כמה זה עולה לנו....

Lonely In Blue

New member
../images/Emo4.gif אני חושב שכן...

אבל הכל ענין של הגדרות. אני לא רואה הבדל בתוכן שמסתתר מאחרי המושגים, אבל נראה שאת מבדילה ביניהם, אז אם תוכלי להסביר מהו ההבדל...
 
מה ההבדל

חושבת בקול רם לכן זה בטח יהיה מבולבל. אמונה עצמית זה משהוא פנימי. ביטחון עצמי זה קצת חיצוני. נכון שבדר"כ האחד מוביל לשני, אבל יצא לי לפגוש אנשים מופנמים שיש להם אמונה עצמית אבל היא לא יוצאת החוצה... מה שבטוח זה שאם אני ימשיך לנסות להבין/להסביר אני רק יסבך ויסתבך....
 

Lonely In Blue

New member
אם כך, אז אני לא בטוח...

אבל אולי יש עוד אחד שלא פגשת... זאת אומרת, מופנמות - יש. בטחון עצמי שיוצא החוצה ( ולאו דווקא איך שהדברים נקלטים ) - אין. ואמונה עצמית, כאן אני לא בטוח שאני מבין. אם הכוונה קבלה עצמית ללא תנאי - יש. אם הכוונה לאמונה ביכולות גבוהות - אין. הסתבכנו ?
 

maof

New member
לונלי...........

הדברים מאוד סוביקטיבים ויכולים להשתנות מאדם אחד לשני ניקח מצב רגיל........ גיל צעיר מאוד..... הילד מרגיש ביטחון מאמא שלו.... ככל שהוא גדל הביטחון שהוא רוכש מאבא שלו שהופך לפתע לסופר מן בגיל צבא הביטחון שהוא מקבל מהחברה בפלוגה/ בגדוד בגיל בוגר יותר הביטחון המתחושה של הביחד עם בת זוגתו..... החלוקה בנטל ובשחיקה של היום יום........ אבל אם דבר מסוים מיתפקשש בזרימת החיים...... האמא לא מעניקה מספיק חום ואהבה..... האבא לא נימצא בזמן שהילד צריך אותו בתקופת הצבא מיתברר שהוא חייב גם לתמוך באחרים,ואחרים סומכים אליו האישה/הגבר שהוא או היא היתחתן/ה איתו/ה לא האדם הנכון לחלוק איתו/ה הדברים מישתנים הרגשת הביטחון הופכת להיות חלק ממך ....... אם אין אני לי מי לי???? הלמידה העצמית לבטוח רק בעצמך להיות שלם אם הדרך שאתה בוחר בה לא לרצות להיות שיך ....לא לבטוח באף אחד..... ולחשוב רק על מחויבות עצמית....... דברים שכאלה עלולים לפגוע בנו בתקופה שכן נירצה זוגיות ושיתוף בגלל הפחד להיתחלק בחיינו עם אדם שונה מאיתנו...... בגלל שדברים מישתנים ואנחנו מטבעינו כן מחפשים את הביחד וכן ניזונים מהרגשת הביטחון של בן הזוג......... מחפשים שוב ...ושוב את הקירבה ואת השיכות...... ולצאת בהצהרות אני לא צריך אף אחד בחיי ...... אני תמיד יכול להיות הכוח שמניע את עצמי..... בכל זמן ובכל רגע........ לפי דעתי אותו אדם פשוט משקר לעצמו !!!!!!!!!!! מעוף
 

Lonely In Blue

New member
מעוף...

אני מסכים לכל מה שאמרת, אבל אני התכוונתי למשהו אחר. מה קורה כאשר חוסר היכולת להיות שייך, לא רק בזוגיות אלא גם במובן הרחב יותר, קשרים חברתיים ( בגלל הפחד להתחלק...בגלל הלמידה לא לבטוח באף אחד ובגלל כישורים חברתיים נמוכים, גורמת לירידה בבטחון העצמי, והירידה בבטחון העצמי מחריף את חוסר היכולת להיות שייך, וכך כמו כדור שלג, המצב מזין את עצמו. השאלה היתה איך שוברים את המעגל הזה ?
( חושש, אבל בכל זאת מתעקש )
 
אמנם אני לא מעוף

אבל תרשה לי להתערב? דבר ראשון מבינים אחר כך רוצים ובשלב הבא יוצאים (אז מה אם נופלים בדרך , כשמאמינים ואופטימיים - מצליחים) | אייקון של ניצת נותנת לעצמה מכה על הפה |
 

Lonely In Blue

New member
למה, למה...

