כמה תשובות
1. בד"כ אני מעדיף ספרים מודרניים, אבל אני בהחלט קורא גם קלאסיקות. 2. דברים טובים בעיקר. הוא המוצלח מבין הספרים שקראתי, שמביעים רעיונות דומים ("אנחנו" של יבגני זמיאטין, שאורוול הושפע ממנו, או "עולם חדש אמיץ" של אלדוס האקסלי). הוא כתוב היטב, סוחף ותמיד נשאר רלוונטי. 3. לא קראתי וגם אין לי עניין לקרוא, אז אני לא יודע. הייתי מהמר על זוועה. 4. מחו"ל. (מאותה סיבה שאני מעדיף ספרים מודרניים, אגב). באופן פרדוקסלי, הם יותר קשורים אלי תרבותית, לעולם המושגים שלי ולמקום שבו (אני מדמיין ש) אני חי. אם כי אני לא פוסל על הסף סופרים ישראלים. 5. כשהייתי בתיכון, אהבתי נורא לשמוע פאנק (P). רעש בשלושה אקורדים שמלטף לך את האוזן וצועק עליך בדיוק את הדברים שאתה רוצה לשמוע, גורם לך להרגיש טוב עם עצמך ורע עם כל השאר. מין התעלות שכזו. ככה הרגשתי גם לגבי התפסן, שקראתי באותה תקופה. כמה שנים אחרי, ההתלהבות אמנם עברה (הן מפאנק והן מהתפסן), אבל אני תמיד אזכור אותם לטובה. היום