כמה זה עולה לנו....

Lonely In Blue

New member
כמה זה עולה לנו....

להלן קטעים מתוך המאמר "כמה זה עולה לנו ? מחיר השייכות". הכותב הוא ד"ר גידי רובינשטיין, מנהל פורום פסיכותרפיה באתר דוקטורס, מרצה בכיר לפסיכולוגיה בביה"ס למדעי ההתנהגות של המכללה האקדמית נתניה, ועובד כפסיכותרפיסט בת"א. "כל מי שלמד איזה שהוא קורס במדעי ההתנהגות, בוודאי נתקל במדרג הצרכים של אברהם מסלאו, מאבות הפסיכולוגיה ההומניסטית. מסלאו הציג היררכיה של צרכים, שדי עולים בקנה אחד עם השכל הישר, אך לעיתים כדאי להיזכר דווקא במה שנראה מובן מאליו. הצורך הבסיסי הוא לספק את צרכינו הביולוגים. אם לא נדאג לאכול, לשתות ולקורת גג לישון תחתיה, כל צורך אחר הוא בבחינת מותרות. בעצם, פשוט לא נשרוד. רוב האנשים אכן שורדים. פחות מגיעים ליותר מזה." "הצורך הבא הוא הצורך בביטחון. כאן כבר לא מדובר בהישרדות פיזית, אלא על אנשים רבים שייוותרו על המון כדי לחוש ביטחון.מבחינה קלינית, אנחנו מכירים מצבים בהם הצורך העז בביטחון משתק עיסוק בכל צורך אחר. נשים (וגברים) נמצאים בקשרים הרסניים לאורך שנים, ובלבד שהמסגרת תשמר. מוטב להישאר בקשר הפוגע בשני הצדדים מאשר להיחשף שוב, בגיל קצת יותר מבוגר,ל"שוק הבשר", לעולם ה"פנויים-פנויות". מדהים עד כמה קשר הרסני מספק ביטחון. נשים מוכנות לסבול אלימות מבעליהן, גברים מוכנים לספוג התנהגות "מסרסת" מצד נשותיהם, אנשים מוכנים לסבול בגידות בחיי-נישואין-ובלבד שהמסגרת תישמר. התוכן איום ונורא, אך מה שהיה הוא שיהיה, וגם אם זה בלתי נסבל,זה לפחות מוכר-ומה מפחיד יותר מאי-ודאות ? מי מבטיח לנו שכשנעזוב יהיה יותר טוב ?" (ההדגשה שלי). "הצורך השלישי הוא הצורך בשייכות." ( רובו של המאמר עוסק בצורך הזה ) "אם סופקו לנו צרכי הקיום הבסיסיים, שרדנו, סופקו לנו גם צרכי הביטחון, ואפילו יש מי שבאמת אוהב אותנו, אנו פנויים, על פי מסלאו, לדאוג לצורך הרביעי בסולם, הצורך בהערכה. כל עוד נשקיע מאמצים בניסיון להתחבב על אנשים, לא נגיע גם להישגים, ואם לא נגיע להישגים גם לא נוכל לממש את הצורך בהערכה על הישגינו, כלומר, לא נזכה להכרה חברתית." "אותם יחידי סגולה מעטים שהצליחו לספק את ארבעת הצרכים הקודמים פנויים לעסוק בהגשמה עצמית ותלויים הרבה פחות, על פי מסלאו, בנורמות החברתיות ובמה שאנשים אחרים יגידו." מה אתם אומרים על הקטע המודגש הראשון ? והאם הגשמה עצמית אפשרית למי שתקוע בצורך השני (הבטחון) ?
( מנסה להיות שייך
, אבל המחיר ...
)
 

חמסיקה

New member
לונלי

מתה לקרא אבל העיניים נסגרות לי ... אבל נראה לי מענין מאוד ואשמח לחזור לקרא ולהגיב ועד אז לילה טוב ו גם
 
