כלים מתאימים

[רועי החושב]

אם היתה לך חברה לא היית בכת

אם לא היית בכת היתה לך חברה.

 

[Mist2]

כשאני איתה,
אני אחר בכלל,
חולם על מכונית,
ומוצרי חשמל,
כי יש לה אף,
עיניים תואמות,
חיוך אדום,
כמו בפרסומות.

 

[s i s u]

ואוו, איך אתה נופל ברשת של מיסט כל פעם מחדש...

 

[רועי החושב]

איזו רשת בדיוק? שימשיך לשיר, אני לא באמת צריך שיגיב

 

[s i s u]

 

[ינוקא1]

כידוע לך

אני ואתה חלוקים בעניין זה.
&nbsp
אני מאמין באמונה שלמה , שברגע בו האדם מתכווין להתקדם רוחנית , הוא כבר בדרך הנכונה.
גם אם הוא נשבר ונופל וחווה טראומות , ומורים לא נכונים וכו' וכו' - הכל חלק מהדרך.
ואין מנוס מכך.
&nbsp
כדי להתקדם רוחנית , צריך לעבור דרך , להתנסות , ליפול , לקום , לצעוק , לשאול , לחפש .....
&nbsp
וההתנסות בדרך מקנה דבר חשוב מאוד , שלא ניתן ללמוד בשום בית ספר.
הדבר הזה נקרא "בשלות".
&nbsp
נדרשים רק שני דברים - להתכווין ולבטוח :
&nbsp
1. להתכווין להתפתח רוחנית , ולבקש זאת במילים ובמעשים.
&nbsp
2. לבטוח בדרך שתוביל אותך.
תוביל אותך לאנשים , לספרים , ולהתנסויות הנכונות עבורך.
וזהו.
&nbsp
אין דרך דומה לחברתה , ואין אדם אחד דומה לאחר , לכן להבנתי גם אין "בית ספר" או שיטה שמתאימה לכולם.
&nbsp
אבל מהרגע בו מתכוונים להתפתח ובוטחים בדרך , כל מה שקורה זה מה שצריך לקרות.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[ינוקא1]

ואפרופו הארקנה הגדולה ,

האדם תמיד מתחיל את מסעו כשוטה .....
מלא תמימות , ועל סף התהום.
&nbsp
אין דרך אחרת , ואי אפשר להגיד לו "אל תהיה שוטה" , כי בתחילת הדרך האדם פשוט שוטה וזה בסדר.
&nbsp

 

[Mist2]

מצויין

רק שהוא יכול להישאר כזה ואז ליפול אל התהום...
או להתחיל ללמוד, והמורה הראשון הוא הקוסם...

 

[s i s u]

כמה נכון

 

[Mist2]

חוץ מזה, אני כבר מזמן הארקנה הקטנה

 

[ינוקא1]

 

[Mist2]

תודה, צריך הרבה...

 

[Mist2]

אני מסכים איתך, חוץ מ....

זה שאתה מתחיל ונופל וטועה וחווה טראומות... זה באמת יכול להיות חלק מהדרך.
אבל זה לא אומר שאם אז...
כלומר אף אחד לא הבטיח לך שאם עברת את כל זה אז תגיע.
אתה יכול להמשיך וליפול עד סוף ימי חייך.
&nbsp
יותר מכך, אף אחד לא אמר שכאשר אתה מגיע לבית ספר, אתה מפסיק להתנסות!
אתה ממשיך ליפול ולהתנסות, רק שכעת אתה יכול להיעזר בכלים וחברים ומורה...
בקיצור, שוחחנו על כך רבות...

 

[ינוקא1]

בוא ונגיד כך -

כדי להגיע למשהו אמיתי , משהו מסוים באדם צריך למות.
ומה שצריך למות זוהי מסכת השקרים והזיופים.
&nbsp
ככל שהאדם עטוף בה יותר , הוא יפול וישבר יותר.
עד שיתגלה איזשהו ניצוץ של אמת.
(ויתכן שאפילו כל האדם צריך להישבר חוץ מפירור קטן).
&nbsp
הבית ספר מתאים לאנשים מסוימים שנמצאים איתו בהתאמה , ושהוא חלק מהמסלול שלהם.
ויתכן גם שיתגלה שהבית ספר היה זיוף.
אבל הכל היה גם חלק מהדרך.
ולכן הכל היה נכון - בשעתו.

 

[Mist2]

בודאי

שיש מצב שתגלה שבית ספר היה זיוף,
אבל אם עשית את הטעויות הנכונות לפניו, אין סיבה שתגיע לבית ספר מזוייף ...
&nbsp
&nbsp

 

[ינוקא1]

אני טוען שהכל טעויות

&nbsp
והכל גם נכון.
כי הכל נמדד יחסית לנקודה בה אתה נמצא.
&nbsp
אין "טעות מוחלטת" , ואין "אמת מוחלטת".
&nbsp
הכלל היחיד שאני מכיר זה להתכווין ולבטוח.
זה הכלל היחיד שנכון בכל נקודה בה אתה נמצא - הן בתחילת הדרך והן בסוף הדרך (אם יש).
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[רועי החושב]

הנה

כמו שאמרתי, בדיוק:
עוד תיאוריה הזויה- "הכל טעויות והכל נכון".
שמצדיקה רגש אמונה פרתי- "להתכווין ולבטוח".
ותירוץ חדש ונוצץ לעצלות החשיבה שלך- אם הכל טעויות והכל נכון אז אתה יכול להמשיך לטעות ולמה לך לתקן את חשיבתך?
&nbsp

 

[ינוקא1]

כל דבר

שנכון מנקודת מבט אחת , הופך לטעות מנקודת מבט אחרת.
&nbsp
לכן זה חסר טעם להגיד "זה נכון" ו"זה טעות" בהקשר של הדרך הרוחנית.
יש טעם רק לעשות כמיטב יכולתך בנקודה בה אתה נמצא.
&nbsp
ומכיוון ששום דבר לא סטטי , וגלי המציאות תמיד לוקחים אותך לאנשהו , אז כעבור זמן מסוים אתה תעמוד בנקודה אחרת.
וגם שם תשאל את עצמך "מה נכון ?"
ופשוט תעשה כמיטב יכולתך.
&nbsp
וזהו.
זו הדרך להתקדם רוחנית.
אין טעות "מוחלטת" , ואין נכון "מוחלט".
רק להתכווין , לבטוח ,
ולעשות כמיטב יכולתך.
&nbsp

 

[רועי החושב]

עוד תיאוריה מופרכת

שמצדיקה את חוסר העיקביות הלוגית שלך, ומסקנתה הידועה מראש היא רגש אמונה פרתי כלשהו.
&nbsp

 

[ינוקא1]

עוד תשובה דבילית .....