העולם מלא בשוטים
זה לא המצאה שלי, זה נתון - מנת משכל לדוגמא (עקומת פעמון). בכל מדד אינטליגנציה, יצירתיות וכ"ו הרוב הם לא מבריקים. מדובר בעובדה. שחצנות או לא, יש ערך לאמת.
כך גם בהתפתחות רוחנית- הרוב לא יצליחו להתפתח מעבר לנקודה מסויימת. משהו ישאר תקוע.
אבל השחצנות שלי עדיין אינה מונעת ממני ללמוד מטעויות, ובכך יתרוני. אני מודה על טעויותי ומשתדל לזהות אצל עצמי שבלונות חשיבה מגבילות. את הדבר הזה אני לא רואה אצלך. היהירות שלך מתבטאת בכך שאינך מסוגל, ולהערכתי לעולם לא תהיה מסוגל, להכיר בכך ששבלונת החשיבה האימפוטנטית שלך שגויה מיסודה. לעולם לא תכיר בכך שיש דפוס שמאפיין את הגיגיך הרדודים, שיש אינטרסים שאינם הכרת האמת ולמידה לכשלעצמה (עצלות חשיבה לדוגמא) שמעורבים באותם "הגיגים" ומייצרים הטיות חשיבה, ולכן גורמים לך לחיות בשקר.
הכרת דפוסי החשיבה האימפוטנטים היא התפתחות רוחנית. אינך מסוגל להתפתח רוחנית כי אינך מסוגל להתעמת עם הקונסטלציה האישיותית שלך.
זה כמו כלב שקשור בשרשרת- השרשרת יכולה להיות ארוכה אבל לעולם תגביל את הרדיוס של אפשרויות התנועה של הכלב. האישיות שלך היא השרשרת שכובלת את החשיבה שלך ולכן לעולם לא תשיג חופש רוחני. אם מישהו יגיד לך מה המגבלות האישיותיות שמשבשות את החשיבה שלך אתה תתנגד ותמצא תירוצים, תתווכח, תמציא תיאוריות הבל וכ"ו. שום התפתחות רוחנית לא תהיה לך, לעולם.