כלכלת ישראל

[FineSilverMan]

אין ספק...

הטענה של פרופ' זעירא היא שניתן להגדיל את המיסים ב-10% וכך להשקיע יותר בצרכים אזרחיים.
ובנוסף לשנות את היחס בין מס עקיף למס ישיר ל-60-40.
מה זה אומר בתכלס?
אם המדינה גובה כ-250 מיליארד עבור הממשלה וכ-400 עבור המדינה, אז היא תגבה כ-300 עבור הממשלה ו-500 עבור המדינה.
כלומר במקום 100 מיליארד במס הכנסה, שאנשים ישלמו 120 מיליארד. אם מישהו מרוויח ברוטו 50 אש"ח בחודש ומשלם כרגע בסביבות 30% מס, כלומר 15 אש"ח, אז הוא ישלם 18 אש"ח. ההבדל בין 35 ל-32 אש"ח הוא כל כך דרסטי?

 

[ai21]

תלוי למי.

אם למשל תספר לי שהמדינה רוצה לקחת למישהו אחר את הכסף ולתת לי אישית - וודאי שלא אתנגד,
אבל אם המדינה תרצה לקחת לי את הכסף ולתת אותו למקורב כלשהו - וודאי שאתנגד.

כך זה תמיד,
ומכיוון שהמדינה לא ידועה בטוהר המידות שלה,
ודווקא ידועה הנטייה של כספי ציבור להגיע לכיסי המקורבים,
אז אנשים די יתנגדו להעלאה של 10% במיסים.

אגב - ניתן לבצע העלאה אחרת בדרך מאוד קלה, כי כל אזרח בישראל מקבל 2.25 נקודות זיכוי - שזה שווה ערך ל450 ש"ח לחודש.
תכפיל ב12 חודשים - תקבל 5,400 ש"ח לעובד.
מכיוון שרק חצי מהעובדים מגיעים לאותו רף מס מופחת, מחצי מהעובדים תקבל פחות - נגיד בערך חצי מזה.
וקיבלת בקלות את אותם 20 מליארד ש"ח.

ובאופן מאוד אישי,
אם יעלו את המיסים בצורה שאותה זעירא מתאר - אני אפנה ל"יועץ רגולציה" (במקרה זה יועץ מס)
אמנם חלק מהכסף יתבזבז על אותו יועץ,
אבל נתח יותר גדול ממשכורתי ישאר בכיסי,
ולא יעבור לכיסו של מקורב עלום...

 

[FineSilverMan]

מן הסתם לעלות מיסים מצד אחד

ולהציג באופן ברור את ההשקעה של המדינה.
לכן יש את "התקציב הפתוח"
ובקרוב את "הרשויות הפתוחות"
ויש ביקורת חלשה על תקציב הביטחון.
&nbsp
כמובן שיש למנוע שחיתות וכו'.
ואישית אני בעד השוק החופשי.
&nbsp
אבל מאז 95' כל משפחה בישראל מוציאה יותר מכיסה על בריאות.
ומוציאה יותר מכיסה על חינוך.
&nbsp
והשאלה על איזו נקודה בעקומת התמורה אנחנו רוצים להיות בין תשלומי מיסים והוצאות אזרחיות.
ואם נקטין למינימום את הוצאות הממשלה על חינוך, למשל, האם יגדל כאן דור של עבריינים?
&nbsp

 

[ai21]

כבר היום יש "תקציב פתוח" וזה לא עוזר

כי אנשים מתעלמים מהאתרים שנותנים לכולם מידע שעבר בדיקה - אבל מתייחסים לכל שטות שכתובה בעיתון (או כזאת ש"הפרופסור זעירא" פלט בכנס מפלגתי) כאילו מדובר בתורה מסיני.
ומהכרותי עם מערכות שלטוניות - השחיתות חוגגת.

