כמה מחשבות לשבת

m e m o r y

New member
הפורום לא גוסס!!!

ואם כן, גם ככה טלי מוקפת גוויות זה חלק מהרוטינה.
 
כן היא חייבת לעמוד בציפיות

היא בעצמה אמרה שהיא כנראה יודעת להתמודד עם גוויות מוות וכל הקשור בזה בצורה מעולה... אז אנחנו בסך הכל עוזרים לה.. (משהו שנאמר בנימה מלגלגלת אבל מעביר את המסר שלי הכי טוב) בואו נודה בזה היא פשוט היה מעדיפה שהפורום הזה ימות!!
וגם אם לא ממש במודע...
 
סמתי לב שאת ממש מתמרמרת

עליה לא ניראה לי שהיא היתה מעדיפה שהפורום הזה ימות אף בןאדם לא היה רוצה שהאדה אלי תפסק
 
../images/Emo12.gif

אני יגיב למה שהבנתי וזה לא בטוח מה שרשמת...
היא כן. סמחי (אוףף אני רעה
) סמכי עליי שכן
היא היתה מתה שהפורום הזה ימות או לחילופין לא יהיה קיים ככה הסקרנות להכנס והתסכול שזה מכניס אותה אליו לא היו אוכלים אותה..
 
הבנתי למה את מתכוונת

אבל אני לא בטוחה שזה לגמרי נכון אין מצב שהיא לא מוחמאת או אולי אפילו התרגלה
 
לא יודעת.. זה גם לא ממש משנה

זה אחד מהדברים שאין לה באמת שליטה עליהם בגדול.. הפורום יהיה קיים כל עוד יהיה לו למה להיות קיים בין אם היא רוצה או לא... עם כמה עצוב שזה נשמע
 
../images/Emo6.gifיופי אז עכשיו

אני יכולה להגיד שאין כול רע בלהיות תוכנית בידור הלואי עלי שתיהי לי תוכנית בידור משלי
 
תשכירי את יצפאן

אם את רוצה יש לי קשרים עם ההפקה... חבל שלא ניצלתי את הקשרים האלה כדי לבוא ולנער לטלי את הצורה לפניי הראיון איתו
אהה וכן תמיד אומרים לי שאני תוכנית בידור... מן טייפ קאסט שכזה
 
תלוי איזה ורוד פוקסיה או ורוד פסטל?

האמת שלא לא התחברתי מעולם לצבעים האלה... תני לי שחור אני מרוצה אגב מישהו יודע מה "הארד קור"-- מילה שטלי מאוד אוהבת ולא נראה לי שהיא בעצמה יודעת מה זה אומר....
 

r0tem1234

New member
חפירות חפירות(תגובה)...

לדעתי העניין של הראיה הוא תלוי בהמון המון גורמים יש כל מיני אימרות שונות שקשורות לנושא... אבל אני חושבת שיש הרבה מעבר לראיה עצמה עכשיו אני ממש הולכת לחפור על זה אז תזהרו-אוקיי אז ככה כשאנחנו אומרים שאדם לא עיוור,רואה, בעצם מה שקורה זה שהעיניים, הן האמצעי אשר הופך את האור הנראה, לגירויים עיצביים, אשר מועברים למוח והופכים לתמונה.בסופו של דבר התמונה מתקבלת במוח ולכן לדעתי יערה לא רואה כי אם הכל מגיע למוח אז יש אדם שיעבד את המידע ויש אדם שלא ישתמש בו וזה לא יעניין אותו לדוגמה מה שראיתי בבית משפט כשעשינו פעילות כזאת ונתנו לנו לקורא סיטואציות ואז אמרו לנו אם אכפת לכם והייתם עושים משהו או אכפת לכם אבל לא הייתם עושים כלום או שלא אכפת לכם ולא הייתם עושים כלום ועיצבן אותי שלאנשים לא היה אכפת מדברים מסויימים כמו למשל:אם היה לכם ילד עני בשיכבה בי"ב והוא לא יכול לצאת לטיול שנתי וכשאתם תיהיו באילת הוא ישב בבית,מה הייתם עושים אם בכלל?אז אני אמרתי שיש אצלנו בבית הספר שמארגנים תרומות והילדים יוצאים..וחלק אמרו שלא אכפת להם וזה נורא כאב לי,זה ממש אני זוכרת שממש כעסתי!!!אז זה מבחינתי לא לראות או לראות אבל לא לעשות כלום זה עניין שקיבלת מידע לאו דווקא מהעין יכולת ששמעת על זה(שחוש השמיעה הוא מאוד טוב אצל עיוורים)ויכולת לעשות משהו או לא לעשות כלום..מה שיש לאנשים זה את זכות הבחירה וברגע שיש לך את הזכות הזאת אתה יכול לעשות איתה מה שאתה רוצה אתה יכול לבחור להתייחס או לא להתייחס...ככה שלדעתי יכול להיות שאם יערה ממש ממש היתה רוצה לראות שמשהו לא בסדר היא היתה רואה,כנראה שהיא לא רצתה... לגבי ההבדל בין הערצת ככוכב קולנוע לטלוויזיה זה שלדעתי יותר קל לבנאדם להקשר למישהו כשהוא רואה אותו יותר מפעם אחת בשנה וגם אם שחקן עשה יותר מסרט אחד בשנה נניח שהוא עשה 5 הוא כל פעם משנה דמות וכל פעם ההכרה היא מחדש...וכשזה בטלויזיה אז זה אותה דמות כל הזמן כל הזמן כל יום והדמות מתפחתחת יותר לאט או להמון המון כיוונים והיא מתפחת ב120 פרקים ולא ב120 דקות...השינוי שהיא עוברת איטי יותר והוא מעניין אותך יותר הוא מושך אותך יותר..ואתה מרגיש חלק מהדמות..למרות שאני אישית לא ראיתי מיכאלה בכלל חוץ מהקטע שאומרים לדורין שמשה מת ואז היא צועקת:משה משה.."וראיתי 10 פרקים אחרונים של טלנובלה בעמ וב10 פרקים האלה הצלחתי להסתכל על המשחק שלה כעל משהו מדהים שלא רואים כל יום משם התחילה הערצה שלי אליה זה גדל בתאטרון ואחכ הסרט הממממדדדדהההיייייייםםםם הזה!!!! אז לסיכום לטלוויזיה יש יותר השפעה כי היא משהו קבוע גם כשאתה משקיע במשהו באופן קבוע אתה מתפתח,משתפר...
 
למעלה