כואב לי נורא

דנקי

New member
חכם בטירוף???

הוא בקושי מדבר בספרים!! זה לא שאני שונאת אותו או משהו אבל אני ממש לא מבינה איך אנשים נתפשים לדמויות קטנות ושוליות כמו סיריוס ולופין. לופין מעצבן לפעמים עם החוסר דיבור שלו, וחוץ מהספר שבו הוא היה מורה הוא סתם פוץ, וככה גם סיריוס.. לא יודעת מה אתם נתפסים לדמויות השוליות האלה, שהן בכלל כמעט ולא מדברות וחוצמזה שסיריוס היה הסנדק של הארי הוא לא היה כלום, וחוצמזה שלופין היה חבר של סיריוס והכל הוא לא היה כלום.. הן פשוט דמויות משעממות..
 

AnGeLiNa JoNsOn

New member
בקושי הכרנו?../images/Emo141.gif

תראה, על מי לבכות יותר אין מה להתווכח, אבל רק על זה יש לי מה להגיב. לדעתי בספר החמישי הכרנו טוב מאוד את סריוס, ולכן המוות שלו היה קשה, בדיוק כמו שרק בספר השישי הכרנו כמו שצריך את דמבלדור. אני אישית מרגישה פשוט, שהחיבור בין הארי לסיריוס בספר החמישי היה יותר בקטע הרגשי, ולכן מן הסתם המוות יותר ריגש, והכאיב, כמובן- מתוך הזדהות עם הארי. המוות של דמבלדור הכאיב כי הוא היה בנאדם גדול וזה, אבל הקשר שלו להארי היה פחות רגשי מעם סיריוס, לטעמי.
 
פתרונות לרולינג.

למה לא לתת לסדרה להתגלגל? למה לא לתת לאדם זקן, שמצה את עצמו בחיים, למות?
 

מה יא

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo96.gif

א. דמבלדור ממש עיצבן בשישי ב. לא ממש הכרנו אותו מקרוב, הוא הופיע תמיד בסוף עם ההסבר שלו וזהו ג. המוות של סיריוס היה הרבה יותר מרגש, עם כל הצעקות של הארי והכל
 
בדיוק ההפך מאצלי

אצל סיריוס לא בכיתי (כי הייתי בהלם איזה 5 ימים), ואצל דמבי ידעתי עוד לפני שקראתי את הספר (ספויילרים ימח שמם) אבל בכל זאת בכיתי כמו ילדה קטנה
*סניף סניף*
 

mikokikyo

New member
לא, זו לא קנוניה, זו דעתה, ואין לך

שום זכות לכעוס עליה בגלל הדעה שלה, ובמיוחד לא להציג את העניין כאילו שהדעה שלה שגויה.
 

The Walrus

New member
סיריוס יותר עצוב לי

כי סיריוס מת סתם. הארי הספיק לבלות איץו הכי מעט זמן. דמבלדור לא.
 

ספירלי1

New member
דמבי היה ההלם שלי

ב"ה וקראתי את הקטע של המוות שוב ושוב באי הבנה. את סיריוס.. *מכינה את עצמי למתקפה* לא ממש אהבתי.. הוא מייצג בשבילי דבר חסר אחריות..נכון שהוא היה חמוד ומצחיק אבל הוא היה מעצבן . ותאמת? לא ממש הייתי בהלם מזה..
 
זה בסדר

גמני עד היום מתאבל...שקראתי בפעם הראשונה הייתי בהלם בדיוק כמו כולם, ובפעם השניה ירדו לי דמעות...מה לעשות? רולינג לא מרחמת... אפילו על סיריוס לא התאבלתי כך.
 

tamar05

New member
כשסיריוס מת הייתי קצת עצובה,

כלומר, הזלתי כמה דמעות, אבל לא יותר מזה. יותר בכיתי בפעם הרביעית שקראתי את הספר, נקשרתי אליו יותר בגלל הפאנפיקים. את הדמות של דמבי ממש אבהתי,בכיתי בהסטריה כמו ילדה מטומטמת כשהוא מת, והייתי ממש בדכאון אח"כ.
 

InBaR 85

New member
כל כך מבינה אותך../images/Emo45.gif

הקטע הזה שדמבלדור מת,ושהארי נפרד מג'יני ובכלל כל הדברים שהארי צריך לוותר עליהם עכשיו גרמו לי להיות בדיכאון....מה זה באמת לא בריא? אבל השאלה האמיתית היא איך נפתרים מזה??
 
למעלה