לכן אגב, להעלאה ממוקדת של "מס בריאות" תהיה פחות התנגדות.
גם בגלל שהוא "מס שצבוע מראש" ולכן לא יכול להפוך פתאום להעלאה בתקציב התרבות, או להגיע לבית ספר של ש"ס.
וגם בגלל שמדובר במס שוויוני. לא רגרסיבי ולא פרוגרסיבי.
כולם הרי מתים מאותו סרטן.

אני לא רואה באמת בעיה עם כך שהישראלים מתבקשים לשלם יותר מכיסם,
כי כשאתה אחראי על התשלום, אתה אחראי על תהליך הריפוי - וזה חשוב מאוד.
חוסר עיקביות בנטילת קוקטייל נגד איידס - גורר עמידות מצד המחלה,
מה שבתורו מכריח את המדינה לממן לך קוקטייל יקר בהרבה,
אבל כשיודעים שהמדינה מממנת רק 80% מהתרופה, ואם לא תהיה עקבי תצטרך לשלם עוד אלף שקל בחודש או שתמות - אז תדאג להיות עיקבי.
(וכשיודעים שאם לא תשים קונדום אולי תצטרך לשלם 500 שקל בחודש כל החיים אולי גם כן - אבל זה סיפור אחר)

באופן דומה אך בהיקף רחב בהרבה:
רוב האנשים מתים היום מסט מחלות די קטן:
יש מחלות כמו סרטן, אלצהיימר, ומחלות תורשתיות אחרות - שבהם ההשפעה התורשתית היא העיקרית, אבל מי שאוכל נכון חוטף אותם פחות,
ויש מחלות לב, כלי דם ושבץ, סכרת (3 סיבות המוות העיקריות שמהם מעל שליש מקרי המוות), וסיבוכים הנובעים מהם - שבהם התזונה היא הגורם העיקרי והכמעט בלעדי.
לכל מי שסובל ממשקל חריג (שישית מהאוכלוסיה), המדינה מספקת היום בחינם ניתוח לקיצור קיבה - כי היא מבינה שהניתוח הזה יחסוך ממערכת הבריאות הוצאה אדירה,
בזמן שאותו אדם יכול בכמעט חינם לאכול נכון, לעשות ספורט - והבעיה תיפתר, אם הוא אחראי לבריאותו.
ואז הוא אפילו לא יצטרך ניתוח (שהוא כאמור חינם, אבל אפשר למות ממנו).
לא מדובר בתופעה זניחה - חצי מהאוכלוסיה סובלת מעודף משקל שיגרור אחריו יותר מחלות והוצאה רפואית מוגברת.

 

[FineSilverMan]

בהחלט מסכים עם זה

בזמנו מישהי אמרה שה-BMI הממוצע לנשים עומד על 27. מעניין כמה הוא באמת.
אבל זה חצי קשור לנושא שלנו.
&nbsp
אני רק רוצה שיהיה כאן טוב יותר. ואני חושב שיכול להיות כאן טוב יותר ליותר אנשים אם הדברים יהיו קצת שונים.
&nbsp
עבור פרוייקט הגמר שלי בלימודי מדע המדינה, התחלתי רעיון קטן של שילוב מערכת סוציאליסטית עם קפיטליסטית.
ללא מיסוי ישיר או עקיף בכלל.
האדם מרוויח 10,000 ש"ח בחודש, נניח, משתמש ב-8,000 ונותן את היתר למדינה. המדינה משתמשת בכסף לצרכיה ומחזירה לו בעתיד עם ריבית מסויימת. כך, כאשר מסתכלים על כל חייו של האזרח, הוא זוכה בפנסיה לפנסיה מכובדת והוא לא מרגיש שגובים ממנו מס חריג.
&nbsp
בנוסף, הקרן הממשלתית תאפשר לאנשים לקחת הלוואות ממנה, עם ריבית מתאימה.

 

[ai21]

האם השילוב בין קאפיטליזם לסוציאליזם אינו פאשיזם?

