כחול, כחל, כחלת...

guprnds

Active member
כחול, כחל, כחלת...

האם מישהו יודע מה מקור המילה? מתי היא נכנסה לשפה העברית ובאיזה אופן? האם תכלת היא לדעתכם המקבילה התנכית?
 

יאקים2

New member
השורש כ-ח-ל הנו מקראי ומשמש כפועל -

בבניין קל כָּחַל - צבעה (בדרך כלל צבעה) בכחול כהה את העפעפיים, הריסים...
שורש זה מופיע גם בארמית ובערבית, אחיותיה" הפרוטו-שמיות של העברית...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מצרפת לך קישורים לשתי כתבות בנושא

למה אין כחול בתנ"ך?
ומה אפשר ללמוד מזה על אבולוציה, בלשנות וההיסטוריה של מדעי המוח
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3524269,00.html
14.07.11, כלכליסט, אורן הוברמן מראיין את הבלשן גיא דויטשר בעקבות ספרו "בראי השפה".

גלגולה של מילה || חלום כחול
מהחילזון ועד לדגל הלאום. מאיפה הגיעה המילה "תכלת"?
http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1922913
אילון גלעד 09.02.2013, "הארץ"
 

יאקים2

New member
ערב טוב, טריליאן

אני ממש אסיר תודה לך על שני הקישורים ששיגרת ברוב טובך.
המאמרים ממש מרתקים, מאלפים ומרחיבי אופקים.
ודויטשר חוקר רציני ומעמיק מאין כמוהו.
כעת נושא הכחול והתכלת נראה לי באור (בגוון?) שונה לגמרי.
(ר' נושא השמים השחורים)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הספרים של דויטשר מומלצים בחום

 

יאקים2

New member
הספר המוזכר בקישור מצוי אצלי, אבל לפרק הכחול

טרם הספיקותי להגיע... ושוב תודה כנה.
 
כפי שנכתב

כח"ל מופיע במקרא.

בערבית כח"ל הוא צביעת עיניים בשחור דווקא ולא בכחול ואילו על פי חז"ל בפירושם "חכלילי עיניים" -כבני הדרום שעיניהם כחולות, ניתן לומר שכח"ל הוא צבע אדום או נוטה לאדום.

הבעיה מבחינת הגדרת צבע מדוייקת היא שלא היתה כזו וגם כיום הרבה אנשים יתווכחו על גוונים מסויימים. בערבית למשל "זרקא" יכול להתפרש כאדום או כחול וכן כינוי ליין בדומה לפסוק "חכלילי עיניים מיין".

גם הצבע הירוק במקרא מציין גם צבע צהוב כמו במחלת צמחים יֵרָקון או בנגעים "והיה הנגע ירקרק או אדמדם".
 
וגם

"ירקרק חרוץ" הוא צבע הזהב (צהוב).
ובעניין כחול - במקרא (בתורת פועל כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ) ובלשון חכמים (כשם עצם) אין הוא שם גוון אלא שם של חומר הצביעה.
קשה לדעת מתי הכחול נפרד מחומר הצביעה והפך לשם גוון. כנראה התהליך התרחש אי שם בימי הביניים.
הרשב"ם (נכדו של רש"י, בן המאה ה-12) מפרש את הפסוק בבראשית "ועיני לאה רכות" שעיניה של לאה היו לבנות.
נראה שניתן להסיק מכאן ש"כחול" או "תכלת" לא שימשו כשם גוון בעברית של אותה תקופה, אחרת מן הסתם היה נוקט "תכלת" או "כחול" ולא "לבן".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני מכירה מדרש של חז"ל שרכות = נטולות ריסים

 
נכון

חז"ל פירשו את הפסוק שעיניה התרככו מבכייה (על החלטת הוריה לשדך לה את עשיו) והרבתה בבכיה עד שנשרו ריסי עיניה.
אבל הרשב"ם פירש:
"רכות - נאות. וכלה שעיניה נאות אין כל גופה צריך בדיקה. ועינים שחורות אינן רכות כלבנות".

ב"שחורות" הכוונה כנראה לצבעים הכהים- שחור וחום (*)
ב"לבנות" הכוונה כנראה לצבעים כחול-ירוק.

(*) גם "חוּם" המקראי אינו חוּם שלנו. היו שפירשוהו כשחור, והיו שפירשוהו כאדום. אבל, יש לזכור, ששחור ואדום העתיקים כללו בתוכם את החוּם שלנו. בהקשר המקראי חוּם נכתב בתיאור צבע הכבשים, וייתכן שגם היום היינו מתשמשים באותה מילה לתיאור צבכע הכבשים, אף שגבולותיה השתנו.
 
זכורני

שחז"ל אמרו שמי שעיניו אדומות טוב שיהיה מוהל או קצב תחת רוצח ואיש דמים (אם כי איני זכור את המקור המדוייק).

גם כאן אין להניח אדום כבימינו אלא חום.
 
לא מי שעיניו אדומות

האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא, אמר רב אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא

תרגום:
זה ש(נולד) ב(מזל) מאדים יהיה איש השופך דם. אמר רב אשי או אומן (=מומחה להקזת דם. טיפול מרכזי ברפואה הקדומה) או גנב (=שודד חמוש) או טבח (=שוחט) או מוהל.

היינו אדם שאופיו גורר התעסקות בדמים, עדיין יש בידו הבחירה בין מלאכות חיוביות כמו אומן, שוחט ומוהל, ובין משלח יד שלילי כמו גנבה ושוד.
 

HataVeani

New member
וכחלת עינייך

אחד המגיבים לכתבה הראשונה בקישור של טריליאן כתב שהכחול נזכר בתנ"ך בספר יחזקאל, כ"ג, מ': "וְהִנֵּה בָאוּ לַאֲשֶׁר רָחַצְתְּ, כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי"
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה לפי הרמב"ם... שהיה רופא ולא בלשן מודרני

העתקתי למעלה קישורים למידע בלשני עדכני יותר בנושא (משנות האלפיים ולא מימי הביניים).
 

HataVeani

New member
כתב את זה פרופסור לארכיאולוגיה מבר אילן

פרופ' זהר עמר נחשב לאוטוריטה בתחום הצבעים וחקרם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הכותרת היא "גוון התכלת על פי הרמב"ם"

ולפי התוכן (לא התעמקתי, אבל רפרפתי) הוא הביא את דבריו והשערותיו ומחקריו של הרמב"ם בנושא, ולא מחקרים מודרניים.
 
למעלה