כמה זה עולה לנו....

פתאום הוא נראה אחרת

מאסלו.. את הטהוריה שלו אני מכירה מימים ימימה. היום כשאני קוראת את מה שכתבת, אני קולטת ששנים סתם דיקלמתי את הטהוריה הזו... אני לא באמת מאמינה בה. הצורך הבסיסי של ביטחון... בו אני מאמינה. אבל אצלי, ההגשמה העצמית ("השלב האחרון" בפירמידה) היא זו שמקנה לי את הביטחון (השלב הראשון" בפירמידה) והיא בעצם הדבר החשוב אצלי. וההגשמה העצמית הזו שלי... מעולם לא היתה תלויה בנורמות חברתיות.
 

Lonely In Blue

New member
האם ....

את מפרשת את הצורך הבסיסי בבטחון - כיכולת של הערכה עצמית ? ובהתאם לכך ההגשמה העצמית שלך - זה שאת עושה את הדברים שאת רוצה לעשות, הוא שנותן לך את ההערכה העצמית, ובעצם את הבטחון ?
 
הבטחון שלי...

כן בערך. לא רק העשיה של הדברים מקנה לי את הביטחון. הידיעה שאני יכולה, הידיעה הזו חשובה מאוד לביטחון שלי.
 

מצוטטת

New member
עם כל הכבוד לתאוריות

ואתחיל ב\הפם דפקא מהסוף...ובציטוט של כותב המאמר(הוא אומר הרבה...) ...האמת שתורתו של מאסלו לא זכתה דווקא ליישומים קליניים רבים והיא יושמה יותר לתחום ההתנהגות האירגונית... ומה זה מה מצאתי חשוב לצטט אומר לך...כי החיים/האדם הם יותר, המון יותר מתאוריה... ולדעתי, אדם חיה בהתניות, שהם חלק מתרבות החיים, מין אשליה (מודעת לרוב) הגורמת לנו לחוש לכודים וחסרי סיפוק. שגוררת אותנו לערוך השוואות באופן תמידי בין מה יש לי לבין מה צריך להיות לי השאפתנות ליותר וחוסר שביעות הרצון מהיש (ואני מניחה לרגע בצד את אותם מקרי האלימות והקשרים ההרסניים האחרים) לא עליהם אני מכוונת (לא הייתי שם , לא יודעת).. יש את הנטייה וזה מאפיין ת´עשור האחרון לחוש מצוקה ותיסכול מִין ניסיון בלתי פוסק של חיפוש אחרי מה שנקרא המיתוס הזה של ההגשמה...הרי זו הגדרה, וחיפוש הזה אחריו או העדרו נותן לנו את הלגיטימציה לחלק מהאמירות כאן, לפרשנות המצוקות (לדעתי). ואני באופן אישי חושבת, שלא חשוב כמה נרצה לחוש עצמנו עצמאיים ומסתמכים רק על עצמנו כמה נתרגל כל מנטרה שהיא או תאוריה כמה אנו אחראים לרגשות וכו´ הצורך באחר (בשייכות כדברי המאמר) הוא פראדוקסלי לא חשוב באיזו סמנטיקה נשתמש באיזו אמירה ניבחר תלות/יחסי גומלין/ זוגיות זהו משחק מילים. כולנו זקוקים לאחר...לסביבה...לכתף... והיא נוצרת באמצעות חבר/בן זוג/בעל.... זהו סוג של תלות, ולי נוצר פחד (כן שוב חזרנו אליו) כתוצאה מהאובדן...נשמע לא בריא? - אולי? ינענעו כאן אחדים בראש - יתכן! אבל זו אני, כך זה אצלי
פלספתי אה?
 
מצו´ תבואי פה

רציתי לגיד לך ש... כולנו זקוקים לאחר וזה באבו אבוע בריא הפחד גמהוא טבעי רק מה? זוכרת את המנטרה? להסתכל לו בעיניים? אז ת´סתכלי לו וטגידי לו שהוא לא משרת שום דבר אז כדאי שישב בצד ויתכונן לזמנים בהם יהיה בו צורך אמיתי
 

מצוטטת

New member
אני פה, אני פה

לאן יש לי ללכת
ומסתכלת לו , מסתכלת לו אבל איך אומרים הילדודס..... הוא מראה לי מ´זה... ביינתים...
 