או במילים אחרות - קפיטליזם תאגידי:
המדינה מתכננת את כל האספקטים של חיי אזרחיה באמצעות תאגידים,
ואותם תאגידים מתוכננים כך שלצורך מיקסום התועלת מהעובדים הם יפעלו לרווחתם.


אם מדינה לוקחת כסף וצריכה להחזיר אותו,
אז הכסף צריך להיות מושקע.
בפועל המדינה לא משקיעה כסף אלא מוציאה כסף.
אז הכסף יתקבל רק מכך שהמדינה לוקחת כסף ממישהו אחר, כדי להחזיר לך כסף שנלקח ממך.
פירמידה.
היות ואין שום הבטחה שיהיו בעתיד יותר אנשים מאשר היום,
ולא ניתן להבטיח היום מה יהיה החוק בעוד 40 שנה - הכסף שנותנים למדינה, לא מובטח שיוחזר
והוא בפועל מס,
ובכלל לא פנסיה.

 

[FineSilverMan]

ממש לא!

המדינה שלי היא מינרכיסטית. היא מאפשרת מקסימום חופש, אבל לא אנרכיה.
&nbsp
הלקיחה וההחזרה של הכסף הם לא באותם שערי ריבית.
&nbsp
אם נניח שכיפת ברזל באמת תורמת להגנה והיא לא סתם שחיתות...
הרציונל הוא שאומנם טיל עולה 100 אש"ח, או משהו כזה, אבל לשלם פיצויים לבעל הדירה יכול להסתכם ביותר... ואם יש פצועים או הרוגים...
וכנ"ל במצב של מלחמה נגד צבא סדיר.
עדיף צבא חזק שיגן מאשר...
&nbsp
נניח, לצורך הדיון, שיש אחד שהוא העשיר ביותר בחודש נתון והוא מרוויח מיליון ש"ח.
ויש אחד שהוא בין העשירון התשיעי לעשירי והוא מרוויח 15 אש"ח (או כמה שזה לא יהיה)
ובקבוצה הזו ישנם כ-330 אלף אנשים.
שאמרנו קודם שמרוויחים כ-150 מיליארד ש"ח
ואילו היתר מרוויחים כ-250 מיליארד.
במצב רגיל יקחו מהעשירים כ-50 מיליארד עבור מס הכנסה ועוד מיסים כאלו ואחרים, בערך ברמה של 20% על ההוצאה, כלומר עוד 20 מיליארד, או משהו כזה.
ועוד 20 מיליארד מהעניים.
והכסף שהולך למיסים כרגע לא חוזר באופן ישיר. חלק ממנו חוזר כשירותי חינוך וכו'.
אז, בהנחה שהמדינה כן תחזיר את הכסף שהיא הלוותה, המצב שאני מציע טוב יותר.
&nbsp

 

[galgal581]

לפי הגרף שהבאת ההוצאה הציבורית היא

כ-40 אלף ש"ח לאזרח לשנה.
כלומר 160 - 200 אלף ש"ח בשנה למשפחה בת 4 - 5 נפשות. או 13.5 - 16.5 אלף ש"ח למשפחות כאלו כל חודש.
זה נחשב מעט בעינך?

 

[FineSilverMan]

אני חושב שההבדל העיקרי הוא בכך

שישראל מוציאה 6%-7 על ביטחון ואילו הממוצע ב-OECD עומד על אחוז.
&nbsp
השאלה היא כמה ישראל מוציאה על הוצאה אזרחית: חינוך, בריאות...
&nbsp

 

[ai21]

תסתכל על זה הפוך

מבחינתי השאלה היא "לכמה אחוז מיסוי מהתוצר ניתן להגיע באופן בר-קיימא?"
כי הוצאה ממשלתית צריכה להעשות באופן שלא מסתמך על יצירת חוב שממשלות עתידיות ידרשו לשלם (ואז נסית נגדם ונקרא להם חזירים),
ולא ע"י רמות מס מצמיתות שגורמות לקיפאון בצמיחה.

