כלים מתאימים

  • פותח הנושא Mist2
  • פורסם בתאריך
זה נורא פשוט

אתה לעולם לא תגיד שום דבר שאינו:
א. תיאוריה הזויה
ב. שמצדיקה את היעדר הלכידות הלוגית שלך\ עצלות החשיבה שלך וכ"ו
ג. שמוליכה למסקנה ידועה מראש של רגש אמונה פרתי כלשהו.
כל דבר שאמרת בפורום הזה עונה על שלושת הסעיפים האלו, כל דבר שתגיד גם כן. לעולם לא תחרוג מכך, מעולם לא חרגת מכך (אולי כשהיית ילד).
 

ינוקא1

New member
חפש מי
אותך , שחצניקו


 
אתה מתחיל לקלל, סימן שנגעתי באמת הלא נעימה לך

שאף אויר, הירגע, וקרא שוב את דברי, אולי תוכל להפיק לקח ולצאת מהשבלונה האימפוטנטית של החשיבה הלקויה שלך. יציאה כזו משבלונות אימפוטנטיות של חשיבה היא התפתחות רוחנית, אגב.
 

mydearudi

New member
כל עוד אני מדבר את עצמי יש לי סיכוי להתפתח

כתבת "אולי תוכל להפיק לקח.. התפתחות.."
שמתי לב בכתיבתך אינך מדבר על עצמך בכלל, ולכן אתה מעביר ביקורת. לעומת זאת ינוקא ומיסט משתפים ומתאמצים להתבטא, להביא את עצמך לאחרים בכנות ואותנטיות זו עבודה קשה.
ואנו מולם משקיעים בהקשבה אמיצה.
(והנה אני מביא את עצמי
) הייתי רוצה להאמין שמקשיבים לי כך שאם דברי מהדהדים פנימה הם ישנו משהו בפנימיותו של הזולת.
לדבר על האחר, מה התועלת?
 
אתה טועה

אני לא מדבר על עצמי מכיוון שאני מפריד בין המחשבות שלי על הטקסט לבין הטקסט. אין תועלת בדיבור על עצמך בנוסח הוידויים המשעממים של מחפשים רוחניים. נכון שרובכם עושים את זה, אבל זה פשוט חסר תועלת. אין תועלת בוידוי אצל הכומר, אין תועלת בטיפול פסיכולוגי, אין תועלת כלל ב"לשתף". "שיתוף" הוא אינסטינקט של כוסיות במצבי דחק להתקשר לחברה שלהן ולבלבל במוח עד שהן נרגעות. לרוחניקים יש אינסטינקטים כאלו כי רוחניקים הם כוסיות. :)
יש תועלת בלהעביר ביקורת, גם על דבריך שלך. ביקורת לוגית ואמפירית. את זה אני עושה, ונדמה לי שאני היחיד בפורום הזה שבכלל טורח לעשות זאת.
 

mydearudi

New member
אם הייתי מאמץ גישה זו שלך הייתי נשאר אוטיסט

מבחינתי דווקא למחשבות יש טבע עצמאי, אני מניח להם (כן מכבד מחשבות ארוכות שמשרתות אותי למטרה ברורה).
בלי הצורך הראשוני להתבטא בעולם הייתי נשאר בתוך עצמי. אני עדיין שואל מה הדרייב האמיתי שלך?
 
אין לי מושג על מה אתה מדבר

אני התייחסתי להתוודויות הטרחניות של רוחניקים. ביטוי עצמי הוא עניין אחר לגמרי.
 

mydearudi

New member
יש תועלת בלהעביר ביקורת?

מהיכרות קצרה עם השיח כאן בפורום, אחד העיקריים שעולים זה המאמץ המשותף לגבש, לגדל, ללטש את הנוכחות הפנימית הערה. ואילו אתה ידידי, קול קבוצתי חשוב בעיני, אבל מגבש ומלטש את המחשבות שלך.
בנוסף לנסיוני, אין "ביקורת בונה" או "ביקורת לוגית ואמפירית", רק ביקורת כשאתה לא מדבר אותך אתה רק שוכח עצמך.
 
