לפחות יש לך דעה... ../images/Emo8.gif
עפרה, לתקן אותך, את הדברים הציג ד"ר גידי רובינשטיין. אני רק הבאתי לכאן את דבריו. המעטתי בלפרט על השייכות, כי היה קשה לבודד קטע כלשהו שמסביר את הצורך הזה בתמציתיות. להבדיל מן הצרכים האחרים, שהיו קטעים מוגדרים שהתיחסו אליהם, ענין השייכות התפרש על כל המאמר. את כותבת "מידה מסוימת של ערעור בתחושת הבטחון (איך אסתדר לבד, מבחינה כלכלית, חברתית וכו´...) לאחר זמן מה, כל אחד בדרכו שלו "מצא" מחדש את תחושת הבטחון ב"לבד" שלו... " ולי לא ברור מה כלול בבטחון הזה שהתערער. אם מדובר מבחינה כלכלית, הרי הוא מהווה את הצורך הראשון. אם מדובר מבחינה חברתית, הרי הוא כלול בשייכות. גם הזוגיות בכללה, היא מסגרת של שייכות. ומהי עבורך תחושת הבטחון ב"לבד" ? האם הכוונה, שוב, כלכלית, חברתית ? אם כן... שוב, אלו הצרכים האחרים. אבל מעבר לכך, מה הכוונה שהבטחון הוא לא מספיק יציב, וחוששים להתקדם ל"שייכות" ? הרי כלכלית וחברתית, הדברים יכולים להישאר כמו שהם ? האם בתחושת הבטחון הכוונה להערכה עצמית ? אם כן, מדוע במאמר מופיע הקטע הזה על זוגיות הרסנית כמשהו שקורה כדי שלא לאבד את הבטחון ? הרי זוגיות הרסנית דווקא פוגעת בהערכה העצמית ? והאם לא ניתן להגיע להגשמה עצמית ללא קיום שייכות ? מה עם כל המדענים, הציירים, הפסלים וכו´ שלעיתים חיים בבועה, ובכל זאת, נראה על פניו כאילו הגיעו להגשמה עצמית ? אני מבין את הצורך בשייכות ( איך לממש אותו זה סיפור אחר ). אבל מהו הצורך הקודם בפירמידה, אני לא ממש מבין.