כמה שאלות

johngalt2

New member
Also

Now that I think about what you said a bit more about the energy spectrum of the photons: It also doesn't contradict what I said, as far as I know: the energy is always quantized to hbar*w*n, but if you quantize the field in a cavity and takes the size of it to infinity, you get a continuous range of modes, as opposed to the discrete set that you have in a cavity. So it's true that a single photon can have any energy in free space, but the EM field's energy is composed of discrete bunches of hbar*omegas.​
 

susony

New member
דבר ראשון,

אני מצטער אם נשמעתי כגס רוח, לפעמים אני נסחף קצת בתגובות שלי. לגבי ההגדרה של פוטון ב-cavity סגור, הרי שזה מצב של חלקיק קשור, וספקטרום הארגיה שלו בדיד. את זה אני מבין שקלטת. אם היית מגדיר את המצב עד הסוף, כנראה היית כותב דבר שיכול להיות נכון. לגבי ההסבר שלך את תורת הקוונטים, הוא אולי נכון, אבל כקורא מהצד אני יכול להגיד לך שהוא ממש לא טוב, ואדם שקורא אותו ושלא מכיר את התורה, יכול להבינו בדרכים שונות ממה (שכנראה) התכוונת. בכל מקרה, אם התגובה שלי נראתה כגסות, אני מתנצל. אני שמח שהצלחת להתעלות מעל זה. אביב
 

johngalt2

New member
אהלן,

זה בסדר
כמה דברים: זה נכון שלפוטון בתיבה יש ספקטרום בדיד ולפוטון חופשי יש ספקטרום רציף, אבל זה לא קשור בכלל לעובדה שבהנתן התדירות, השדה האל"מ יכול לקבל אנרגיה רק במנות בדידות. הספקטרום הרציף או הבדיד של התדירות בכלל לא קשור לקוואנטים ונובע פשוט מהדרישה למחזוריות של השדה על הקירות של התיבה. הקוואנטיזציה של השדה נותנת את הביטוי לאנרגיה מהצורה: E_n = hbar*w(n+1/2) ZZ, שהוא קוואנטי. לגבי ההסבר על תורת הקוואנטים וכו' - זה לא היה הסבר על תורת הקוואנטים, אלא נסיון להסביר בצורה יותר מדוייקת מה הכוונה ב- "נמצא בשני מקומות בו זמנית". אם אתה יכול להסביר בצורה יותר ברורה מה זה סופרפוזיציה בלי להשתמש במונחים מתמטיים. חוץ מזה, קראתי את ההסבר שוב והוא נראה לי יחסית די ברור (ספציפית מה שכתוב ב-"עוד משהו"). קשה מאוד להסביר מה זה סופרפוזיציה בהקשר של מיקום ופונקציות גל, כי לך תסביר למישהו מה זה קונוולוציה עם פונקציות דלתא ואיך זה מתקשר לרעיון של "מיקום בשני מקומות בו זמנית". בניסוי שני הסדקים יש סופרפוזיציה מהסוג הפשוט ביותר, ולכן מתחילים ממנו כשמלמדים קוואנטים. אגב, אם תקרא את הפרק הראשון בספר השלישי של פיינמן תראה שזה פחות או יותר מה שגם הוא אומר (הוא פשוט ממש כתב מה זה אמפליטודות ומה זה חיבור ביניהן).
 