אין לי מושג על מה אתה מדבר

"מאמץ לגבש, לגדל, ללטש את הנוכחות הפנימית הערה"?
אה, אתה מתכוון לפטפוטים על חוויות הכלום של טכניקות המדיטציה? לא מעניין. אם זה מה שעושה לך את זה- שיבושם לך.
אני "קול קבוצתי"? לא. אני לא קשור לקבוצה כלשהי. אני לא לומד שום דבר מהדיונים בפורום מלבד מה שאני מפיק מעצמי.
זה לא שאין לי עניין במחשבות של הכותבים בפורום. זה שבדר"כ אין לכותבים מחשבות כלשהן משל עצמם. או ליתר דיוק- יש את המצטטים ויש את ההוזים. להוזים יש תנועה מחשבתית מסויימת אבל עדיין אי אפשר ממש לקרוא לזה מחשבה אלא דמיון, בעוד שמחשבה לשמה תהיה כבר דיסקרטית, מובחנת.
השאלה שלך "יש תועלת בלהעביר ביקורת?" הזויה בעיני.
 

ינוקא1

New member
מה אתה אומר - מקרה קשה , לא


אני חושב שהוא פשוט צריך שנשדך לו בחורה טובה , כזאת שתרביץ לו עם המערוך ותוציא מראשו את כל השטויות.

&nbsp
הוא פשוט כל הזמן מוציא עלינו את תסכוליו מהעולם.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

s i s u

New member
הפעם אני מאוד מתחברת לתשובות שלך, אתה דובר אמת

ההתכווננות והאמונה החזקה יובילו אותו בבטחה אל הדרך הנכונה, עבורו..
(בנוסף ללמידה וחקירה). לבד אוטודידקטי, או במסגרת אחרת, לפי המקרה והקרמה.
אם ימשיך להתמיד הוא ילמד איך להאט ולהרגע ולהרפות ולשחרר את עצמו
 
שניכם טועים

ולכן לעולם לא תתפתחו רוחנית אלא תדשדשו כל ימיכם באותה ביצה של כלום.
מיסט ידשדש בביצה של הציטוטים המכאניסטיים המשעממים של גורדייף\אוספנסקי ויחזור שוב ושוב על תיאורי חוויות של ציפיה לחוויות שלא קרו.
וינוקא ידשדש בתיאוריות הזויות אישיות עם קורטוב של פלטוניזם נאיבי שלעולם לא יצא מהם משהו מלבד מסקנה מוכנה מראש של איזשהו רגש אמונה פרתי ותירוץ חדש ונוצץ לעצלות החשיבה שלו.
זה מה שיקרה. ללא צל של ספק. שנה מעכשיו- אותו דבר, שנתיים- אותו דבר. עשר שנים- אותו דבר. שום התפתחות רוחנית לא תהיה.
 

s i s u

New member
כולנו טועים, גם אתה.

כל עוד אנו מאוהבים באידיאות, באמונות ובמילים שלנו, נמשיך לפספס
&nbsp
מצד שני כולנו גם צודקים.
וזו הבדיחה.
 
אני מדבר על טעות שורשית

כמובן שכולנו טועים, אני טועה לעיתים קרובות, אבל אני בוחן את התיאוריות שלי ומבקר אותן. זה ההבדל- אצלי יש שני סוגי מבחנים לתיאוריות- התאמה בין התיאוריה לעולם והתאמה בין התיאוריה לבין עצמה. אני מקפיד באופן קיצוני שלא לבטוח בתיאוריה שלא עומדת בסטנדרטים האלו. לא ראיתי הקפדה כזו, או אפילו הערכה כזו אצל אף אחד מהנוכחים בפורום הזה- לא אצלך זוג הטועים, לא אצלך, לא אצל אף אחד. אני עומד לבדי ושולל את רעיונות ההבל ההזויים שאנשים זורקים פה. אינני זקוק לאישורך בשביל זה, ואפילו לא לאישורי. זה בלתי תלוי באישיות, זה מנגנון מדעי אפיסטמולוגי קוגניטיבי שיכול להתפתח בתודעה או לא להתפתח. אצל רוב האנשים המנגנון הזה לא קיים, ואצל חלק מהאנשים יש יסודות מסויימים שאפשר לשכללם לכדי המנגנון הזה. אבל בפורום הזה ובחתך החברה הזה (רוחניקים, מאמינים) יש ממש השקעת אנרגיה אקטיבית בהרס שיטתי של המנגנון הזה. הפכתם את ה"הארה" וה"התעוררות" לנימוק להרס היכולת הביקורתית של החשיבה. אתם טועים ומטעים, והשם "רוחניקים" מתאים לכם ככינוי גנאי בלשון סגי נהור, ככאלו שלמעשה הם אויבי הרוח, נציגי "אספסוף החושים" (ואגב, זו עמדה פילוסופית לגיטימית אבל אינכם מסוגלים להיות ישרים מספיק כדי להכיר בה בריש גלי).
 
למעלה