כיתת אומן (שבוע 17)

מקורות לסיפורים

אוף, כתבתי תגובה די ארוכה והכל נמחק לי!
אז אנסה לשחזר שוב: מקור אחד לסיפורים יש לי מספרים שאני רוכשת בחנויות יד שניה: סיפורי עמים, אגדות שונות וסיפורי חז"ל. מקור נוסף הוא כמובן האינטרנט. אם אני צריכה סיפור בנושא מסוים, אני מקלידה את הערך במנועי חיפוש ומתגלגלת לאן שהמנועים לוקחים אותי... פעם, למשל, היו לי 3 סיפורים על האבן עזרא מהספר "מנורת הזהב", ולפני שהופעתי איתם מול קהל, הרגשתי צורך לבדוק לעומק מי בכלל היה האבן עזרא, חוץ מפרשן ידוע לתורה. נדהמתי לגלות שהוא היה גם מתמטיקאי מחונן, משורר, סאטיריקן (כתב שירים הומוריסטיים ורוויי ביקורת על היהודים העשירים בדורו), הציל יהודים רבים בזכות תושייתו וגם רעב ללחם... האינפורמציה שגיליתי עליו גרמה לי לחוש אליו זיקה עמוקה, שהשפיעה על אופן הגשת הסיפור ואף יצרה הזדהות חזקה איתו בקרב הקהל. לילדים, אני אוהבת לחפש סיפורים מיוחדים ושונים, לא כמו הסיפורים המוכרים לכולם, ויש אתר שבו אני יכולה לדפדף בין ספרים חדשים וישנים תמיד למצוא משהו נחמד (באנגלית): http://www.icdlbooks.org/index.shtml מומלץ לכולם!
 

perhay

New member
הספרייה הוירטואלית הבינלאומית לספרי ילדים

מודה לך שהפנית אותנו לספרייה הזאת. פעם שמעתי הרצאה על נושא זה, ועכשיו שדברת על כך, נזכרתי שחוץ מהחומר הרב באנגלית יש גם מדור של ספרים סרוקים בעברית. מבחינת העברית הם בתחילת הדרך, אבל מתכוונים להמשיך לסרוק ספרים שלמים. בהחלט יכול להוות מקור חשוב למספרי סיפורים, שלא תמיד יש להם את הספרים בהשג ידם.
 

perhay

New member
עם האוכל בא התאבון

נעמה, אחרי ההסברים שנתת לנו, בא לי התאבון להכיר עוד סיפורים מתוך הרפרטואר שלך ובעיקר על שיטת ההגשה לילדים. האם תוכלי להשביע את רצוני?
 
טיול לתל אביב שהגיע לחיפה..

אתמול \ יום א,, , התפנה לי יום , התקשרתי לחברות וקבענו להיפגש בתל אביב, חברתי באה מלהבים בדרום.. הכנתי תוכנית , לפי בקשתה של חברתי, שלא מכירה את המקומות. קבענו וניפגשנו בקניון עזריאלי, הצטרפה גם אחותי, שבאה מצומת אשדוד, וישבנו לחשוב ולהחליט איפוא מתחילים, חשבנו על שכונת התקוה, שוק עירקי אוטנטי , כך אמרו לי, וכמובן מסעדה בגדדית, אסלית, אורגינלית. עוד אנו חושבות וחברתי זרקה , כעין בום , מה דעתכן לנסוע לחיפה? לואדי ניסנס, שמח שם , ניסע ברכבת ויהיה כייף.. אחרי השתגעת, מאוחר, לא כדאי וכו" הלכה הגברת לברר שעת רכבת, וכעבור רבע שעה , אנחנו שלוש סבתות , על הרכבת לחיפה.. הגענו והלכנו ישר לוואדי, רק שכחנו שהיה יום ראשון, שבת נוצרית, ורוב החנויות והמסעדות סגורות. מצאנו מסעדה, היתה כבר שעת צהרים, ישבנו, הבטנו בתפריט , ואיזה מחירים, בשמיים , , לא נעים, אבל יצאנו משם..והלכנו למסעדונת שוורמה קטנה ומקסימה, בעל המקום הכין לנו את האוכל ועוד הוסיף כהנה וכהנה על חשבון המקום, ווישב איתנו לשמוע ולספר סיפורי מקום . יצאנו משם שבעות ומרוצות, ישר לחנות המתוקים, הצטידו , מכל הטעמים והלכנו לחפש מקום לשתות קפה, שעשוי כהלכה, שאלנו ואמרו במושבה הגרמנית,, אכן ישבנו במקום קסום, לשתות את הקפה המשגע שהכינו בפינג"ן, רק קמנו ופגשנו אדם נחמד, שאלנו על המקום ומי התושבים שגרים שם היום , והוא- כמעין הנובע של סיפורי מקום על הארמנים, הטמפלרים והמושבה הגרמנית, שעה שלמה ישבנו על הספסל בחוץ , ושמענו סיפורים, הוא\ מסתבר מראשוני המקום, הסבא שלו פלש עם עוד אנשים לבתים שנתפנו עם עזיבת האנגלים. לא אלאה עוד בפרטים , היה זה יום מלא חוויות וסיפורים, שהתחיל בתל אביב ונמשך לחיפה מקוה שאהבתם ולא התיגעתם מן הטיול.....
 