susony

New member
נראה לי שאתה מסתבך

פוטון שהסגור בתוך תיבה, זה נקרא פוטון קשור, למעשה הבעיה הפיסיקלית היא שהפוטון מבצע אינטרקציה עם פוטנציאל אינסופי, שנמצא בגבולות התיבה, ופוטנציאל 0 בין הגבולות. מכיוון שהפוטון קשור, האנרגיה שלו יכולה להיות רק ברמות בדידות - קוואנטיזציה של רמות האנרגיה. זה לגמרי קוואנטים. כמו שאתה כבר וודאי יודע, אפשר להתייחס לפוטון גם כגל (שדה) אלקטרומגנטי, והאנרגיה של השדה מאופיינת ע"י התדירות (או לפי הביטוי שנתת, תדירות זויתית) של הגל. למטה נתתי קישור לסרטון שמנסה להציג את תופעת הסופרפוזציה של מיקומי חלקיקים, בעזרת הדמיית ניסוי 2 סדקים, ובזכותך מצאתי עכשיו את הספר של פיינמן וראיתי שהוא באמת מסביר על הניסוי. ההסבר ניתן ע"י פתרון של משוואת גלים, או משוואת שרדינגר, הסבר מתמטי. מי שלא מכיר משוואות דיפרנציאליות ואת ההבנה של שפה מתמטית, יקשה עליו מספר מושגים בסיסיים בתורת הקוואנטים. בסך הכל ניתן להסתכל על סופרפוזיציה כעל סכום או הרכבה של מספר מצבים יחד. לאנשים שלא ממש רוצים להתעמק בתורת הקוואנטים ניתן להסביר את תופעת ההתאבכות דרך התנהגות של גלים, והכי טוב להסתכל על גלים באמבט. מלאחר מכן לדבר על הדואליות של החומר, שלגלים אלקטרומגנטים יש תופעות של חלקיקים, ואם מוכנים לקבל את זה, הרי שבגלל תופעת ההתאבכות זה נותן את המצב שבו כל חלקיק מופיע בו זמנית במספר מקומות שונים. ההסבר שלי לא מאד שונה מההסבר שפיינמן נותן בספרו, ואם אני מניח שקראת לפחות את הפרק, אני מסיק מזה שלא עניתי לך על השאלה. אני מניח שלא ממש הבנתי את השאלה שלך או שההסברים שניתנו לך לא ממש מספקים אותך. אשמח אם תוכל להיות יותר ספציפי, אולי נוכל להתמקד יותר בשאלה שלך. אני רק אוסיף שתורת הקוואנטים מאד לא אינטואיטיבית, ולא קל להבין את כל מה שהיא אומרת, הרבה פעמים קל פשוט לקבל את הדברים מתוך הבנה שהתוצאות התיאורטיות\המתמטיות מאושרות ע"י תוצאות נסיוניות. והמשחק הזה, זה מה שנותן לנו את ההבנה הפיסיקלית של תורת הקוואנטים מקווה שהפעם עניתי לך תשובה יותר מספקת
 

johngalt2

New member
אממ...

אמנם אף פעם לא ראיתי שמוצאים את ספקטרום האנרגיה של פוטון בתיבה בצורה כזאת (ובוא נניח בשביל הקונקרטיות שאנחנו מדברים על פוטון בודד), וברגע הראשון חשבתי שזה יכול להיות הגיוני, אבל במחשבה שנייה כמובן שזה לא נכון: מה שאתה מדבר עליו, לומר שחלקיק נמצא בפוטנציאל ששווה לאינסוף בקצוות ו- 0 בפנים זה איזשהו "מודל צעצוע" שמשתמשים בו בשביל לפתור את משוואת שרדינגר במקרה הכי פשוט שאפשר, וכדי להראות כל מיני תופעות קוואנטיות, כמו למשל ספקטרום דיסקרטי של אנרגיה. הטיפול הזה לא מתאים לפוטונים מהסיבות הבאות: 1. שדות אלקטרומגנטיים לא מבצעים אינטרקציה עם פוטנציאל, ובטח שאי אפשר לקוואנטט אותם ע"י הגדרה של תנע ומיקום קלאסיים בשבילם ו"קידום" שלהם לאופרטורים - איך אתה מגדיר מיקום של שדה? (תנע של שדה קיים כמובן, אבל אי אפשר להתחיל לקוואנטט ממנו למיטב ידיעתי). 2. שים לב שכאשר עושים קוואנטיזציה של חלקיק בצורה הזו רמות האנרגיה שלו תלויות במסה. 3. רמות הארנגיה במקרה הזה תלויות באינדקס n בצורה ריבועית - E_n פרופורציונלי ל- n^2 - מה שלא מתאים בכלל לתיאוריה שאני מכיר של קווינטוט של שדה אל"מ. אני ממליץ לך לקרוא את זה: http://people.seas.harvard.edu/~jones/ap216/lectures/ls_3/ls3_u2/ls3_unit_2.html כדי ללמוד איך עושים קוואנטזציה של שדות אל"מ בתיבה בעלת קירות מחזירים. כדאי לך גם לקרוא את זה: http://people.seas.harvard.edu/~jones/ap216/lectures/ls_3/ls3_u1/ls3_unit_1.html#fock_states כדי לדעת קצת יותר על מצבים בעלי מספר פוטונים מוגדר (Fock states), שאליהם התייחסתי קודם. לגבי פיינמן: אני מאוד שמח שהגעת לקרוא את הספרים שלו בזכותי, ואם אתה רציני לגבי פיזיקה אני ממליץ לך בחום לשים אותם ליד המיטה וכל ערב לקרוא פרק. אחד הדברים היפים בכרך השלישי זה שהוא דווקא לא מתחיל מטיפול בפונקציות גל (הוא מגיע אליהם רק ממש בסוף, ועמ' 3-1 הוא אומר במפורש שזה מה שהוא עושה), אלא פשוט מדבר על ניסוי שני הסדקים ומראה את ההבדל בין חיבור אמפליטודות לבין חיבור הסתברויות (מסוכם בעמ' 1-10), ולמעשה על העקרון הזה מבסס את הכל. אני פשוט ניסיתי להסביר לו את העקרון הזה, כי אני חושב שזה בדיוק מתקשר למה שהוא שאל, ומעבר לכך, מי שמבין את זה מבין קוואנטים (עד כמה שאפשר להבין).
 

