כמה שירים שכתבתי

[הקוסמת הורודה2]

אופס התכוונתי להדגיש ולכתוב

את החוויה הרוחנית רגשית שלך

 

[ינוקא1]

כמה שירים שכתבתי

בהשראת הדיונים האחרונים כאן :


שיר 1 - מוקדש לנאו ולמיסט (ולכבוד שאר מליארד הטועים בדרך הרביעית

) :

המציאות אותי יוצקת
כמו עוגה לתוך תבנית
את צורתי היא מעצבת
כמו רובוט לפי תוכנית.

אך בפנים עודני חי
ושורף את העוגה
לעולם לא אניף
את דגל הכניעה !



שיר 2.
בתוך הצפוי והרגיל
מערער את היסודות
מדליק את הניצוץ
בגחלים הלוחשות.

משנה נקודות תפיסה
כמו גרביים לכביסה
בולע את הפשוט
לתוך האפשרות.


שיר 3.

כלוא בתוך קירות.
כמה אל המרחבים.
כלוא בתוך תפיסה.
כמה אל המיסתורין.

ממוסס את הקירות.
במיסתורין שבתוכם.
רואה את המופלא.
מתוך תא קטן.



תודה

 

[ינוקא1]

ואחרון להיום :


שיר 4.

אל האור שבתוכי
מעלה אני קורבן
בגלל האור שבתוכי
דמי הפך לבן.

דהה הצבע האדום
ושב לו למקורו.
התאחד בתוך הקשת
נכנס לתוך עצמו.

 

[ינוקא1]

וזה באמת אחרון ....


ממקום קר ומרוחק
ממעמקי החלל
צופה בבהירות
צלולה וחודרת כל

לא אנושי , לא אישי
ללא כאב , ללא קושי
רק צופה , בודד
שוכח את עצמו.

 

[הקוסמת הורודה2]

אממ אני לא כל כך טובה בלהגיב לשירים

אבל כן הכוונה הייתה ברורה ומובנת בכולם.
ואני מניחה שהשיר האחרון זו המטרה הסופית

 

[הקוסמת הורודה2]

זה שבאופן אירוני קוראים לי שירה זה מקרי בהחלט

 

[ינוקא1]

השיר האחרון הוא דווקא

צריך להיות הראשון - לראות הכל מנקודת מבט "מרוחקת" .... אחרי זה יש טעם בשאר.

 

[הקוסמת הורודה2]

לא מסכימה

לדעתי יותר קל לשלוט בעולות מאשר בזוית ראייה
וזוית ראייה אובייקטיבית קרילא אנושיתלוקח זמן רב לפתח
לכן אני סוברת שזו התוצאה הסופית

 

[ינוקא1]

זכותך

 

[הקוסמת הורודה2]

טוב

 

[הקוסמת הורודה2]

בעולות=בפעולות

 

[הקוסמת הורודה2]

מה הקורבן?

 

[ינוקא1]

אני

 

[הקוסמת הורודה2]

איך?

 

[ינוקא1]

 

[הקוסמת הורודה2]

הסבר: איזה חלק אתה מקריב מעצמך ואיך?

 

[ינוקא1]

זה כתוב בשיר

אך אי אפשר להגיד את זה .

 

[הקוסמת הורודה2]

דם זה חיים ואנרגיה אם כך הקורבן הוא

הקדשת כל חייך

 

[הקוסמת הורודה2]

ואדום זה זעם ותשוקות אז מזה אתה רוצה להתנקות

 

[ינוקא1]

זו פרשנות שלך

אני מעדיף להשאיר את השירים הללו בלי פירוש.

מה שכן , למרות שכשירים הם לא מוצלחים במיוחד , הם די עוצמתיים מבחינת האנרגיה שנמצאת בתוכם.

הם נכתבו מתוך מצב אנרגטי מאוד מיוחד שמכניס בהם "מטען" מסוים.