פרק עצוב ;;
אהבתי את כל החלקים שלו... הוא היה פשוט יפה. אהבתי את הקטע בהתחלה כששאורן "משחק" בחרב שלו ^^ XDD ואז מיילין שורפת את העוגה "אני לא רוצה לחזור הביתה!" אווו ;;; איזו חמודה סאקורה היתה כשהיא ניסתה לשכנע את מיילין לישון אצלה!! XD "וחשוב לי מאוד שאת ואני נדבר! כן, נדבר!" (היה משהו *אחר* שחשבת עליו...?) "תישאר לארוחת ערב, יוקיטו, אתה לבד היום." שוב, זאת לא היתה שאלה... "תודה. מצטער שאני בא אליכם כל הזמן." ...הוא באמת חושב של*מישהו* שם מפריע שהוא נמצא אצליהם? ... רגע רגע... מיילין קראה לה "סאקורה"? o.o; אהבתי את הפלאשבאק של מיילין *-* שניהם כל כך מתוקים שם!! קלף התאומים? x_x גאד... [פלאשים מאקס...] אהבתי את הקטע שהם היו מסונכרנים!! והסוף.. ;; (רק.. טוב שהיא לא לחצה על שאורן המסכן...)