johngalt2

New member
אם לסכם את הבעייתיות

ב-"קוואנטיזציה" כזו של פוטונים, הבעיה היא שכאשר אתה עובד ככה אתה מניח שלפוטון יש מסה ומיקום מוגדרים וממשיך משם - זה פשוט לא נכון. אתה לא יכול להתייחס לפוטון כחלקיק כמו אלקטרון, למשל, ובאותו זמן לומר שהתיאור הקלאסי שלו הוא דרך שדה. הדרך היחידה לגלות מה התכונות הקוואנטיות של פוטון היא לקוואנטט את השדה האל"מ. זה ההבדל הכי בסיסי בין חלקיקים שברמה המאקרוסקופית נראים כמו שדה (חלקיקים נושאי כוח) לבין חלקיקים שברמה המאקרוסקופית נראים כמו חומר (לפטונים ובאריונים אם אני זוכר את השמות נכון).
 

susony

New member
אני אחזור ואומר

נראה לי שאתה מסתבך, ואולי כדאי שתבחן דברים מההתחלה, לאט, לאט. תיאור של בעיית פוטון בקופסא, מתואר בצורה פשטנית ע"י מודל הצעצוע שהבאתי. אור מגיב עם חומר, רואים את זה בכל מקום מסביבנו, (אם תרצה דוגמאות רק תבקש) אם מסתכלים על אור כעל חלקיקים, אפשר להתייחס לתגובה של האור כאל תגובה של חלקיקים עם פוטנציאל מרחבי כלשהו שמושרה ע"י החומר. אתה צריך להבין שאור לא מורכב מחלקיקים או גלים קלאסיים, אלא מגלים מקוואנטיים. לי אישית נוח לדבר על אור באופן פשטני לפעמים כעל חלקיקים ולפעמים כעל גלים, כדי להסביר איך אור מתנהג. למעשה התכונות של הגל הקוואנטי מכילות גם את התכונות חלקיקיות של האור וגם את הגליות, ועוד תכונות ייחודיות שנוספו בפיתוח התורה. ניתן להתייחס אל אור כעל חלקיקים חסרי מטען וחסרי מסה. אלקטרונים לעומת זאת הינם חלקיקים, שבמקרים מסויימים מתנהגים כמו גלים, מבצעים עקיפה והתאבכות, ולכן גם להם ניתן לרשום משוואת גל קוואנטי בדיוק כמו לפוטונים. כמובן שקיימים הבדלים בין אלקטרונים לפוטונים: 1. בניגוד לפוטונים האלקטרונים בעלי מסה ומטען. 2. הספין של הפוטונים הוא 1, בעוד של האלקטרונים הוא 1/2. מכאן שאולי הבסיס של הטיפול והפיתוח בשני המקרים מאד דומה, עדיין התוצאות יהיו מאד שונות. בכל מקרה, אחד הדברים שלמדתי במהלך חיי כסטודנט וכמורה לפיסיקה, זה שאם רוצים להסביר דברים, ושאנשים יבינו. הדבר האחרון שצריך לעשות זה לרוץ לנוסחאות. ההרצאות הכי מובנות הן אלו שנעשה בהן מינימום שימוש במתמטיקה. הרבה פעמים כשאנחנו נכנסים למתמטיקה, קשה לנו להבין את המשמעות שעומדת מאחוריה. לגבי ההסבר מה זה פוטון, תזכור תמיד אם מי אתה מדבר. כאשר בא משתמש, ומתאר שהוא בן 15 (נניח כיתה י'). הדבר הכי סביר להניח שהוא לא מבין פיסיקה, לא יודע פיסיקה, בבית הספר לא ממש מלמדים פיסיקה, ובעיקר עושים בלאגן. אם הוא הגיע לאיזשהו חוג של נוער שוחר מדע, אז בחוגים האלו לא ממש נכנסים לעומק, ולא ממש מלמדים שם כלום. סביר להניח שאותו ילד בן 15, קרא על פוטונים והמושג הזה בלבל אותו. מכאן ועד לזרוק אותו לתורת הקוואנטים, הדרך ארוכה. ולזרוק אותו ישר לתורת הקוואנטים כנראה יבלבל אותו וייאש אותו. אני אישית יוצא מתוך נקודת הנחה, שילד כזה מכיר באופן מעורפל מאד את התורה הניוטונית ושאין לו כמעט מושג מה זה גלים, חוץ ממה שהוא רואה בים. מהניסיון שלי, זה גם מה שקורה במציאות.
 

