תגובה...
1. חופש הביטוי הוא דבר חשוב, אבל גם לו יש גבולות.
בפרט יש לו גבולות כאשר הגורמים המתווכים את המידע לציבור נשלטים בצורה מוחלטת ע"י קבוצה קטנה והומוגנית והם מאפשרים חופש ביטוי סלקטיבי מאוד ותואם את השקפת עולמם.
2. הדוגמא של המגלומן לא משנה כלום.
אם הוא מאמין בדת שהוא המציא ומעורב בכך אל (יש כתות שאין בעקרונותיהם אלוהות כלשהו), אז הוא לא שונה מהותית ממוחמד.
אם הוא ממציא דת ביודעין בגלל המגלומניה שלו, אז הוא דוגמא נוספת לאדם נבזה.
מבחינה לוגית אין אפשרות שלישית... או שאתה מאמין בדת שהמצאת או שאינך מאמין בה.
אני לא הייתי במעגל של כל דת, אבל רובן מתועדות היטב ואין שום עדות לדת שבה האל מצווה להמציא את מצוותיו.
כן, אפשר להביא תיאוריית קונספירציה לפיה האל ציווה זאת בסוד ואילו נציגו כמובן החביא את הענין.
שוב אתה מניח את ההנחה האתיאיסטית שאותו נביא או כוהן הוא נוכל שואף שררה, שהרי אחרת מדוע שיסתיר את הענין.
(דרך אגב, מה פתאום שהאל יסמוך על אדם כלשהו שימציא דת במקום לצוות בעצמו את עיקרי הפולחן?
אה כן.. הרי מלכתחילה לא היה אל, ולכן אין בעיה שהאל לא סומך על עצמו. שוב גישה אתיאיסטית מתנשאת.)
לא הבנתי מה הפואנטה בטיעונך שאין אדם שלא חוטא.
נכון, גם דתיים חוטאים כי הפיתוי חזק וטבע האדם להתפתות.
זה לא מוכיח דבר וחצי דבר לגבי עצם האמונה.
בטח שלא הבנתי את הקשר הלוגי ליאשיהו.
אתה באמת טוען שהמצאת דת זו סוג של "מעידה" של יאשיהו וכוהניו?
יש הבדל בין לאנוס בחורה או לגנוב את החמור של השכן שהם סוג של מעשה שנעשה בדחף הרגע, לבין איזו קונספירציה שצריך לתכנן ולבצע ביסודיות במשך שנים.
עכשיו נשאר לברר מה יותר סביר:
האם יותר סביר שאתיאיסט יהנדס דת חדשה כאמצעי שליטה, או שאדם מאמין יעשה צחוק מהאל שבו הוא כנראה מאמין ובתור חטא או מעידה יהנדס מחדש את עקרונות האמונה שמוצגים לעם כאמצעי שליטה ציני. איכשהו נראה לי שהתער של אוקם מחייב להניח שמדובר באתיאיסט.
היות וכאמור אין סיבה להניח שיאשיהו היה אתיאיסט, לא סביר שהוא הינדס את הדת מחדש.
1. חופש הביטוי הוא דבר חשוב, אבל גם לו יש גבולות.
בפרט יש לו גבולות כאשר הגורמים המתווכים את המידע לציבור נשלטים בצורה מוחלטת ע"י קבוצה קטנה והומוגנית והם מאפשרים חופש ביטוי סלקטיבי מאוד ותואם את השקפת עולמם.
2. הדוגמא של המגלומן לא משנה כלום.
אם הוא מאמין בדת שהוא המציא ומעורב בכך אל (יש כתות שאין בעקרונותיהם אלוהות כלשהו), אז הוא לא שונה מהותית ממוחמד.
אם הוא ממציא דת ביודעין בגלל המגלומניה שלו, אז הוא דוגמא נוספת לאדם נבזה.
מבחינה לוגית אין אפשרות שלישית... או שאתה מאמין בדת שהמצאת או שאינך מאמין בה.
אני לא הייתי במעגל של כל דת, אבל רובן מתועדות היטב ואין שום עדות לדת שבה האל מצווה להמציא את מצוותיו.
כן, אפשר להביא תיאוריית קונספירציה לפיה האל ציווה זאת בסוד ואילו נציגו כמובן החביא את הענין.
שוב אתה מניח את ההנחה האתיאיסטית שאותו נביא או כוהן הוא נוכל שואף שררה, שהרי אחרת מדוע שיסתיר את הענין.
(דרך אגב, מה פתאום שהאל יסמוך על אדם כלשהו שימציא דת במקום לצוות בעצמו את עיקרי הפולחן?
אה כן.. הרי מלכתחילה לא היה אל, ולכן אין בעיה שהאל לא סומך על עצמו. שוב גישה אתיאיסטית מתנשאת.)
לא הבנתי מה הפואנטה בטיעונך שאין אדם שלא חוטא.
נכון, גם דתיים חוטאים כי הפיתוי חזק וטבע האדם להתפתות.
זה לא מוכיח דבר וחצי דבר לגבי עצם האמונה.
בטח שלא הבנתי את הקשר הלוגי ליאשיהו.
אתה באמת טוען שהמצאת דת זו סוג של "מעידה" של יאשיהו וכוהניו?
יש הבדל בין לאנוס בחורה או לגנוב את החמור של השכן שהם סוג של מעשה שנעשה בדחף הרגע, לבין איזו קונספירציה שצריך לתכנן ולבצע ביסודיות במשך שנים.
עכשיו נשאר לברר מה יותר סביר:
האם יותר סביר שאתיאיסט יהנדס דת חדשה כאמצעי שליטה, או שאדם מאמין יעשה צחוק מהאל שבו הוא כנראה מאמין ובתור חטא או מעידה יהנדס מחדש את עקרונות האמונה שמוצגים לעם כאמצעי שליטה ציני. איכשהו נראה לי שהתער של אוקם מחייב להניח שמדובר באתיאיסט.
היות וכאמור אין סיבה להניח שיאשיהו היה אתיאיסט, לא סביר שהוא הינדס את הדת מחדש.