Lonely In Blue

New member
פלספנית אחת ../images/Emo13.gif

בכוח רוצה להכניס אותנו לקליניקה...
"האמת שתורתו של מאסלו לא זכתה דווקא ליישומים קליניים רבים והיא יושמה יותר לתחום ההתנהגות האירגונית" לא שולל עדיין את התיאוריה. וזה לא שאני מאמין בה ( האמת, עדיין אפילו לא הבנתי אותה ). ונכון שהחיים הם המון יותר מהתיאוריה ( ביחוד אם התיאוריה מוטעית ). אבל אפשר לנסות למה התכוון המשורר, וזה אולי פותח כיווני מחשבה חדשים. אבל אם נתיחס לחיים ( שיותר חזקים מכל תיאוריה ), אני מבין את החשיבות של שייכות, אבל אודה על האמת, כ Outsider קבוע, אני חושב שמעולם לא הרגשתי ממש שייך לשום מקום. ה"בודד" הוא כנראה אצלי המצב הקבוע. והייתי רוצה להבין מה "תוקע" אותי. נכון, לגבי מערכת זוגית, יש גם את הפחדים שנובעים מכך שהיה ונכשל. אבל לפחות לגבי, אני חושב שמדובר ביותר מזה. והגשמה עצמית, הייתי רוצה לקבל הסבר מה זה החיה הזאת, ואיך אוכלים אותה. האם זה לעשות רק מה שאתה אוהב לעשות ? לעשות את כל מה שאתה רוצה לעשות ? להיות מאושר ממה שיש, גם אם אתה לא עושה כלום ? אם כבר ליל הסדר ...
 

מצוטטת

New member
איך אוכלים ?

אותה אני לא יודעת, אישית אני בוחרת לאכול...בעיקר צ´וקלטות וקרמוביים
אז אולי קצת התפלספתי...תן לי תעונג.....מה יש? אז כבר עניתי לך למטה , ומסכימים אנו שזה בהחלט עוד ערוץ/כלי חשיבה אז לעזור ולראות מה תוקע.....בקושי מצליחה לעשות צעדים ראשונים משל עצמי...
אבל אם צריכה להתייחס למשפט שלך כאן ...מעולם לא הרגשתי שייך זה אולי כי לא היית במקום שהיה נכון לך!!! אולי? ולכן אתה לא שם...אז נכון עדיין לא שייך..., עדיין "בודד" אבל בהחלט נשמע שבמקום חופשי ל.... א. כן לעשות רק מה שאתה אוהב לעשות (לפחות בנקודת זמן זו) ב. כן להרגיש מאושר ממה שיש לך, ויש לך הרבה!!! חופש לבחור לעצמך.... ג. אם כבר ת´פלספתי...זה שאתה היום חש ומחפש תשובה למען עצמך עושה נטו למען עצמך זה כבר צעד. לדעתי הפלספנית
 
|אהלן..בטחון לתפיסתי הוא מה שמוכר..

כל שמוכר לנו, לטוב ולרע, מספק לכאורה קרקע לתחושה של בטחון. העלום, הבלתי ידוע, זה המנתק אותנו ממציאות השגרה, מערער את תחושת הבטחון. לכן, רבים נוטים לשרוד במערכות הרסניות (זוגיות, עבודה ואפילו סתם ידידויות), כי שם זנ מוכר, ולכן גם בטוח . זהו, לעניות דעתי . ואגב, מוכנה להשאר בפרק שני זה, בבטחון מלא . מקבלים
ואשמח להשתמע​
 

Lonely In Blue

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif ../images/Emo124.gif ניצת

בוודאי ובוודאי שמקבלים. הישארי עימנו. וכיון שניצת איננה ( וחוצמזה גם היא גמרה את מלאי הפרחים שלה ) אז קבלי
ולגבי מה שכתבת, את בהחלט צודקת.
( הפעם על תקן ניצת )
 
עם קולהכבוד למסלאוו

שאולי נכון להתנהגות אירגונית (והדגש הוא על אולי) אני רואה את הדברים אחרת הצורך הבסיסי בעיני הוא דפקא הצורך השלישי בדרוג אצל מסלאו שייכות. ללא תחושת שייכות אין כלום גם הצרכים הבסיסיים שיסופקו לא יועילו במאום. (לא צריך לספר שוב את הסיפור על הניסוי שבוצע בזמן מלחמת העולם השניה על תינוקות נכון?) מי שאינו שייך לא יחוש בטחון , לא יגשים עצמו ולעולם יסתובב בעולם כנטע זר. כאשר שייך הוא בעצם חלק מ... ועל כן לונלי שייך אתה בטוח
בטחון הוא סובייקטיבי, האחד ירגיש בטחון רק מעצם היותו שייך, שני ירכוש את תחושת הבטחון באמצעות כח וחומר ,השלישי מכך שהגשים עצמו (וכאן השאלה היא מה זה להגשים את עצמך בעצם - שוב מושג סובייקטיבי לחלוטין) וכן הלאה. |אייקון של ניצת מלפֶּפת את עצמה בפס שהיא שמה על נורמות חברתיות|
 

מצוטטת

New member
ואני ../images/Emo6.gif

שבדילוג מיצטרפת אליך (מכ´פת לי.....אם את מסכימה או לא) ומִילפפת...(
אהבתי)ביחד איתך יאללה שיהיה פס יותר רחב......
 

