בוקר טוב
רק לגבי הקטע :
"לפני כ - 10 שנים הבנתי שאני יכול להתקדם בעבודתי רק אם אתחיל ללמד, לא משנה כרגע למה ואיך, אבל הדבר היה ברור מאוד.
אבל החלטתי לא לעשות זאת, כי היה לי ברור שגם אם מצבי באותו זמן היה לא רע כלל, הרי שהיה סיכוי גדול שייווצרו סטיות ובמקום לעזור לאנשים אני רק יזיק."
אני חושב שנדרשת אמונה.
אמונה שמשהו מכווין אותך , אמונה שיבואו אליך האנשים המתאימים שיפיקו ממך תועלת , ושכל מה שצריך לקרות - יקרה.
ההתלבטות הזו היא התלבטות תמידית אצל מרפא או מורה טוב.
(ואם הם לא ילמדו , אז מי שילמדו זה אלו שאצלם ההתלבטות הזו איננה שייכת.....)
אם לא היית מרגיש את זה באופן "ברור מאוד" , לא הייתי אומר.
אבל הרגשה באופן "ברור מאוד" אומרת שאם לא תעשה זאת , אז אתה מפסיד והעולם מפסיד.
מה שכן , נדרשת עבודה תמידית על "טהרה" -
ללמד מתוך "מניעים טהורים".
זה בדיוק כמו בבהגווד גיטה , שקרישנה מסביר לארג'ונה שעליו למלא את חובתו , ולא משנה מהי.
אך מילוי החובה צריך להיות ממקום "נקי" : לא ממקום אינטרסנטי, לא ממקום של ציפיות ל"הצלחה" ו"כשלון" אלא ממקום אמיתי של מילוי חובתך הטבעית.
וזו העבודה העיקרית - מנסיוני הדל מה שהורס מורה טוב , זה שהוא מתחיל לחשוב על כמה הוא "יהיה גדול" , ושהתלמידים בעצם באים לשרת אותו , במקום לחשוב על עבודתו כשליחות ועל עצמו כמשרת.
ועוד משהו -
אני מאמין כי עדיף לא ללמד "התפתחות רוחנית" באופן ישיר.
אני חושב שכדי ללמד התפתחות , כדאי להשתמש בפלטפורמה אחרת - למשל ללמד קלפי טארוט או רייקי או אנליודע מה כנושא הקורס , ואת ההתפתחות להכניס "כבדרך אגב".
כאשר מלמדים התפתחות באופן "ישיר" , זה מעורר את השדים שבאדם מריבצם. האדם פשוט מתחיל לחשוב על כמה הוא יהיה "גדול" כשהוא יהיה "מפותח רוחנית" , על זה שתהיה לו דיפלומה של "מפותח רוחנית" , ושהוא יותר מפותח ממי שלא "התפתחו רוחנית" בקורס מסודר ..... כך בפועל הוא הולך אל המקום ההפוך מהתפתחות רוחנית.
כדי ללמד באמת , לא נדרש הרבה חוץ מאשר "השראה" של המורה אל התלמיד.
וההשראה , יכולה לעבור בכל דרך , ועל ידי כל פלטפורמה - גם אם אתה מלמד בישול ..... העיקר זה להתכווין להעביר דרך הבישול רעיונות שברוח.
אם אתה מלמד באופן זה , בוודאי לא תזיק , ואני בטוח שתלמידיך ירוויחו בגדול