הא לך, פרהיי, סיפור של האחים גרים

את הסיפור "גברת הולה" הכנסתי לתכנית שנתית לגני ילדים, העוסקת ברגשות ובמידות. הסיפור הזה נכנס תחת הקטגוריה "חריצות", ואת הרעיונות לשילוב הילדים בסיפור (לא בצורה מוגזמת הפעם) קיבלתי ממורתי המקסימה חניתה, בדיוואן אל לאג'ון בנצרת. הדגש שהיא נתנה לי היה על העברת תחושות: לעצור מדי פעם בסיפור ולהעביר תחושה חוייתית שמכניסה את המאזינים ממש פיזית לתוך הסיפור. (דוגמאות בקובץ המצורף) וגם מחשש "עינא בישא" של הגננות המצפות ליותר, הוספתי כמה תפקידים קלים לילדים ממקומם: להשמיע קולות פצפוץ של תנור, להשמיע קולות של תפוחים נופלים וכו', כדי שירגישו שותפים. מצורף כאן עיבוד לסיפור עם התוספות הללו. בכל מקום שהעברתי אותו - יצא מקסים! הילדים מרותקים ומשתפים פעולה תמיד. מומלץ בחום, ואין צורך בשום אביזר... בתאבון!
 
ובשבילך שחרזדה, על הפעלת ילדים

באותה מסגרת של תכנית שנתית שהזכרתי, רציתי להכניס גם את נושא ההסתפקות במועט, דרך הסיפור "הדייג ודג הזהב". אז ישבתי וציירתי 3 רקעים לסיפור: 1. הצריף הרעוע של הדייג 2. בית חדש ויפה יותר 3. ארמון גדול וקר את אשת הדייג הכנתי מדמות קטנה מצויירת, שמצד אחד היא עצבנית ומצד שני (כשהופכים אותה) שמחה, ואת דג הזהב - מבובת נייר פשוטה (על בסיס של קוה-קוה, עם פה מדבר) תכננתי לספר את הסיפור כמו שהוא, תוך כדי החלפת הרקעים, כשאני מדי פעם משחקת את הדייג. בפעמיים הראשונות שעשיתי זאת - הרגשתי נורא, שהסיפור לא מדבר לילדים ושהם די משתעממים. בפעם השלישית, תוך כדי הסיפור מול הילדים, באה לי הברקה איך לשתף אותם: הפכתי ממספרת לדייג (עם כובע גרב מרוט על הראש) וכשבאתי לראות את הבית החדש שדג הזהב הביא לנו, העמדתי פנים שאני נכנסת בדלת של ציור הרקע השני, הסתובבתי באיטיות עם פני לילדים והבטתי בהם בפנים משתאות: "וואו! איזה בית מקסים! תראו כמה דברים חדשים יש בפנים..." ניגשתי לשורה אחת של ילדים: "איזה ספה יפה! נראה אם היא גם נוחה..." וניסיתי לשבת (בעדינות כמובן...) על הילדים כאילו הם ספה. "ואיזה שולחן ערוך עם מאכלים שובי-עין!" קראתי למראה שורה אחרת של ילדים ועברתי אליהם. כל ילד היה כמו צלחת על השולחן ואני לקחתי אוכל מכל צלחת תוך כדי הזכרת המאכלים: "הממ... שניצל ברוטב קטשופ! אננס! יאמי! דובדבנים! מרמלדה..." כמובן, הילדים התמוגגו להיות מה שהדייג מדמה לראות... ילד אחד היה טלויזיה (הדלקתי בלחיצה על אפו), אחר היה מכונת כביסה חדשה (הפעלתי את ידיו בתנועות סיבוביות, עם קולות של סחיטה...) וילדה יפה – עציץ עם ריח גן-עדן... ...בקיצור הסיפור הפך להצגה שלימה, אבל מה לעשות, הרבה יותר מוצלחת... כשהדייג שט בסירה לדוג דגים, הילדים היו איתו על הסירה והוא לימד אותם איך דגים עם חכה דמיונית. בארמון, הילדים היו המשרתים הרבים, שאשת הדייג פקדה עליהם פקודות כרצונה... יצא שכמעט לא היה רגע בו אין לילדים תפקיד. ברבות הימים הפכתי את אשת הדייג לבובת כפפה יותר גדולה ומשמעותית ולדג הזהב הוספתי צלילים קסומים עם פעמוני רוח. היום אני מציגה את זה כ"תיאטרון סיפור" וילדים אוהבים מאד את התוצאה. אגב, אשמח אם מישהו ידע להגדיר לי בצורה מדוייקת מהו תיאטרון סיפור, לעומת הצגה, כי לי זה עדיין לא לגמרי ברור...
 