כשמסתכלים למשל על "הנמרים האסייתים" - שעונות על התנאים הללו,
רואים יחס מיסוי לתוצר מאוד נמוך.
כמסתכלים על מדינות צפון אירופה - רואים יחס גבוה יחסית, אבל רואים שהוא יורד,
כי כשהוא נשאר מעל רמה מסויימת הצמיחה פשוט נעצרה.

בטאיוואן, סינגפור והונג-קונג נטל המס הוא 14% מהתוצר,
בסין הוא 20% מהתוצר,
בדרום קוריאה וארה"ב 25% מהתוצר (אבל ארה"ב מסתמכת על יצירת חוב במקום על מס)
יפן סביב ה27%. מסתמכת על חוב.
שוויץ - סביב 29%. ללא הסתמכות על חוב
ואז מגיעים לקנדה, אוסטרליה, ספרד, יוון, פורטוגל, ספרד, ניו-זילנד, פולין. סביב 30-32 אחוז.
וישראל קצת מעליהם עם 32%
ברוסיה לעומתן רמות המס לא עקביות. בשנה אחת 27% ושנה לאחריה 34%. כי המס שלהם מסתמך על משאבי טבע. כך גם בנסיכויות נפט.

אם תיקח לעומתן מדינות כמו צרפת ופינלנד,
שבהן נטל מס של 43% מהתל"ג (הגבוהים בעולם) ועדיין יש הסתמכות משמעותית על יצירת חוב.
רמות המס האלו מתורגמות לצמיחה נמוכה בכמות המשרות, אבטלה גבוהה ותעסוקה נמוכה.
וכשמנסים להעלות בהן את המס עוד יותר - זה פשוט לא עובד.

אז פוטנציאל העלאת המיסים הוא מוגבל - העלאה של 10% מהתל"ג (33% מהמיסוי הנוכחי) תביא אותנו לרמות הבעייתיות של צרפת ופינלנד.
כמה כן אפשר להעלות? אף אחד לא יודע.
ואם תציע לפוליטיקאי לחלק יותר כסף למגזרים החביבים עליו - הוא תמיד יסכים,
כך שהדיון עקר.

לכן צריך להתמקד בשיפור היעילות והפריון,
זו למשל אחת מהסיבות להגדלת ההשקעה הממשלתית בתשתיות תחבורה.
אבל הזנחת נושא הנדל"ן מגמד כל שיפור בפריון.
עשרות מליארדים נזרקים לפח כל שנה.

 

[FineSilverMan]

הצמיחה היא עניין בעייתי

הרי יכול להיות גידול נומינלי בתוצר, אבל למעשה מצבם של רוב האזרחים הורע משנה אחת לשניה.
מספיק שעשירים מוכרים וקונים יצירות אומנות בינם לבין עצמם, כל עוד העסקאות מדווחות לרשויות המדינה...
או הוצאות על מלחמה...
הרי בכל מקרה מדובר באחוזי תוצר בודדים שעושים את ההבדל.
&nbsp
אין ספק שצריך לשפר את היעילות והפריון.
פשוט נראה לי שקיצצנו יותר מדי.
&nbsp
לפי זה:
http://www.google.com/publicdata/ex...0&tend=1383602400000&hl=en_US&dl=en&ind=false
&nbsp
ניתן לראות את הירידה...
&nbsp
ישראל ירדה מ-50% ל-40% במס הכנסה:
&nbsp
http://www.google.com/publicdata/ex...0&tend=1383602400000&hl=en_US&dl=en&ind=false

 

[ai21]

לא בעייתי כל כך

אם עשירים מוכרים וקונים יצירות אומנות בינם לבין עצמם - הם גם משלמים על כך מע"מ (18%).
ובמקרים מסויימים המדינה עלולה לדרוש מהם מיסים נוספים (למשל מס הכנסה של 50% מהרווח בטענה שהם סוחרים),
ובמקרה שהיה ייבוא/ייצוא - גם מכס.
לכן במקרה זה - למרות שהתוצרת בשוק לא גדלה, הממשלה קיבלה יותר מיסים ולכן מצב רוב האזרחים השתפר.