johngalt2

New member
אוקיי

תשמע, בד"כ אני לא מסביר לילדים בני 15 ולקחתי את מה שאמרת לתשומת לבי. בכל מקרה, בהנחה שכל מה שאמרת הוא נכון, אתה יכול בבקשה להראות איך אתה עושה את הפיתוח של "חלקיק בתיבה" (פוטנציאל אינסופי בקצוות ואפס בפנים) עבור חלקיק חסר מסה?
 

johngalt2

New member
או משהו יותר פשוט

מספיק שתכתוב לי המליטוניאן של פוטון - חופשי או לא חופשי, בשביל לשכנע אותי שקיימת פונקצית גל (מה שקראת לו "גל קוואנטי") עבור פוטונים. אתה חייב להבין שפוטונים *לא* מתוארים ע"י פונקצית גל כמו אלקטרונים, ושכדי לכתוב המילטוניאן של פוטון צריך להתחיל משדה אל"מ קלאסי ולעשות לו קוואנטיזציה. יחד עם זאת, חיפשתי באינטרנט ומצאתי שני מאמרים מעניינים על נסיונות לבנות פונקציות גל עבור פוטונים: http://www.cft.edu.pl/~birula/publ/CQO7.pdf http://www.cft.edu.pl/~birula/publ/APPPwf.pdf (שניהם של אותו פיזיקאי, קראתי רק את הראשון אז אני לא יודע מה ההבדלים ביניהם כ"כ). תראה, יכול להיות שאני מסתבך, אבל זה אומר שגם דיראק, שרדינגר, פיינמן, שווינגר וכל החבר'ה שפתחו את QED במשך כ- 40 שנה מסתבכים יחד איתי...
 

PanteX

New member
מה שהבנתי עד כה - תקנו אותי אם אני טועה!

1. פוטון הוא חלקיק חסר מסה שנושא איתו את אנרגיית האור. לעיתים הוא מתנהג כמו חלקיק ולעיתים כמו גל. שאלה: באיזה צורות פוטונים יכולים להיות? אפשר שמות של פוטונים שונים? 2. הלייזר הוא מכשיר שיורה פוטונים בתדירות מאוד גבוהה וכיוון מסוים. שאלה: איך פועל המנגנון שמאפשר את יריית הפוטונים? 3. המכ"ם הוא מכשיר שמשדר קרני רדיו וכאשר הם חוזרות מהגוף ניתן לחשב את המרחק ממנו (לפי זמן כפול מהירות האור) ואת המהירות בה הוא נע (לפי אפקט דופלר). שאלה: קרני רדיו הם פשוט סוג של קרינה אלקטרומגנטית?? איזה עוד סוגים של קרינה קיימים? 4. לפי תורת הקוונטים לא ניתן לחשב את מיקומו של החלקיק לפי האנרגיה שלו אלא את ההסתברות הגבוהה ביותר להיכן הוא נמצא. 5. צריך לבדוק באינטרנט D: 6. ה"חץ" לא פעל עדיין נגד האויב ולכן פעילותו לא ודאית. שאלה חדשה: 7. למה הנסורת של הפצצה האטומית מסרטנת?? תודה רבה!
 

Rus Almighty

New member
הלייזר

לא קשור לתדרים גבוהים או נמוכים. הוא מושטט על עיקרון פליטה מאולצת(היפוך אוכלוסין). החומר אשר מהווה בסיס לליזר מעורר לרמה גבוה יותר(מצב פחות יציב) ועל ידי פליטה מאולצת מתרחש היפוך אוכלוסים, מספיק לגרום לפוטון אחד להפלט כך שהוא יגרור אחריו מפולט של פוטונים זהים(אור קוהרנטי). זהו תיאור יחסית פשטני(בלייזר יש עוד מנגנוני עזר לריכוז האלומה)
 

bambipoop

New member
מעט ממה שאני יודע לענות...

