כמה דברים
ראשית, צריך לזכור שהכתב והדפוס הם טכנולוגיות. יחסית לטכנולוגיות אחרות הם החזיקו (בעיקר הכתב) זמן רב מאד. אבל, טכנולוגיות בסופו של דבר משתנות, מוחלפות בטכנולוגיות אחרות או נעלמות. נכון להיום טכנולוגיות דיגיטליות מחליפות בהדרגה את הדפוס ואת הכתב- כמו שענו לך באחת התשובות הקודמות: יש ספרים אלקטרוניים ברשת ואפשר גם לשמוע ספרים באייפוד וכו'. כיום עדיין קשה לקרוא את הספרים האלקטרוניים, אבל אני מעריך שבעתיד הלא רחוק יופיעו קוראים ניידים איכותיים לספרים אלקטרוניים שישפרו את חווית הקריאה שלהם. קל להצמד לנוסטלגיה (ריח הנייר והדבק של הכריכה וכו') אבל לא זה העיקר. העיקר, הוא כמו שציינת המטען התרבותי שיש בספרים, ההעמקה שבקריאת ספר לעומת השטחיות שהמדיה הדיגיטלית מעודדת לעתים, בגלל היכולת לעבור הלאה בקלות (אגב, תיאורית ה information foraging מסבירה בצורה יפה את ההתנהגות הזו). ולמידה משמעותית, מה לעשות, מצריכה העמקה. כאן יש תפקיד משמעותי לחינוך. כאשר אנחנו מחנכים לאוריינות מידע, אנחנו צריכים להבהיר שאוריינות מידע זה הרבה יותר מרק למצוא מידע אלא מכלול ההיבטים של הטיפול במידע כולל התעמקות בו, ניתוח והבנה. ודבר אחרון: אני לא חושב שהדיון משדר זלזול והתנשאות. הוא משדר תחושה, במידה מסויימת מוצדקת, שהספרנות נשארה תקועה אי-שם מאחור בעולם הספרים המודפסים, המיון-קטלוג-מפתוח ולא התקדמה עם השינויים שמתרחשים בקצב מסחרר: כמויות המידע העצומות, צורות חדשות של מידע, קלות ההגעה למידע, תקשורת אלקטרונית, הטרנדים האחרונים של שיתוף, תוכן המיוצר ע"י משתמשים (מה שמכונה ווב 2), תגיות הניתנות ע"י משתמשים וכו'. זוהי כמובן הכללה גסה, ואני מכיר לא מעט ספרנים איכותיים שמעודכנים ושולטים בטכנולוגיה ויודעים לטפל במידע בכל ההיבטים ולהגיע לסוגים שונים ומגוונים של מידע. שינוי השם הוא בעיני דרך לתת למקצוע תדמית עדכנית יותר וזה בהחלט מבורך. לצערי "מידען" הופך כיום למלה המתארת מישהו שעוסק אך ורק באיתור מידע, וזה בעיני פספוס של מהות המקצוע.