אני אחזור ואומר
נראה לי שאתה מסתבך, ואולי כדאי שתבחן דברים מההתחלה, לאט, לאט. תיאור של בעיית פוטון בקופסא, מתואר בצורה פשטנית ע"י מודל הצעצוע שהבאתי. אור מגיב עם חומר, רואים את זה בכל מקום מסביבנו, (אם תרצה דוגמאות רק תבקש) אם מסתכלים על אור כעל חלקיקים, אפשר להתייחס לתגובה של האור כאל תגובה של חלקיקים עם פוטנציאל מרחבי כלשהו שמושרה ע"י החומר. אתה צריך להבין שאור לא מורכב מחלקיקים או גלים קלאסיים, אלא מגלים מקוואנטיים. לי אישית נוח לדבר על אור באופן פשטני לפעמים כעל חלקיקים ולפעמים כעל גלים, כדי להסביר איך אור מתנהג. למעשה התכונות של הגל הקוואנטי מכילות גם את התכונות חלקיקיות של האור וגם את הגליות, ועוד תכונות ייחודיות שנוספו בפיתוח התורה. ניתן להתייחס אל אור כעל חלקיקים חסרי מטען וחסרי מסה. אלקטרונים לעומת זאת הינם חלקיקים, שבמקרים מסויימים מתנהגים כמו גלים, מבצעים עקיפה והתאבכות, ולכן גם להם ניתן לרשום משוואת גל קוואנטי בדיוק כמו לפוטונים. כמובן שקיימים הבדלים בין אלקטרונים לפוטונים: 1. בניגוד לפוטונים האלקטרונים בעלי מסה ומטען. 2. הספין של הפוטונים הוא 1, בעוד של האלקטרונים הוא 1/2. מכאן שאולי הבסיס של הטיפול והפיתוח בשני המקרים מאד דומה, עדיין התוצאות יהיו מאד שונות. בכל מקרה, אחד הדברים שלמדתי במהלך חיי כסטודנט וכמורה לפיסיקה, זה שאם רוצים להסביר דברים, ושאנשים יבינו. הדבר האחרון שצריך לעשות זה לרוץ לנוסחאות. ההרצאות הכי מובנות הן אלו שנעשה בהן מינימום שימוש במתמטיקה. הרבה פעמים כשאנחנו נכנסים למתמטיקה, קשה לנו להבין את המשמעות שעומדת מאחוריה. לגבי ההסבר מה זה פוטון, תזכור תמיד אם מי אתה מדבר. כאשר בא משתמש, ומתאר שהוא בן 15 (נניח כיתה י'). הדבר הכי סביר להניח שהוא לא מבין פיסיקה, לא יודע פיסיקה, בבית הספר לא ממש מלמדים פיסיקה, ובעיקר עושים בלאגן. אם הוא הגיע לאיזשהו חוג של נוער שוחר מדע, אז בחוגים האלו לא ממש נכנסים לעומק, ולא ממש מלמדים שם כלום. סביר להניח שאותו ילד בן 15, קרא על פוטונים והמושג הזה בלבל אותו. מכאן ועד לזרוק אותו לתורת הקוואנטים, הדרך ארוכה. ולזרוק אותו ישר לתורת הקוואנטים כנראה יבלבל אותו וייאש אותו. אני אישית יוצא מתוך נקודת הנחה, שילד כזה מכיר באופן מעורפל מאד את התורה הניוטונית ושאין לו כמעט מושג מה זה גלים, חוץ ממה שהוא רואה בים. מהניסיון שלי, זה גם מה שקורה במציאות.