הבעייתיות מגיעה מתחומים אחרים - למשל חיסכון לעומת השקעה לעומת צריכה.
אם למשל אני חוסך 80% מהמשכורת שלי, אני מוציא את הכסף הזה מהמחזור, ולכן התל"ג יורד.
זו למשל הייתה בעיה קשה כשהמטבע היה "קשיח" - למשל מטבעות זהב. חסכנות העשירים פשוט מוטטה אימפריות.
בתקופה המודרנית המדינה פתרה את זה בעזרת Fractional-reserve banking (הבנק מורשה לחלק אחוז מסויים מהחיסכון כהלוואה), אבל היות והבנקים גובים עמלות שערורייתיות, אנשים מעדיפים להשקיע (בבורסה או באג"ח - הלוואה לגורם ידוע ומוכר) ולא לחסוך.

יש גם ויכוח האם עדיף למשק שהציבור יצרוך יותר, או שעדיף להשקיע באמצעי ייצור.
אם מסתכלים ברמה הלוקלית - ברור שעדיף להשקיע באמצעי ייצור, ולייצר יותר ל"מישהו אחר".
אבל ברמה הגלובלית - אין "מישהו אחר".
ולכן השאלה היא האם לצרוך יותר היום, או להשקיע בפיתוח אמצעי ייצור - שיאפשרו לצרוך יותר בעתיד.
אם לא הייתה השקעה כזו - לא היו היום מחשבים ופלאפונים במחיר מגוחך.
והעדרה של החלוקה הזו מחישוב התל"ג - אכן משמעותי.

מהצד השני - השקעה באמצעי ייצור גרם לפריחת המוני הסטארט-אפים.
ואם ההשקעה נכשלת, אין ערך מוסף להשקעה על פני צריכה.
ההבחנה הזו היא זו שעומדת מאחורי ה"שיטחיות" של התל"ג.

 

[FineSilverMan]

מסכים עם זה

אבל הנקודה שלי היא אחרת
&nbsp
http://www.themarker.com/career/1.592075
&nbsp
מה האחוז של המאיון העליון בהכנסה הלאומית בישראל?
וכאשר אני מדבר על הכנסה לאומית, אני מדבר על הכנסה הכוללת רווחי שכר, דיבידנדים, רנטה וכל הכנסה אחרת בשנת 2013.
&nbsp
כרגע אנחנו עומדים על תוצר של כביליון ש"ח. או בערך 125 אש"ח לאדם בשנה. כלומר ממוצע של 10.5 אש"ח בחודש.
90% מהאנשים מרוויחים עד 20,000 בערך.
כלומר מתוך 3.3 מיליון עובדים (כאשר השאר הם ילדים, זקנים ואחרים (חיילים, למשל)) מרוויחים בסך הכל כ-15 מיליארד ש"ח. היתר הולכים ל-10%, כלומר 985 מיליארד?
כלומר האחוזון העליון מרוויח בסביבות 500 מיליארד?
&nbsp
&nbsp

 

[FineSilverMan]

סליחה,

90% מהציבור זוכה לרבע מההכנסה הלאומית, בערך. 9% מהציבור זוכה לרבע נוסף ו-1% מהציבור זוכה ל-50%.
כמובן יש הוצאות פחת וכדומה, כך שהתוצר הנקי הוא בסביבות 800 מיליארד ומזה יש לחשב את חלוקת העוגה.

 

[ai21]

החשבון שלך עדיין מפוקפק ומלא בטעויות

ראה בתגובה שלי

 

[ai21]

החשבון שלך מפוקפק ומלא בטעויות.

