כיצד מגדלים סקרנות ?

Kalla

New member
מבינה אותך. גם אני במצבך

און אנד אוף כבר יותר מדי זמן.
 
הזמינו אותי אז באתי

זה נורא פשוט
(שרון כנראה לא ממש הבינה את התשובה הקצרה): למיטב זכרוני (הסנילי), אין חיוב של קשר בין מספר עלי הכותרת למספר עלי השחלה. זהרי יכול להמשיך לטעון שאלה לא עלים - כל חלקי הפרח, או אם לדייק - כל חלקי הצמח ששייך לצמחים המפותחים (שעברו דפרנציאציה = בניגוד לכל החד תאיים, כל מיני אצות ופטריות), מקורם בעלים. התאמה גורפת בין מספר עלי הכותרת לעלי השחלה קיימת רק במשפחת השושניים (לדעתי צימעס בלבלת בינהם לורדניים), שאצלם פשוט הכל 6 (חוץ מעמוד עלי אחד, וגם הוא עם שלוש 'צלקות', שניתן לראות בהן בהתבוננות מעמיקה, את הקשר ל6 עלי השחלה). הורדניים, היא משפ' ענפה ומגוונת למדי. אם זכרוני אינו מטעני, לא תמיד יש להם בכלל עלי כותרת (שלא לדבר על עלי גביע) ובכל אופן מספר עלי הכותרת בפירות המוכרים לנו משתנה. כך שבהכרח אין קשר קבוע אצלם בין מספר עלי הכותרת לעלי השחלה. בענין מספר עלי השחלה במשפחה הזאת, דוקא די נוח לנו לבחון אותם (ולראות את הדמיון מחד וחוסר האחידות מאידך) - מהמשפחה הזאת אנחנו מכירים המון פירות: תפוח, אגס, שקד, אפרסק, משמש, שזיף, (וכמובן חברי הבר - עוזרד ודומי). בכל אופן, כל מגורה (חלק פרי שמורכב בד"כ מעלה שחלה בודד, או שניים) יכולה להכיל יותר מזרע אחד בהרבה מקרים (תציצו למשל בפלחי פירות הדר). התפוח והאגס, עד כמה שזה אולי מפתיע, הם בעצם מעין "גידולים" שיש סביב לפרי האמיתי, כך שצורתם לא ממש רלוונטית לענין. מה שרלוונטי זה רק החלק במרכז התפוח, הניכר בו שטיבו אחר וההתבוננות (להבנת מבנה פרי התפוח) צריכה להתמקד בו. מקווה שעזרתי. אם לא - תודיעו במסרים ואחזור לנסות לפתור את אי הבהירויות.
 

שרוֹן

New member
תודה, רק עוד קטנה.

מה מבדיל בעצם בין אלה שהקליפה שלהם ברורה (הדרים, בננות) לבין אלה שאנחנו אוכלים את "הלבן של הקליפה שלהם". כלומר מבחינת מבנה הפרח.
 

צימעס

New member
הוא אומר (הפעם, זה יובל)

שבגדול, השחלה (היא חלק מהפרח, נמצאת מעל או מתחת לעלי הגביע+כותרת) נראית דומה לפרי (במובן זה או אחר). וגם: בננה והדרים בכלל ממשפחות אחרות, אז לא פלא שהם כ"כ שונים (מתפוח). ואני מוסיפה: גם פטל שונה לגמרי (והוא מאותה משפחה), אבל לפטל יש שחלילים (אולי צלקות? איני זוכרת) נפרדים (זהרי "מונחים על מצעית"), כל אחד מהם הופך ל"גרגרון". ד"א - אני אכן התבלבלתי עם השושניים, כמו שהמורה ניחש. ה 6 (מהתפוח של עידו) בלבל אותי.
 

שרוֹן

New member
גם עידו מבולבל מה-6 ../images/Emo6.gif

אתמול הוא אכל עוד תפוח, הוציא לו את הגרעינים (אני עזרתי עם "התקועים"), הפעם זה היה תפוח "מוצלח". אז הוא סופר, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר. אני שואלת כמה יש? והוא עונה לי, שש. קיבעון.
 

