כדי לעשות שלום במרומיו
אולי נסכים שאצל אברהם מטרת הסיפור (ומטרת הנסיון) בין אם התרחשו במציאות ובין אם לאו, היתה להראות שאדם צריך לאהוב את אלוהים ולבטוח בו אפילו שציוויו מקומם ובלתי מובן בעליל (כגון לשחוט את בנו), כי בסופו של דבר הכל לטובה. תגיד לי, במצדה כשאנשים שחטו את בניהם כדי שלא יפלו ביד הרומאים זה היה בסדר? לדעתי אי אפשר לשפוט. לפעמים אדם נמצא תחת לחץ שמביא אותו לכך שהברירה הטובה בעיניו היא לשחוט את בנו. כך היה אצל אברהם (לא נכנס בכלל לויכוח צודק או לא צודק, היה או לא היה), וכך היה במצדה. מה זה קשור לחלאות האיסלמיות? איזו דילמות מוסריות עברו עליהם דאמיט? עכשיו, לויכוח השולי: תסביר לי מה יותר גזעני: לומר שדה הטבע שלהם, או לומר שזה המנטליות והתרבות שלהם? לדעתי - שתי האמירות לא גזעניות. אני לא רואה מה רע בלתייג, ובלמצוא תכונות מולדות או נרכשות המאפיינות עמים וגזעים. גזענות זו האפליה שאני אנקוט כתוצאה מהתיוג, אם במעשים או בחוקים, נגד כל מי שמסומן תחת אותה מחלקה בלי אבחנה, וכל זה לא קשור לעניין המרכזי שלשמו נתכנסנו.