7. אתה יודע איך נוצר סרטן מקרינה? ניקח קרינה אולטרה סגולה מהשמש שגורמת לסרטן עור, אני יודע שהקרינה משפיעה על הDNA ששמור בגרעין תאי העור שלנו, כשאנחנו מייצרים תאי עור חדשים בעצם תאי העור הישנים משתכפלים, תאי העור משתכפלים בעצם כאשר הם נחצים לשנים (כולל הDNA) ומשלימים את עצמם לשני תאים שונים, ברגע זה, עקב השינוי שהקרינה עשתה לDNA התא עלול להמשיך להתרבות ולהתרבות ולהפוך לגידול סרטני. בקשר לשאלה שלך, אני לא מבין בנסורת של פצצת אטום אבל אני מנחש שהיא פולטת קרינה ואז אתה מבין... 2. כמו שהבנת ישנם המון סוגים של לייזרים ככה שאין מנגנון אחיד, אתה מוזמן לרשום לייזר בויקיפדיה כדי ללמוד על זה. 4. משהו להוסיף או להבהיר: בתורת הקוונטים ישנו חוק אי ודאות, בחיים לא תוכל לדעת בדיוק מקום מהירות של חלקיק, ככל שתדע בדיוק רב יותר את אחד הנתונים את השני תוכל לדעת פחות בדיוק. חוק זה נובע מכך שבשביל לבדוק נניח מקום של חלקיק, צריך לירות קרן מסוימת לקבל אותה ולפי נתוני חזרתה יהיה אפשר לחשב את מקום החלקיק אבל כתוצאה מיריית הקרן מהירות החלקיק תשתנה ולא תוכל לדעת את המהירות העכשווית שלו, כדי לחשב את מקום החלקיק בדיוק רב יותר צריך לירות קרן חזקה יותר ולכן היא תשפיע יותר על מהירות החלקיק. תופעה זו לא נמצאת בפיזיקה הקלאסית שלפיה אנחנו יכולים לדעת בדיוק את כל הנתונים על חפץ מסוים ובעזרתם לחשב בדיוק את את עתידו. 6.עזוב אותך מכל הפרטים הטכנים, בלי שאננות, אם מאיימים עלייך בפצצת אטום לא משנה בכלל על הטכנולוגיה או לא, האיום קיים. הסערת את כל הפורום כל הכבוד! תמשיך לשאול!
 

deathcaster

New member
תשובות

תתחיל לקרוא: 1. פוטון: http://he.wikipedia.org/wiki/פוטון כדי לענות לשאלה שלך קרא את החלק של "תכונות פיזיקאליות" 2. לייזר: http://he.wikipedia.org/wiki/לייזר 3. קרינה: http://he.wikipedia.org/wiki/קרינה 4. עקרון אי הודאות http://he.wikipedia.org/wiki/עקרון_אי_הוודאות 5. נכון - הנה קרא כאן : מאיץ LHC : http://he.wikipedia.org/wiki/מאיץ_ההדרונים_הגדול 6. טיל החץ: http://he.wikipedia.org/wiki/חץ_(טיל) 7. נסורת זה מה שנשאר על הרצפה של הנגרייה אחרי שחותכים עצים, אם התכוונת לנשורת רדיואקטיבית אז קרא כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/נשורת_רדיואקטיבית למה חומר רדיואקטיבי מסרטן ? ובכן כבר הסבירו לך .... אבל הנה זה בא שוב נשורת של פצצה רדיואקטיבית פולטת קרינה מייננת, קרינה זו עושה כל מיני נזקים לגוף, בראש ובראשונה מפרקת קשרי מימן שבין השאר גורמים לסליל ה-DNA בגרעיני התא שלנו (לא רק של תאי העור כפי שהוסבר קודם לכן אלא כמעט כל סוגי התאים) וכתוצאה פוגעים ביציבותו, לא רק זה אלא קרינה זו פוגעת גם במבנה המרחבי של חלבונים וביניהם אנזימים, חלק לא מבוטל כלל של האנזימים בגופנו אחראים על מנגנוני תיקון DNA , כך שלא רק שה-DNA נפגם , הגוף שלנו לא יכול לתקן אותו, ה-DNA שלנו אחראי לייצור (לא ישיר) של חלבונים ואנזימים שביניהם כאלה שמונעים גידול לא מבוקר של תאים (הנקרא בשם הנפוץ - סרטן), כאשר ה-DNA והחלבונים הנ"ל פגומים, דברים בגוף מתחילים להשתולל.. אחת מההשתוללויות הללו היא סרטן מסוגים שונים.
 