Shellylove

New member
../images/Emo124.gif אייבורי

אני לא יודעת אם תצליח לעורר את סקרנותך של בתך- אבל עם צימס ושרון כבר הצלחת
 

אייבורי

New member
../images/Emo24.gif

לומד פה המון הינה אתמול לקחתי את הילדה לבחון פרח מחר לדעתי נעשה לו ניתוח, דווקא היא התענינה מאד
 

אפרתש

New member
רעיונות

לגדל צמח. אנחנו גידלנו, בלי לדבר. כלומר - אנחנו לא דיברנו, הילדה כן. היא שמה לב שקודם העגבניות ירוקות ואחרכך אדומות, וכבר ידעה "לנבא" שעוד מעט יהיו עגבניות טובות למאכל. היא גם שמה לב שקודם יש פרח ואחרכך פרי. זה לוקח כמה חודשים עד שהיא למדה את החוקיות, אבל אני חושבת שזו הדרך הכי טובה ללמוד, מהסתכלות. (עגבניות שרי, לא דורש הרבה מקום). משחק במים. כשהיא עושה אמבטיה, תדאג שיהיו בסביבה חומרים שונים ממרקמים שונים. כלים ריקים, ספוגים, פלסטיק, עץ. תאפו ותבשלו ותטגנו. יש במטבח הרבה מקום לערבב. תוסיפו גם צבעי מאכל - דרך נחמדה להתנסות בערבוב צבעים. כשמכינים גבינה סגולה, זוכרים הכי טוב מה יוצא מאדום וכחול. תסכלו על מזג האוויר. תשאל אותה בבוקר מה דעתה - האם יירד גשם היום? אוטוטו טו בשבט - תתחילו לבדוק מה מצב העצים - כבר יש פרחים? תסתכלו על הברקים. לא צריך להסביר לה מה זה ברק, זה לא משנה. העיקר הוא שהיא תסתכל, תחשוב על זה, כמה שאמרת - תסתקרן.
 

irisgh

New member
איפה השגתם שתיל של עגבניות שרי?

אפשר בבית? יניבי מת לגדל דברים. ניסינו את התותים שמוכרים עכשיו, ולא כ"כ הצליח לנו
 

אפרתש

New member
משתלת וונדי. את התותים אכלו לנו

הציפורים
גידלנו בגינה, אבל אני חושבת שבבית בעציץ גדול גם יצליח. מה עם בצל ירוק? (אני לא מציעה לך פלפל חריף, אבל זו גם אפשרות לגידול בעציץ). הוא חייב לגדל דברים שאוכלים? כי אם לא, אז בפרחים יש הרבה אפשרויות.
 

צימעס

New member
תזרעו, מעגבניה

יש איזה טריק בעגבניות שמאפשר לזרעיהן לנבוט, איני זוכרת מהו, אבל בגינה - פשוט זורקים עגבניה, שצומח שיח. שאלי בפורום גינון.
 
זה מעניין

מעניין מה מכל התגובות דיבר אליך. הרעיון הכי קונקרטי, שאפשר לעשות אותו מייד, אחד לאחד. אבל זו רק דוגמא. זה לא מה שיהפוך אותה לסקרנית. זה סתם ניסוי מעניין, אחד מיני מיליונים שאפשר לעשות. אי אפשר להפוך ילד לסקרן. אני חושבת שכולנו נולדים סקרנים ויצירתיים. מה שיעזור לה לעורר את הסקרנות שלה זה לתת מקום לדברים שמעניינים אותה, לתמוך בה בחקר של אותם דברים, בין אם זה ברבי או פרחים מוגנים. להוציא מהחיים מונחים של "נכון" "לא נכון" ו"הצלחת""לא הצלחת" ולהתמקד בזרימה של הילד, בתהליכים ובפרטים הקטנים שמעניינים אותו. מצד שני אני יכולה לשער מה יכול לקלקל סקרנות: יותר מידי הפעלות, טלויזיה, חוגים, וכל מיני עיסוקים שמציפים את הילד ב"אינפוטים" עד כדי כך שהוא מלא ולא רוצה יותר להתעסק בכלום. ועוד דבר שיקלקל סקרנות : שבוחרים בשבילו ולא נותנים לו לבחור במה לעסוק.
 
איזה יופי של דיון!

תמיד הדיונים כאן כל כך מעניינים? אני חושבת שעשיה משותפת יכולה לגרום לילד להתעניין ולהסתקרן. אפילו לבשל או לצייר ביחד. להסביר מה אנחנו עושים בכל שלב, ולמה. לחשוף את הילד לפרטים הקטנים. ולא לצפות ממנו שיהיה אנחנו, כי הוא ירגיש את האכזבה ויפחד לאכזב שוב. הילדים הם כמו ברומטרים קטנים לציפיות ולאכזבות שלנו, כמו שאיריס כתבה ילד רגיש פשוט יכבה מיד כשירגיש שהוא מאכזב. אם תוכל לא לצפות ממנה להיות משהו מסויים, אלא להיות איתה, לחוות איתה דברים, לשתף אותה במה שמעניין אותך, יהיה לכם כיף ביחד ותגדל ילדה מאושרת. זה בעיני הכי חשוב - לקבל את הילד כמו שהוא ולאהוב אותו על מה שהוא. וההתחלה היא בלהכיר אותו בלי מטען מוקדם של מה שאתה רוצה שהוא יהיה. נורא קשה, אבל חשוב.
 
למעלה