כלכלת ישראל

FineSilverMan

New member
כלכלת ישראל

הייתי אתמול באירוע של תא מרצ ירושלים שבו הרצה פרופ' יוסי זעירא.
הוא הציג כמה נתונים לגבי ישראל וביחס ל-OECD.
תוצר, הוצאות ביטחון, הוצאות אזרחיות, הכנסה, אבטלה ועוד כמה.
הוא הראה שמאז שנות ה-80 יש מדיניות עקיבה של הקטנת תקציב המדינה והקטנת שיעור המס, עד שהגענו לרמה של כ-39% מהתוצר, כמדומני, שזו הרמה הנמוכה ביותר ב-OECD. רוב המדינות נמצאות בין 45 ל-55 אחוזי תוצר.
בנוסף, בניגוד לשאר המדינות שבהן המיסוי הישיר הוא כ-60% והעקיף הוא 40%, אצלנו החלוקה היא 50-50 בשנים האחרונות.
הוא טען שיש להגדיל את התקציב החברתי ואת המיסוי הישיר וכך ליישר קו עם אירופה.
אני תוהה האם הציבור מבין את המדיניות של נתניהו. כלומר, כחצי מיליון הצביעו לליכוד.
הם מעדיפים את הגישה הביטחונית שנתניהו מספק, וחושבים שזה עדיף על פני הביטחון שהמתחרים שלו מציעים...

אם יגדילו את תקציב החינוך בכ-10 מיליארד, האם זה בהכרח ישפר את מצבנו? האם בוגרי מערכת החינוך יהיו משכילים יותר?

לגבי הבריאות הציבורית ביחס לפרטית, הסיפור מורכב יותר. לדעתי יש לבטל את החלוקה הזו. כלומר למנוע מרופא לעסוק גם ברפואה הציבורית בשכר נמוך וגם בפרטית בשכר גבוה.
יש ליצור מודל של זמן-עלות, כך שאם מישהו צריך טיפול דחוף, הוא ישלם בהתאם, ואילו אם לאחר הבדיקה יכולה להדחות, הוא ישלם הרבה פחות.
ע"י מערכת דינמית שכזו, הרופאים יזכו לתגמול הגון והציבור יזכה לרמת בריאות גבוהה יותר.
 

paretomc

New member
כמה אנשים אתה מכיר שבחרו במפלגה שהם מאמינים בה?

אני מכיר מעט מאוד כאלה.
הרוב בוחרים באחת משלוש האופציות:
1. הרע במיעוטו - ההוא מגעיל, זה עבריין מורשע, השלישי עבריין לא מורשע, הרביעי הוא הרוע בהתגלמותו. מי נשאר? מפלגת התקווה הישנה.
2. האוהד השרוף - תמיד הצבעתי למפלגת הX ולעולם לא אצביע למפלגת הZ. גם הפעם.
3. הצבעת מחאה - כולם רעים לכן לא אצביע או אבחר בקוריוז התורן.
&nbsp
 

FineSilverMan

New member
בהחלט מסכים

ואני חושב שיש מקום למפלגה שתציע פוליטיקה אחרת... (אבל לא כמו "הפוליטיקה החדשה" של לפיד שהיא לא כל כך חדשה...)
בסופו של דבר יש להביא לידי ביטוי את רצון הבוחר במליאה.
ואיכשהו יש פער בין רצון הבוחר לנעשה בשטח...
ויש לשנות את זה. עדיף בדרכי שלום.
 

paretomc

New member
המטרה היא לא רווחה היום אלא מחר

ברור שלשפוך 10 מיליארד ש"ח למערכת החינוך לא ישפר כמעט את מצב הילדים שלי השנה.
ברור שאם שכר המורים יהיה גבוה יותר באופן משמעותי, בתוך עשר שנים ייכנסו למערכת מורים חדשים מוצלחים, ובמידה מסוימת תהיה תחרות על תפקיד מורה.
לכן השאלה של תקציבי חינוך, בטחון ובריאות היא שאלה של טווח ארוך ולא קצר. מעבר לטווח של פוליטיקאי ממוצע.
&nbsp
&nbsp
 

FineSilverMan

New member
יש אנשים שבשבילם המגזר הציבורי הוא מקפצה

למגזר הפרטי...
ויש אנשים שבשבילם המגזר הציבורי הוא קריירה.
&nbsp
בהחלט צריך להקטין את המעבר מהציבורי לפרטי, כאשר האדם בכובעו הציבורי פועל לטובת בעל ההון הפרטי...
לא משנה אם מדובר בנבחר ציבור או פקיד.
&nbsp
אולי הפוליטיקאי מסתכל על הטווח הקצר, אבל המערכת על הטווח הארוך. לכן יש אג"ח לעשר שנים...
&nbsp
 
כלכליים

לא הרבה מסבירים שהממשלה הורידה מיסים ישירים
והעלתה מטיסים עקיפים, כדי להעביר את נטל המס מהעשירים
לחלשים ביותר ולמעמד הביניים.
 