תתחדשי ../images/Emo35.gif

|אייקון של ניצת מגרדת ת´ראש תוך מחשבה מי לבש את בגדי המלך החדשים|
 
../images/Emo13.gifמי כבר יכל להחליף תוך שנה

בפעם הרביעית? חחחחחחחח ממתינה מוצאת אותך מזל היחידה חמסיקה
 
טוב, הממממממ

תאורית מסלאו, באמת אחד התאוריות החשובות בכל הקורסים שלמדתי אי פעם בנושא "האדם והארגון". אך אני באמת מתקשה לקשר אותה עם החיים הפרטיים שלי. יכול להיות שיש לי יותר "ביצים" משכל. מה שאני רוצה אני מאוד משתדל להשיג אותו ולא כל כך מסתכל על מי אני דורך בדרך. מה שכן, לי אישית יש עניין של לא לפגועה בנשים, אם תשאלו אותי מה הסיבות לכך, אז יש די הרבה אני מניח אך הנה כמה מהן שאני מוכן להודות בהן: 1. גודלתי ע"י אישה ללא אב. 2. יש בי הערכה עצומה ליכולתן של הנשים להתמודד. 3. יש בי גם פחד מהכעס הנשי. 4. אני לא מסוגל לראות אישה בוכה, אוףףףףף. 5. נקמה של אישה יכולה להיות כל כך זדונית, שאתה תצתער על כך שבכלל פגשתה אותה. אך למרות כל הנאמר מקודם אין אני מוכן לוותר על האושר האישי שלי. למה זה מוביל? אותי זה מוביל להיות מאוד בררן במי שאני יוצר קשר איתה, זה מוביל אותי לחפש נשים חזקות ולא תלותיות במערכות יחסים. זה מוביל אותי לחפש נשים שאינן זקוקות לי, כך שאם אני לא זקוק להן אז לא נוצרת כל בעיה. זה החלק הקל-מה אני מחפש. החלק הקשה הוא מה קורה כשאני בכל זאת "נדלק" על בחורה שהיא לא כל הנ"ל. ווואווו אני מתבייש להודות בזה, אבל כן אני הופך לרודן, אני מנסה להפוך אותה לחזקה, אכפתית, עצמאית וכל זה אני עושה ללא כל הכשרה מתאימה. משהו שדומה למילות השיר "נשארתי שם והקזתי לה דם, בנסיון לשנות לה את העולם". האסון היותר גדול היא כאשר הן באמת מנסות לעשות את מה שאני רוצה מהן(תאמינו או לא אבל גרמתי לאחת הבחורות ללכת ללמוד באוניברסיטה) ואז אני רואה שאין להן מספיק אמביציה- קם והולך ומשאיר אותן עם סימן השאלה, מה לא עשיתי בסדר? לך תסביר להן שידעתי מראש שאני נכנס לקשר שהוא לא בשבילי. סגול(בערב מבולבל ביותר)
 
המשך.

בשורה תחתונה בחיים הפרטיים של כל אחד ואחד מאיתנו יש המון שוני. הרמה הראשונה של שרידה היא שונה מאדם לאדם, תאמין או לא אבל יש הומלסים מאושרים. הרמה השניה של ביטחון גם היא שנויה במחלוקת, אצל המון אנשים הצורך במשפחה יהיה הטריגר אצל חלק אחר הצורך בעבודה, אצל חלק נוסף הצורך בכלב. בקריצה- מה שנקרא לך תבנה מדינה. אז אם השאלה היא מה גורם לאנשים להשאר במקום שלא טוב להם שם? אין-לי מושג אף פעם לא נשארתי במקום כזה מספחק זמן בשביל לבדוק זאת. בקשר לשאלה השניה, עוד יותר קשה לי לענות כי פשוט דילגתי על החלק השני של התאוריה בחיי הפרטיים. מכאן המסקנה המתבקשת, אם ניתן היה לדלג על ה חלק הזה הרי שכן אפשר!!! סגול(לא מבין כלום, בכל מה שלא מתאם לתאוריות האישיות שלו)
 