המכה בפה ?
הענין שנמאס לי ליפול. נגיד שמבינים, וגם רוצים, ונגיד אפילו שיוצאים, מה קורה כשלא מאמינים ? הרי זאת כל הבעיה. חוסר הבטחון מונע את האופטימיות. ולנבואות יש טבע להגשים את עצמן. יש זריקות של אופטימיות איפה שהוא ? השאלה היא איך הופכים את מה שאין ל-יש. בסדר, בסדר, אני יודע שפסימיסט רואה בעיה בכל פתרון, ואופטימיסט רואה פתרון לכל בעיה. אבל מה קורה כשמישהו הוא פסימיסט ? אפשר לצבוע אותו עם מברשת בצבע ורוד והוא יהפוך לאופטימיסט ( בלשון שלי - נאיבי ) ? יש איזו שהיא דרך מעשית, מתכון, לשנות את המצב ?
( עכשיו תבוא הרצאה על חשיבה חיובית בנוסח "כישלון אין משמעותו שאתה כישלון - משמעותו שעדיין לא הצלחת וכו´ )
 

מצוטטת

New member
לא ממני lonely ../images/Emo13.gif

ההרצאה ת´כוונתי שמסתכנת עכשיו...בקבלת מנה מהמִינהלת ובאי קבלת זר פרחים השבת אבל שמודה שדורכת בדיוק!!! על אותה "המִשבצת"
 

Lonely In Blue

New member
אם...

תשימי במים... ישמר לך עד שבת... אז קבלי
מה שבטוח בטוח
אבל, המינהלת שלנו... מנה לא תתן ואם היא רק תזכור ( למה לפעמים היא קצת שכחנית
) גם ממנה תקבלי .... זר פרחים.
 
בוא הִנָה

גמרת לי ת´תקציב של חודש שלם עם הפרחים היום | ניצת מנסה לגייס תקציב לפרחים |
 
טגיד לי

אני נראת לך נאיבית?????????? (טוב נו אולי , לפעמים) אופטימית ללא תקנה שמכל נפילה עולה וצומחת כעוף החול והכל בזכות הראיה הזו של היפה של הנקודה הקטנטנה הזו של האור שמנצנצת באפלה... אופטימיות לא צובעת הכל בורוד אבל הפסימיות רואה רק את השחור ויש כל כך הרבה צבעים שם באמצע אז אולי כדאי לראות גם אותם? את הירוק והצהוב? הסגול והאפור? חום,כתום, כחול מה אתה אומר? (והמכה על´פה היתה כדי שאסתום כבר ואפסיק לענות כששואלים אחרים
) | אייקון של ניצת מרימה את ידה השמאלית ונשבעת לא לתת הרצאות |
 

Lonely In Blue

New member
../images/Emo127.gifסגרנו על אפור ../images/Emo13.gif

לאה גולדברג הירוק היום ירוק מאוד והאפור היום אפור מאוד קצת שחור, ואין לובן בעיר הנסער היום נסער מאוד והעבר היום עבר מאוד קצת עתיד, ואין הווה באוויר ועוד לא קל לנשום ועוד לא קל לחשוב מול הרוח ועוד לא קל לנשום ועוד לא קל לחשוב ומאוד לא פשוט לחכות הסערה נוגעת בריסים ומשתבר כל רגע לרסיסים אך הירוק היום ירוק מאוד.
 