Lonely In Blue

New member
נו, באמת....

חייבת לחשוף לי את כל החורים ב"אין השכלה" ?
אז נא לספר על הניסוי ממלחמת העולם השניה. אני מכיר יותר את נושא הספיטפייר והמסרשמידט... טוב, שלא להזכיר את השואה ( כמו כולנו ). את יודעת כמוני ש"שייך" זה לא רק להיות חלק מ... שייך זה להרגיש שמקבלים אותך, בכל תנאי. זה להיות מסוגל לפתיחות. להרגיש נחוץ. להרגיש בטחון ( לא מתכוון לצורך השני בפירמידה של מסלאו, ולא לבטחון שאת מציינת, אם כי כל הרגשת בטחון היא סובייקטיבית, אבל אני מתכוון לבטחון בשייכות ), זה להרגיש איכפתיות, ועוד המון. זאת אינה רק הנוכחות. אז כדי להיות שייך, כנראה צריכים להתקיים תנאים קודמים ?
( שכל מה שהוא עושה מנוגד לנורמות חברתיות, אבל אינו מסוגל להתעלם מהן )
 
../images/Emo9.gif (שאספר לך כמה חורים לי יש?)

בהשכלה התכוונתי
בזמן המלחמה בבית יתומים חילקו תינוקות רכים לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה את צרכיה הבסיסיים ללא מגע בכלל, בקבוק האוכל הושם להם על כרית כך שיאכלו לבד וכ"ו לקבוצה שניה סופקו בדיוק אותם צרכים רק מה? הפעם עם מגע, תינוקות אלו הואכלו ע"י המטפלות. וראה זה פלא - התינוקות שקיבלו את מזונם , מיטה וכ"ד לא שרדו - מתו , להבדיל מחברי הקבוצה השניה. מסקנה? בין הצרכים הבסיסיים , קיים גם הצורך במגע,ביחס אישי בתחושת שייכות למשהו/מישהו. תחושת השייכות - להיות חלק מ... נובעת מכל אותם דברים שציינת - מתוך קבלה, מעצם היותך נחוץ וכ"ו בטחון בשייכות? זו כבר תורה שלמה ואני חושבת שהיא נבנת בילדות המוקדמת, (ראה רק כמה מיניפולציות עושים ילדים כדי לחוש את הבטחון הזה שנקבל אותם בכל תנאי). אגב גם לעשות את כל מה שמנוגד לנורמות חברתיות הוא שייכות - שייכות לחברת הלא שייכים
משום מה יש לי תחושה שמה שכתבתי כאן מבולבל לחלוטין אז אם כך תגיד. (ניצת שהבת שלה יושבת מולה ובודקת שייכות
)
 

Lonely In Blue

New member
נו, ברור...

אם לא מדובר בהשכלה, אז כל דרדק היום יודע
אותי הניסוי כניסוי לא משכנע. משום שמעבר לצרכים הנפשיים, במצב שבו תיארת, תינוקות שלא טופלו ע"י אדם היו חשופים למצב שבו לא היו מסוגלים פיזית לדאוג לעצמם, אפילו אם בקבוק האוכל הושם על ידם. והיו חשופים להדרדרות כתוצאה ממחלה, שאף אחד אינו מאבחן. ומעבר לכך, ברגע שהיו מטפלות שטיפלו, סביר להניח שנקשרו אל הילדים, ודאגו לצ´פר אותם בכל דרך אפשרית. מי עשה את הניסוי הזוועתי הזה ? הנאצים ? או שהוא בוצע מחוסר ברירה, עקב הצורך לטפל בכל כך הרבה מקרים של תינוקות ללא מטפל ? בכל אופן, אני מוכן לקנות את המסקנה גם ללא הניסוי. נראה לי די טריוויאלי, הצורך במגע. נעזוב את הילדות המוקדמת. אותה הרי לא נוכל לשנות. איך מקבלים בטחון בשייכות, כאן ועכשיו ? ושייכות לקבוצת הלא שייכים, היא שייכות לפי תורת הקבוצות בלבד. כי הלא שייכים, הם בעצם כל אחד לעצמו. לא בדיוק שייכות במובן של "שייכות" אדלריאנית.
( שמנסה להתחרות במבולבלות )
 
שאלה קשה שאלת אותי

איך מקבלים בטחון בשייכות
למרות שעשיתי את התהליך הזה , שהיה קשה , לא יכולה לתת מתכונים רק יודעת שעבודת מודעות עצמית הובילה אותי למקום הזה. (ואפרופו אדלר הוא בפרוש נותן הסבר לשייכות לקבוצת הלא שייכים
רק שהקטע הזה קצת החליד אצלי
)
 
למעלה