angel151

New member
לסגול העקשן ביותר אבל ניתן לפיצוח|כ

מאחר וקראתי בעיון רב את אשר רשמת.. החלק הראשון נכון .בהחלט משקף מצב שרבים מאתנו בוחרים להמשיך חיי נשואים בצורה זו אולי כי אין ברירה ,אין מוצא,יש חובות כספיים,או הפחד להשאר לבד לאחר מכן,או בדיעבד הפחד מכל נושא הגירושין להכנס לזה בכלל. יש הנשארים עד שהילדים יהיו גדולים,ויש הנשארים כי אם יתגרשו יודעים הם כי המצב הפיננסי ירד למטה ולא יוכלו לחיות כפי שחיו בעבר . בכל אופן משפט אחד ידוע לי : ממקום שלא טוב הולכים. גם אם זה דורש ויתור על הרבה דברים אבל על איכות החיים שלי והאושר לא ויתרתי ולכן התגרשתי לפני שאני יגיע לגיל60. אז עדיף לוותר על החיים ה-" טובים " אבל לקבל חיים בצורה אחרת. לדעתי נשים או לחלופין בעלים שנשארים במגרת נשואים רק בגלל שאין ברירה מתוך הסיבות המפורטות פשוט הורסים את עצמם. הרי בסופו של דבר הפרק יסתיים אבל אז אולי כבר יהיה מאוד מאוחר,או קשה מאוד להשלים שברים ופצעים. זהוא אני בכל אופן מאושרת מאוד היום. התחלתי טיפול נהדר .. משהוא אישי זה תורם לי המון ,אני הרבה יותר רגועה התחלתי לעשות סדר בחיים שלי. מקווה שקצת עזרתי .. אוהבת אתכם ענת.
 

Lonely In Blue

New member
מה שגורם לאנשים להישאר....

היכן שלא טוב להם, הוא הפחד, כמו שכתוב במאמר, ממה שיכול להיות רע יותר. הבנתי מה קורה כאשר אין בטחון. נוצר קשר הרסני. קשר שמבוסס על תלות. אבל לא הבנתי מהו הבטחון הזה. האם הכוונה להערכה עצמית ? אם כן, אין זה בגדר של צורך, אלא איפיון אישיות, שבלעדיו, כל דבר הוא בעייתי. אפילו הצורך הראשון ( אוכל, מים, קורת גג ). והכלב לא יכול לעזור.
עבודה ? אולי. אם שואבים את הערך העצמי מהעבודה. משפחה ? לא, כי המשפחה שייכת כבר לשייכות, זאת אומרת, היא צריכה לבוא אחרי ה"בטחון". אפילו שמהמאמר אפשר להבין כאילו הזוגיות היא זו שממלאה את הצורך בבטחון. איזה בטחון ? פיזי ? אז אם כך מדובר בצורך הראשון. רגשי ? אבל במצב של קשר הרסני אין בטחון רגשי. אז מה ? למה מתכוון מסלאו כשהוא מדבר על "ביטחון" ? ואיך הצורך הזה מתמלא ?
 
כנראה שהם צודקים שם...