maof

New member
לונלי ....משפט הסיכום שלי......|פטי

לא מספיק לומר אני רוצה........ צריך גם לממש את זה !!!!!!!! עבודה עצמית על דברים שאנחנו מאמינים מעוף
 

ophra

New member
הצתה מאוחרת.... ../images/Emo8.gif

יש לי... ויתכן שהדברים שאומר כאן בנסיון להסביר מהו לדעתי ה"בטחון" שהתיאוריה מדברת עליו כבר נאמרו לפני, אבל השירשור הזה הגיע לאורכים ופיתולים שכבר לא הצלחתי לעקוב אחרי כולם... (למרות שנורא מעניין). אז ככה.... לדעתי יש לנו כבני אדם נטיה לבלבל (בתחושות) בין הצורך הראשוני (צרכים קיומיים להישרדות פיזית) לבין הצורך השני (בטחון). כל אחד מאיתנו בונה לעצמו "עולם" שמקנה לו רמה מסוימת של בטחון אצל אחד זה יבוא לידי ביטוי ביכולת כלכלית אצל אחר ("אחרת", במקרה של |חיפושית|) - ביכולת להגשמה עצמית ואצל מישהו שלישי - בזוגיות (ולצורך העניין לא משנה לאותו אדם אם היא טובה או הרסנית, אלא רק שהיא כשלעצמה - מקנה לו תחושת בטחון) כל אחד והדרך שלו לחוש בטחון.... העניין הוא שאיפשהו... deep-deep inside אנחנו חיים בתחושה שהגורמים האלו, שמקנים לנו בטחון, הם הכרחיים לצורך קיום (או במילים אחרות: "קיום"="הישרדות") כשעובדתית זה כמובן לא נכון.... הרי ברור שנוכל להמשיך לשרוד (=לחיות על פני האדמה) גם בלי הרבה כסף גם בלי הגשמה עצמית גם בלי בן/בת זוג לצידנו אבל גם אם אנחנו מבינים זאת באופן רציונלי, לא בהכרח כך אנחנו מתנהגים.... לעתים אנחנו מגנים על האמצעים לשמירת ה"בטחון" כאילו היו אלה אמצעי-הישרדות ממש. זו הדרך שאני יכולה להסביר מהו אותו "בטחון" כנקודת אמצע בין "הישרדות" לבין "שייכות" עפ
(בסופו של דבר נגררת גם לפילסוף הפסיכולוגי
)
 

Lonely In Blue

New member
אני דפקא...

לא שמעתי Back fire
הדברים שאת כותבת מסתדרים יפה עם התיאוריה כפי שחיפוש ית חיפשה ומצאה. אבל זאת, אם המידרג של הצרכים הוא רק בסדר החשיבות שלהם לגבינו. ולא סדר ההגעה אליהם. זאת אומרת, את התיאוריה עצמה של מאסלו, אני מוכן לקנות. אבל את ד"ר גידי רובינשטיין לא הייתי לוקח להיות לי לפסיכותרפיסט. כי אצלו, ראשית, לא היה לי ברור מהו "הבטחון". שנית, וזאת הבעיה, ניתן להבין ( לפחות זה מה שאני הבנתי ), שיש סדר בין מילוי הצרכים השונים.
( שמאמין שהתועלת הגדולה ביותר בפסיכולוגיה, היא שניתן ל´תפלסף עליה
)
 
בשל בעית ריכוז קלה..

אתחיל מהחלק הראשון: בו הרבה תקועים באמת בנשואים דפוקים הרסניים לא נכונים או איך שתקרא לזה... מי אמר שיהיה יותר טוב לא יודעת לא שאלתי לא הבטיחו לי אני ידעתי שאת החופש ואת האויר לנשימה אקבל בכל מקרה במקום אחר.. נכון יש לי אויר ויש לי חיים ובאמת לא זרועי שושנים אבל אני בחרתי אני שלמה וטוב לי בכל מקרה ממה שהיה. ואם אפשר לצאת מחיים מסובכים כל כך לבנות חיים להאמין ולנסות עוד ועוד למרות הקושי ולמרות איבוד האמונה..אז בטח שהיא ישנה וגם החיים האחרים הטובים רק צריך עוד קצת זמן ושכל וטיפ טיפת מזל ואז זה יבוא ובגדול.
 
למעלה