וואי - תודה לךמכל הלב- נהדר

אני מספרת את דג הזהב עם רשת, בתוכה יושב ילד עם דג זהב גדול ביד, הדיג עם כובע והישה עם מטפחת, ים זה בד גדול כחול, וכו, אני ספרת ברקע והם משחקים את הדמויות. אבל את עושה ממש שואו.. כל הכבוד ותודה\
 

המרגלית

New member
איך אמרה הגבירה, מסיבה לא נורמאלית.

פשוט מקסים, עשיר, מלא דמיון, מקורי. את באמת מיספרית. בקרוב מאד הבת שלי בת ארבע אז... אני מתחילה לחשוב עליך...
 

perhay

New member
../images/Emo202.gif תיאטרון סיפור לעומת הצגה

נעמה שאלה ואני מצטרפת לשאלתה מהו ההבדל בין תיאטרון סיפור להצגה. תודה מראש לכל המשיבים!
 

perhay

New member
נעמה, אכן השבעת את תאבוני מעל ומעבר!

גם בדוגמה של הסיפור של האחים גרים וגם בדוגמה של דג הזהב.
רבה! בנוגע לשאלתך על תיאטרון סיפור, ההגדרה שמצאתי עליו היא: "שתאטרון סיפור, הוא סיפור המועבר ע"י חפצים ובובות, לעיתים בליווי מוסיקה וכלי נגינה". לגבי ההשוואה בין תיאטרון סיפור והצגה, נדמה לי שתוכלי לקבל תשובה מוסמכת מחברי הפורום הקשורים לתחום התאטרון. גם אני אשמח להבין את ההבדלים.
 

perhay

New member
../images/Emo118.gif תגובה מהשטח

אהבתי מאד את הסיפור שהביאה לנו נעמה, והחלטנו בספרייה מיד ליישם אותו. אחת הספרניות אשר מקבלת את ילדי כתה ב', ג', וכתה מהחינוך המיוחד (בגילאי כתות ד', ה', ו') הקריאה את הסיפור לשלושת הכתות. היא החליטה לשמור את הגרסה המקורית של סיפור מהמיתולוגיה ההודית, והעדיפה לדבר על אלים ולא על מלאכים. זאת הייתה גם הזדמנות להתייחס באופן כללי על מושג מיתולוגיה. הילדים ישבו מרותקים ועקבו בעניין רב בקורותיה של התוקית. הספרנית אמרה לי שהיא מאד אהבה את הערכים של הסיפור, בין היתר הערך של עזרה הדדית. בספרייה לא היתה שום הפעלה בעקבות הסיפור. סיפור נטו. אחרי הסיפור התקיימה רק שיחה קצרה שבה הרבה ילדים הביעו את התרשמותם. אם כן, אני מצטרפת לדברי נעמה, שיש מקום לכל מיני הגשות של הסיפור, וכל אחד יבחר את הדרך שאליה הוא מתחבר ביותר.
 

perhay

New member
ילדים, ילדים בואו הביתה ../images/Emo70.gif

לעת עתה המסיבה הסתיימה.
תודה רבה לך נעמה על הסיפור היפה שהבאת, על ההדרכה והטיפים המצויינים בתחום אמנות הסיפור לילדים, ועל נדיבותך הרבה. מאחלת לך שתמשיכי להנות מתחום קסום זה ובכלל מכל העשייה הענפה והיצירתית שלך. מקווים להמשיך לראות אותך בפורום זה!
 
למעלה