לפחות במקרה שלי אני מודה כי הפחד עצר אותי מלקום וללכת הרבה שנים קודם (מי שמכיר אותי היום לא מבין איך אבל זה כבר סיפור אחר) אבל כן לונלי , הפחד הזה ניזון מהערכה עצמית נמוכה הפחד הזה ניזון מתחושת שייכות לקויה הפחד מלהיות בודדה במערכה עם ילד, איך אסתדר? איך אפרנס? איפה נגור?) עצר אותי מלעשות והשאיר אותי בקשר הרסני, מאוד הרסני , עד כדי כך הרסני שברגע שהחלטתי לא היו לי שאלות של איך, השאלה היחידה היתה להיות או לא להיות? ואני החלטתי להיות, בגדול ושוב מתוך נסיון אישי אני יכולה לספר לך כי חוסר הבטחון נבע מתחושת שייכות לקויה, ברגע שתחושת השייכות שלי שוקמה בא גם הבטחון וללא שום חשש,הלכתי אל הלא נודע עם שלושה... |אייקון של ניצת מתבוננת במראה וצוחקת על עצמה|
 
לפי מה שהבנתי

ביטחון - הצורך הבסיסי של מאסלו הוא צורך הישרדותי חייתי. ז"א: אוכל בגדים...
 

Lonely In Blue

New member
אבל...

מה שכתוב במאמר : "הצורך הבסיסי הוא לספק את צרכינו הביולוגים...הצורך הבא הוא הצורך בביטחון". כלומר אלו שני צרכים שונים. ולכן התהיות שלי מהו ה"ביטחון" הזה.
 
הוא ירד לי

האסימון... (מבטיחה לעבור לטלקארט) אז המאמר אמר... נו אז מה? המאמר מציג את הטהוריה באופן מבלבל. הוא מסביר את הסיבה להישארות בקשר הרסני באופון שגוי. נכון המאמר נכתב ע"י ד"ר שמנהל פורום בפורטל דוקטורס... אבל עדיין מדובר בדעה של אדם (שהוא גם ד"ר) ולא באיזושהיא עובדה או אקסיומה מדעית. הדברים הנ"ל נאמרו ע"י חיפוש ית
(שהיא גם מהנדסת), נכון שזה מוסיף תקיפות ונכונות לנאמר....
 

Lonely In Blue

New member
במקרה הזה...

אני מעריך יותר את דעתה של המהנדסת, מאשר את דעתו של הדוקטור. אם אפשר התיחסותך למה שכתבתי בתשובה למעוף....
 

Lonely In Blue

New member
וואו....

גם אני חיפשתי חומר ברשת, ולא הצלחתי למצוא. איך הגעת לאתר על בעיית המוטיבציה בקיבוצים ?
טוב, כאן הדברים מוסברים הרבה יותר טוב. אז כאן יש הגדרה של "צרכי הבטחון : חופש מכאב או פגיעה, בטחון רגשי, הוגנות, סדר ויכולת ניבוי. כאשר יש פחד מהפסקת התעסוקה יש הרגשה שצרכים אלו אינם ממולאים". ובטחון עצמי, או הערכה עצמית, הוא הצורך הרביעי. "צרכי הערכה : נחלקים לשני סוגי צרכים. הצורך בהערכה עצמית, הרגשה של בטחון עצמי או תחושת יכולת בעשיית דבר בעל ערך ומשמעות והערכה על ידי אחרים". וגם כתוב : "באופן אוניברסלי אנשים ניגשים למלא אחר הצרכים לפי סדר הרמות שמגדירה התיאוריה. צרכים ברמה מסוימת לא ימלאו תפקיד משמעותי במוטיבציה עד שהצרכים ברמה מתחתיה יסופקו. עם זאת, אין צורך שכל הצרכים ברמה מסוימת ימולאו לפני שלצרכים ברמה מעל תהיה השפעה". כלומר זהו רק מידרג של חשיבות הצרכים לאדם ולא השלבים לסיפוקם. אז עכשיו, אני סוף סוף מבין את התיאוריה. אבל, כמו שכבר נכתב, תיאוריות חשובות, אבל יותר חשובים החיים. ואני חושב שבמהלך הניסיון להבין את התיאוריה, עלו כל מיני שאלות על יחסי הגומלין בין קיום הצרכים השונים. ולדעתי, חלק מהשאלות נותרו ללא מענה.
( ורוב תודות על הקישור )
 
למעלה