susony

New member
תשובה חלקית על קוואנטים

כל חומר בטבע (וכרגע אני מדבר על חומרים ברמה מיקרוסקופית), וזה כולל אור, יכול לפעמים להתנהג כמו חלקיק (חומר), למשל התנגשות בין חלקיקים יכולה להצטייר ברמה הפשוטה ביותר כמו התנגשות של כדורי ביליארד. ולפעמים כמו גלים (המוצגים לפעמים כדרך העברת אנרגיה). דוגמא טובה להבנת התנהגות גלים, הם גלי ים, גלי המתקדמים על דבי מיתר וכו'. עד סוף המאה ה-19 אלו היו שני דברים נפרדים עם תכונות ואופי שונה. לגלים יש תכונות שלא קיימות בחלקיקים, ולחלקיקים יש תכונות שלא קיימות בגלים. בתחילת המאה ה-20 התברר שגם האור מתנהג כמו חלקיקים, וגם חלקיקים כמו אלקטרונים מתנהגים לפעמים כמו גלים. לתכונה הזו קוראים הדואליות של החומר. אבל זה גם אמר שהתפיסה ש חלקיקים וגלים כנראה לא מדוייקת. הדבר הזה חייב לזנוח את התורות הקלאסיות ולפתח תורה חדשה, שמכלילה את התכונות של גלים ותכונות של חלקיקים. לדבר הזה קוראים תורת הקוואנטים. הוזכר פה למעלה הניסוי של שני סדקים. אני מזמין אותך לראות סרטון שהתפרסם ביוטיוב שמסביר את הניסוי הזה ומחבר בין חלקיקים, גלים וקוואנטים, בלינק. למעשה הסרטון הזה נגזר מתוך סרט שנקרא: "What the Blip Do We Know" שעוסק דווקא במיסטיקה. מקווה שדברים קצת יותר מובנים.
 

aviax1

New member
אהלן אחי מנישמע?

גם אני הייתי בן חמש עשרה עד אתמול אז חגגו לי 16 ברוך הבאה לפורום עמית .
 

Delvecchio24

New member
תשובות:

פוטון הוא חלקיק יסודי אשר מעביר את הכוח האלקטרומגנטי. כמו האלקטרון, פרוטונים ועוד חלקיקים יסודיים אחרים גם הפוטון מגלה דואליות בתכונותיו, כלומר מתנהג כגל בסיטואציות מסויימות וכחלקיק באחרות. אם אתה מחפש הסבר מעמיק יותר אני מציע לך לפנות למקורות ידע נוספים כמו ויקיפדיה. הלייזר הוא התקן פולט קרינה (בד"כ בתחום האינפרא אדום, אבל כיום יש גם בתחום קרינה אחרים) אשר עיקר ייחודו בהשוואה למקורות אור אחרים נעוצה בכך שקרינתו היא קוהרנטית - כלומר הפאזה של כל פוטונים באלומה זהה. תכונת הקוהרנטיות גוררת אחריה תכונות חשובות נוספות כגון מונוכרומטיות גבוהה. השיטה העיקרית ליצירת לייזר הינה ע"י שימוש במהוד אופטי. יצירת אלומת לייזר במקרה כזה מתבססת על קיומו של תווך לזירה (המהוד) אשר מכיל חומר בו מצויים אטומים מעוררים. עירור האטומים נעשה בדרכים שונות בהתאם למשפחה עימה נמנה הלייזר (לייזר גז, מוצק וכד'). שיטה אחת ליצירת עירור הינה ע"י הקרנת אור על המהוד או שימוש בזרם חשמלי עבור תווך גזי. מכ"ם - היה כאן הסבר לא רע אז אני לא אתערב. המורה שלך כנראה מלמדת גם פילוסופיה. ועכשיו ברצינות, התיאוריה שטוענת כי ניתן להיות בשני מקומות בו זמנית נקראת תיאוריה של ריבוי עולמות (אם אני זוכר נכון). התיאוריה הזו נשללה עד כמה שידוע לי. לסיכום: לא ניתן להיות בשני מקומות בו זמנית. אם אתה רוצה להעמיק ביסודות הפילוסופיים של תורת הקוונטים אני מציע לך לקרוא את ספרו של יואב בן-דוב "תורת הקוונטים". ספר מעולה!!!
 
למעלה