוק" ישראלי. בושה. בכיתה ט' התחלתי לאהוב את פינק פלויד דרך האלבום "החומה" שהיה לי במקרה בבית. התאהבתי בהם לחלוטין ורכשתי לאט לאט את רב האלבומים. באותה תקופה הייית גם משוגעת על לד זפלין. (גם היום אני אוהבת אותם אבל לא כמו פרוג, וגם אני לא שומעת אותם הרבה בזמן האחרון). עוד מוזיקה שאהבתי: דה דרס, דייר סטרייטס וכו'. סוף ט'- תחילת י' זו התקופה שבה התחלתי להחשף (אין לי מושג איך) לפרוג. עכשיו אני בכיתה י'. פרוגרסיב זו התחנה האחרונה לתמיד. קיצר לפרוג לא הגעתי דרך פינק פלויד. אני עד' היום לא יודעת איך הגעתי אליו אבל שמחה שהגעתי, כי בלעדיו החיים שלי לא היו נראים כפי שהם נראים. אני אוהבת גם ג'אז. ובמעמד הדיסקים שלי יש גם ג'ניס ג'ופלין, דה הו ועוד רבים. אבל מאז שהפרוג נכנס לחיים שלי המקום שלהם שואף לאפס. (במונחים פיזיקליים).

 

[redoctopus]

מזכירה לי את עצמי...

אנחנו יוצרים כאן יחד רוב של שכבת י' - אפשר להעביר הצעות חוק בפורום בקלות! סתם

 

[epitaph]

אתה רק שוכח דבר אחד...

הפורומים זו דיקטטורה נאורה במקרה הטוב.

 

[redoctopus]

הנשלטת בידי רודן קשה לב ואכזר...

הכל ברוח טובה

 

[רוני כהן שמישהו אחר]

גיליתי את הפרוג

דרך זאפה. לפני שנתיים בערך שמעתי זאפה לראשונה ומאז אני שומע פרוג.