אני מוכנה להתערבת אתך שהארי פוטר
יהפוך לקלאסיקה. אני לא יודעת למה את אומרת שהוא מועתק. שיש בו תמות שכבר הופיעו בספרי ילדים אחרים? כמובן שיש בו. באחוז גבוה מהספרים המצליחים יש תמות שנוגעות בארכיטיפים משומשים עד מאד (נו, בשביל זה הם ארכיטיפים). כבר כתבתי פה בעבר שלדעתי רולינג עשתה מהפכה בכתיבה לילדים בכך שהיא כותבת לילדים מתוך כבוד לאינטליגנציה שלהם. הספרים שלה כוללים את כל מה שכוללים ספרי מבוגרים - דמויות אמביוולנטיות, רגשות מסובכים, פוליטיקה מורכבת - כל הדברים שלא ממש נטו עד היום לבלבל אתם את מוחם הקטן והענוג של ילדים. והנה, ילדים קוראים את זה. ילדים קוראים 700 עמודים של החומר המסובך הזה (אנשים שהם גם רעים וגם טובים בו זמנית? אנשים שהם לא רעים ולא טובים, אבל במעשים שלהם גורמים נזק או תועלת? ילדים קוראים את זה?) ובאים לבקש עוד. רולינג זכתה בהצלחה שלה ביושר מלא. הכבוד שהיא נותנת לאינטליגנציה של הקוראים הצעירים כבר מספיק כדי לזכות אותה בה. אם נוסיף לזה כתיבה מצוינת, קצבית וסוחפת, ורעיונות מעניינים (עלילת ספרי הארי פוטר הייתה בכיף יכולה לשמש ספרי פנטזיה אפלה למבוגרים אילו היתה נכתבת מנקודת ראות של מבוגר) נקבל סופרת שזכתה בכל ההצלחה שזכתה בה בצדק מוחלט. כמובן, מה שאנחנו נוטים לשכוח זה שאלה ספרים לילדים. אנחנו פשוט לא יכולים לצפות לאותו עומק פילוסופי מספר ילדים שאנחנו יכולים לצפות לו מספר מבוגרים, פשוט כי ילדים עדיין לא בנו את אותה מורכבות פילוסופית שמבוגר מסוגל לה. אבל במסגרת הזו, יש בספרים האלה משום יופי של הכנה לרעיונות מורכבים יותר.
