נעים מאוד,
הארכיאולוגיה, ככל הידוע לי, אין בה כדי לאמת מאומה. ע"ע הסיפור על הציץ שנמצא בחפירות, (אם אתה מכיר) שחשבו שאפשר ללמוד ממנו את הצורה בה נכתב עליו שֶם ה´, אלא שמאוחר יותר התברר, שזה לא היה הציץ המקורי. ולגוססי: דעת הרוב אכן קובעת, במקרים כאלה. כאשר רוב אומר שהתרחש דבר מה, המיעוט, הוא זה שצריך להוכיח שדבר זה לא התרחש, ובמיוחד כשמדובר בסדר גודל של מליוני אנשים, במשך הדורות. עדות שעברה מפה לפה, מאב לבן וממורה לתלמיד, במשך אלפי שנים, בפיות של מליוני אנשים- אי אפשר לבטל בטיעונים של מה בכך. עדות מפה לאוזן, בסדר גודל שכזה, היא עדות קבילה לחלוטין. וכדי תביא בטיעוני הכנגד שלך את ישו כסתירה, אומר, שהעדויות הרבות שבפי המאמינים הרבים, ולא משנה איזה מאמינים, מעידה שמשהו אכן התרחש. דוגמא מישו: אנשים רבים טוענים שהוא קפץ? אני לא יודעת כמה אנשים באמת מאמינים בזה, אבל נניח שיש אלפי מאמינים, או אפילו מאות אלפי מאמינים- זוהי עדות קבילה לכך, שבאמת היה מי שהפיץ את זה, ולא סתם אלפי אנשים המציאו את אותו דבר. האם המאמינים באמת ראו אותו הולך על המים? אולי הוא רק סיפר להם את זה? ואם כל כך הרבה אנשים מאמינים בזה, סימן שזה אכן סופר!! ולענין התורה- העדויות כוללות שמות ואילנות יוחסין מאב לבן, שמראות גם באיזו צרה עברה העדות מפה לאוזן. וזה קצת (הרבה) יותר אמין מהסיפור של ישו, שיש עליו כל מיני אגדות סותרות, אשר כל אחת מהן, נחשבת ע"י המאמינים לאמת שקרתה. ומלבד זאת, לא היו לו אפילו חלקיק של מאמינים, יחסית לתורה, מכיוון שהיו לו כמה מקורבים שהלכו אחריו, ועזרו לו להפיץ את שקריו (שקרים- לדעתי). דרך אגב, אני לא באה להאשים אותו.. טוענים שהוא היה חולה נפש.