התל"ג הלאומי עומד על טריליון ש"ח (ולא בליון), אבל לא כל זה מגולם בכסף פרטי. למשל אם רשות ממשלתית קונה מוצר שיוצר בחברה ממשלתית מחלקים שיוצרו בחו"ל.

אם נסתכל על אותו ממוצע(שכולל גם הכנסה הונית), ונכפיל אותו ב3.8 מליון אנשים בשוק התעסוקה (זה כולל גם עצמאים ומובטלים שנכללים כולם בחישוב הממוצע) ונכפיל כמובן ב12 חודשים (כי המשכורת היא חודשית ולא שנתית)
נקבל שהכנסות (רווחי שכר, דיבידנדים, רנטה וכל הכנסה אחרת) מהוות 420 מליארד שקל מתוך אותו טריליון.

אם ניקח את העשירון העליון, שמרוויח בממוצע 28 אלף ש"ח (זה כולל משכורת, דיוידנדים, רנטות וכל השאר), ונעשה חישוב דומה -
נקבל שהכנסות העשירון העליון הן 127 מליארד ש"ח - 30% מהעוגה.
ושכל שאר 90% מהאנשים מרוויחים 300 מליארד ש"ח.

נתונים מדוייקים על האחוזון העליון - אין.
אבל זה לא יכול להיות יותר מ127 מליארד ש"ח בשנה.

 

[FineSilverMan]

תיקנתי את המספרים לאחר מכן

הטענה שלי היא שכדי שכן נוכל לחלק את העוגה באופן הוגן, יש לדעת את מצב העושר הכללי ואת מצב ההכנסות הרגעי/השנתי.
בהנחה שאנחנו מעוניינים בצדק חלוקתי.
&nbsp
אין ספק שצריך לתת ליזם את פירות היוזמה...
או לא לקחת ממנו מס גבוה מדי.
אבל בהחלט לא צריך לדרוך על אנשים.
&nbsp
בעניין טריליון או ביליון, זו שאלה של אירופאי מול אמריקני:
http://he.wikipedia.org/wiki/שמות_מספרים
הכוונה שלי היא 10^12 (10 בחזקת 12) כתוצר הגולמי. אבל כפי שכתבתי בהמשך, יש להסתכל ללא פחת, על התוצר הנקי, והוא בערך 82% מזה.
&nbsp
האם לחלק במספר העובדים+המובטלים, או גם במספר הילדים והפנסיונרים?
או במספר המשפחות?
במקרה שלי, דוד שלי נתן לי במהלך השנים מתנות יקרות יותר מאשר... כלומר ניתן להסתכל על חמולה -- אוסף משפחות.
&nbsp
האם לעשירים יש 30% מהעוגה? ואם כן, האם זה צודק?
&nbsp

 

[ai21]

המספרים שלך עדין לא נכונים

1. אם נרצה לחלק את העוגה באופן הוגן נצטרך קודם להגדיר מה זה הוגן.

2. שימוש במושגים לא מדוייקים מזמין בלבול. לכן עדיף להשתמש במיליארד ובטריליון - שאינם דו משמעיים.

3. השכר הממוצע במשק מכליל גם אנשים שעובדים בעשירית משרה (בני נוער ומתנדבים בפנסיה), גם עצמאיים וגם מובטלים. כך שאם תרצה לקבל את כלל השכר במשק - תצטרך להכליל אותם.
הלמ"ס שדיווח על השכר הממוצע במשק, כלל אותם בחישוב המקורי, ולכן גם אנחנו צריכים.
אחרת אתה משווה את מספר הענבים למספר הפומלות ולחישוב שלך אין משמעות.

4. הלמ"ס עושה חישובים גם על משקי בית, ומס הכנסה דורש עקרונית דיווח על מתנות כאלו (בלי דיווח כזה, הנתון לא יכנס לתל"ג) למרות שאין מס מתנות.

