ככה אני רוצה - חלק 3
...אתה מלטף את עצמך, כך אני מנחשת, מרגישה באוויר את ידך נעות על גופך, מרפרפות.
אני מושיטה ידי לאחור ואוחזת באבזם הרוכסן, ומושכת בו קלות, שומעת את אוושת השיניים כשהרוכסן מתפצל לשתי שלוחותיו שחושפות בהדרגה את גבי הלבן.
הרוכסן נפתח, אני מורידה כתפיית שמלה אחת, לאט.
מורידה כתפייה שניה.
השדיים שלי שנתונים בחזיה האדומה נגלים. מכיוון שאני עדיין בגבי אליך, אתה יכול בינתיים רק לדמיין.
אודם הבד ולובן גופי הולמים זה את זה, הפטמות שלי דרוכות וזקורות, אני שומעת איך אתה מחזיק את נשימתך, בציפייה.
השמלה גולשת במורד גבי אל הרצפה, אני דורכת עליה עם העקבים השחורים העבים שלי, ומסובבת את גופי מעט, כך שכעת אני ניצבת בצדודיתי כלפיך.
מבטך רתוק אלי. אתה נודד איתו במורד גבעת השדיים, ואחריה מטפס במעלה הישבן, ממשיך לאורך לובן רגלי, צורב אותי בעיניך היוקדות.
אני פונה כשכל גופי מולך, חזית מול חזית, מבט במבט. כל גופך דרוך, אתה מנסה לשוות לעצמך ארשת אדישה, אך לשווא.
אני מחייכת מעט.
מן חיוך מריר בחלקו. אתה ממשיך לרפרף בידיך על גופך, מתעקצץ למגע קצות אצבעותיך, מוליך איתן את גלי החשמל שזורמים ממבטי אל ידיך.
אני סוקרת אותך בעיני.
באיטיות, מכפות רגליך החשופות, שוקיך, יריכיך השריריות, התלתלים שעוטפים את איברך המתרגש, הכרס הקטנה והעגולה שממורכזת בדיוק מושלם, החזה שלך ששערות בודדות מעטרות אותו, מתקבצות סביב פיטמותיך שמחודדות כמו שני נעצים, עצמות הבריח שלך שנעות קלות עם תנועות הסרעפת, צווארך השזוף, הלסתות המסותתות, האף הגדול, ועיניך, שלו יכלו, היו שולחות בי אש שהייתה מכלה אותי בן רגע.
ככל שמבטי עולה, כך אני תופסת בעלות על כל פיסת בשר שלך, כל חלקת עור, כל נים וכל שערה. זוהי תחושה משכרת.
ממקדת מבטי באיברך שנע ומרקד לנגינתי, כמו נחש בסלו של פקיר הודי.
תחושת חמימות לחה עוברת בחלצי. אני יודעת ששפתי מתחילות להיפתח, להאדים.
׳אל תיגע בו׳ אני מורה לך.
אני רוצה לראות את הזקפה שלך מתמלאת ומתעבה, את עורך נמתח ומאדים, את הוריד המזרים דם חם, פועם עם ליבך. אני רוצה את חווית ההתרוממות הזו כולה לעצמי.
...אתה מלטף את עצמך, כך אני מנחשת, מרגישה באוויר את ידך נעות על גופך, מרפרפות.
אני מושיטה ידי לאחור ואוחזת באבזם הרוכסן, ומושכת בו קלות, שומעת את אוושת השיניים כשהרוכסן מתפצל לשתי שלוחותיו שחושפות בהדרגה את גבי הלבן.
הרוכסן נפתח, אני מורידה כתפיית שמלה אחת, לאט.
מורידה כתפייה שניה.
השדיים שלי שנתונים בחזיה האדומה נגלים. מכיוון שאני עדיין בגבי אליך, אתה יכול בינתיים רק לדמיין.
אודם הבד ולובן גופי הולמים זה את זה, הפטמות שלי דרוכות וזקורות, אני שומעת איך אתה מחזיק את נשימתך, בציפייה.
השמלה גולשת במורד גבי אל הרצפה, אני דורכת עליה עם העקבים השחורים העבים שלי, ומסובבת את גופי מעט, כך שכעת אני ניצבת בצדודיתי כלפיך.
מבטך רתוק אלי. אתה נודד איתו במורד גבעת השדיים, ואחריה מטפס במעלה הישבן, ממשיך לאורך לובן רגלי, צורב אותי בעיניך היוקדות.
אני פונה כשכל גופי מולך, חזית מול חזית, מבט במבט. כל גופך דרוך, אתה מנסה לשוות לעצמך ארשת אדישה, אך לשווא.
אני מחייכת מעט.
מן חיוך מריר בחלקו. אתה ממשיך לרפרף בידיך על גופך, מתעקצץ למגע קצות אצבעותיך, מוליך איתן את גלי החשמל שזורמים ממבטי אל ידיך.
אני סוקרת אותך בעיני.
באיטיות, מכפות רגליך החשופות, שוקיך, יריכיך השריריות, התלתלים שעוטפים את איברך המתרגש, הכרס הקטנה והעגולה שממורכזת בדיוק מושלם, החזה שלך ששערות בודדות מעטרות אותו, מתקבצות סביב פיטמותיך שמחודדות כמו שני נעצים, עצמות הבריח שלך שנעות קלות עם תנועות הסרעפת, צווארך השזוף, הלסתות המסותתות, האף הגדול, ועיניך, שלו יכלו, היו שולחות בי אש שהייתה מכלה אותי בן רגע.
ככל שמבטי עולה, כך אני תופסת בעלות על כל פיסת בשר שלך, כל חלקת עור, כל נים וכל שערה. זוהי תחושה משכרת.
ממקדת מבטי באיברך שנע ומרקד לנגינתי, כמו נחש בסלו של פקיר הודי.
תחושת חמימות לחה עוברת בחלצי. אני יודעת ששפתי מתחילות להיפתח, להאדים.
׳אל תיגע בו׳ אני מורה לך.
אני רוצה לראות את הזקפה שלך מתמלאת ומתעבה, את עורך נמתח ומאדים, את הוריד המזרים דם חם, פועם עם ליבך. אני רוצה את חווית ההתרוממות הזו כולה לעצמי.