FineSilverMan

New member
כמובן שמדברים על זה

מי שמעוניין ביותר מיסים ישירים ופחות בעקיפים.
&nbsp
 
זה לא נמצא כל כך

בשיח הכלכלי. בדיוק כמו שלא מציינים
שייבושה של מערכת הבריאות הציבורית
נגרם מחיסולו של המס המקביל.
 

FineSilverMan

New member
כי זה תהליך ארוך טווח

והפוליטיקה מתרכזת בזמן הקרוב... לצערנו.
(וגם האקטואליה)
 
בדיוק

הכתבה בעצם מציגה על רגל אחת ובצורה תמציתית וקולעת
מה קרה פה בעצם ב-18 השנים האחרונות ואיך כתוצאה מכך
פרצה המחאה החברתית?

כשהמצב החברתי לא טוב - זה בגלל הממשלה
כשהפערים והעוני קטנים - זה בזכות הממשלה.

לממשלה יש זכות ראשונים על לאן הולכת המדינה, בכל כיוון.
 

FineSilverMan

New member
לא בדיוק

הממשלה היא אחד המעסיקים הגדולים במשק, מן הסתם. עם כחצי מיליון פקידים ועוד מיליון "אחרים"... (מורים, אנשי צבא ושאר "לא-פקידים".
והיא גם גורם מרכזי עבור העולם העסקי/תעשייתי (המגזר הפרטי), הן מבחינת הזמנת עבודות והן מבחינת רגולציה ומיסוי.
&nbsp
אבל כוחה של המדינה מוגבל. יש לחצים מלמטה ויש לחצים "מלמעלה" -- ההון הבינלאומי, מדינות אחרות וכו' וכו'.
&nbsp
יש כוח גלוי ויש כוח סמוי...
&nbsp
וזה לא 18 שנה, זה מאז 85' והתוכנית לייצוב כלכלי (והליברליזציה של המשק) ועוד קודם, מאז ימיו של בן גוריון, כאשר הוא העדיף את הממלכתיות על פני הסוציאליזם.
&nbsp
אחד הדברים שפרופ' זעירא הדגיש הוא שזה לא באשמת נתניהו. נתניהו הוא רק "פיון" נוסף בתהליך...
&nbsp
המדיניות המקרו-כלכלית של המדינה צריכה לשרת את כלל האזרחים. המדיניות המיקרו, הנקודתית, יכולה להטיב עם קבוצה כזו או אחרת, כל עוד הרוב מסכים עם המדיניות הזו.
&nbsp
 

ai21

New member
אתה מסתמך על נתונים שגויים לחלוטין

לא רק שרמת ההוצאה בישראל אינה הכי נמוכה
אנחנו אפילו מעל ממוצע EOCD. כך לפחות לפי המדדים והכללים שלהם.
ובשנים האחרונות יש אפילו עליה (מהרמה שציינת ל45%)
לא ברור למה הפרופסור משקר באופן כל כך בוטה וחצוף, אבל זה המצב.

 

ai21

New member
זו אחיזת עיניים.

דבר ראשון - revenues זה הכנסות המדינה - ממיסוי.
גם במדד זה - ישראל נמצאת צמוד לחציון ומעל ממוצע הEOCD.
אבל ממוצע הEOCD הוא גרעוני - ולכן לא יציב.
או שתתרחש עלייה במיסוי - כדי לשלם על ההוצאה הציבורית הגבוהה,
או שההוצאה הציבורית במדינות אלו תרד - כדי להתאימה לרמת המיסוי.

הוצאה ציבורית - כוללת את הוצאת הממשלה על ריבית (שנגזרות מאחריות המדינה בנוגע לחובות עבר)
וכוללת הוצאה המיועדת לשמירת ביטחון אזרחיה.
כשפרופסור מכובד משתמש במכוון במינוחים שגויים לצרכים פוליטיים זה פשוט מתועב.
זו הזניית המדע לצרכים פוליטיים.
 

FineSilverMan

New member
הכנסות המדינה הן לא רק ממיסוי

יש רווחי הון מבנק ישראל, יש הפרטות, יש מכירת בולים ומטבעות...
&nbsp
הוצאות ביטחון זה די כמו הוצאות על ביטוח. טוב שיש במקרה חירום, אבל נטל במצב רגיל.
בסופו של דבר, ביום יום, השאלה היא כמה האזרח משלם על שירותים שונים כגון חינוך ומה הוא מקבל בתמורה לכסף שלו.
 

ai21

New member
ויש גם תמלוגים, ופטירת בודדים ללא יורשים.

הכנסות המדינה כוללות את אלו ועוד אחרים במילה revenues.

ב"הוצאות ביטחון" יש לך ביטחון שוטף שמשפיע מיידית, ויש לך הצטיידות ומוכנות למלחמה.
בשני המקרים מדובר בשירות הניתן לאזרחים.
לרוב מדינות אירופה אין אוייבים, ולכן תקציב הבט"ש נמוך וניתן לקצץ משמעותית בתקציב ההצטיידות למלחמה.
בישראל זה ממש לא המצב.
 
למעלה