5. השאלה כמה עשירים אמורים לקבל היא שאלה קשה שאין עליה תשובה אחת.
היא שאלה אפילו קשה יותר מאשר כמה עניים צריכים לקבל (כי כולם מסכימים שיש מינימום מסויים שצריך לספק)
המצב הנוכחי הוא שיש מיסים פרוגרסיבים (כמו מס הכנסה), יש מיסים רגרסיבים (כמו דמי חבר בקופת חולים, ומיסוי על הדיור) ויש מיסים שוויוניים (מע"מ ומס בריאות).
לדעתי צריך לעבור למערכת מיסוי שוויונית,
לתת לעניים מה שצריך כדי שיוכלו לחיות ללא רעב ופשע,
ולהפסיק להעמיס עלויות ומגבלות על המשק - מה שמייקר את כל המחירים ופוגע בעיקר בעניים.
אחרי זה - תחליט מה שתחליט על גובה המס.

 

[FineSilverMan]

מסכים

1. מבחינתי, הוגן הוא כאשר אחד מקבל את מה שהוא נותן, עד כדי קבוע.
כלומר אם אחד מפקיע מחירים כי הוא יבואן יחיד בחסות המדינה של מוצר מסויים, ואילו המדינה היתה מאפשרת יבוא מקביל והמחיר היה יורד, יש כאן טעם לפגם.
יש מכס שונה על טונה ועל קופסאות שימורים של טונה כדי לשמר מפעל לאריזת טונה בארץ. הציבור משלם כמה אלפי שקלים על הפער הזה.
ממש אין לי בעיה שאחר ירוויח כי הוא יזם טוב וכו'. אני מברך על כך.
&nbsp
2. אם אנחנו מדברים על אלף, מיליון, ביליון, טריליון, זה דבר אחד, אם אנחנו מדברים על אלף, מיליון, מיליארד, ביליון, זה דבר אחר. לרוב מדברים במיליארדים כמספרים שמגיעים אחר מיליונים, ולכן ביליונים זה המספר הבא אחרי המיליארדים.
טריליון בשיטה האירופאית זה 10 בחזקת 18 וזה קצת יותר מקנה המידה שלנו...
אילו היה לנו טריליון ש"ח אירופאי, היינו קונים את העולם.

&nbsp
3. השכר של מובטל הוא לא בדיוק משמעותי... אני מעדיף לדבר על ההכנסה הלאומית הכללית בשנה מסויימת.
&nbsp
4. אני לא בעד מס מתנות. אבל אם רוצים מס ירושה, חייבים גם מס מתנות.
&nbsp
5. אנשים צריכים לקבל בהתאם למה שהם נותנים... שוב... ישלמו, יקבלו, לא ישלמו...
&nbsp

 

[ai21]

אבל מי מחליט את זה?

1. במקרה שיש מונופול בחסות ממשלתית, המדינה יצרה את הבעיה ולכן אחראית על הפיתרון,
או לאפשר ליצרנים אחרים לפעול, לאפשר לייבא,
או לקבוע מחירים בעצמה.
אבל אין שום הגיון במניעת תחרות סתם כך.

3. השכר של מובטל ושל בן הנוער נכללים בחישוב השכר הממוצע והחציוני. לכן הם נמוכים יחסית למה שאנשים מכירים.
אם אתה רוצה לחשב בעצמך ולא להסתמך על הלמ"ס - לך ותתחיל לעשות סקרים לבד.

4. מה טוב במס ירושה?
מה טוב במס מתנות?
הם הגיוניים כשמדובר ברכוש יקר ערך שגם כך מפקחים עליו (בתים, רכבים, ספינות, עסקים)
אבל זה לא הגיוני כשמדובר במזומן או בבננות.

5. מי יחליט מה השווי של מה שנתתי?
האם הערך הגיע מהמנהל? מהמשווק? מהמפתח? או אולי מפועל הייצור? או מהמנקה? או מרואה החשבון?