שתי הערות
דיוני הטבע, באופן מוזר גם מצד הצמחונים, מתעלמים מבעייה אחת: אילו הטבע שלנו היה נוגד אכילת בשר, ממילא לא היינו אוכלים בשר. לא היה עולה על דעתנו שלא לאכול בשר - משום שטבע הוא האופן שבו דברים מתנהגים, ולא ניתן לפעול נגדו (ממש כפי שאי אפשר לבטל את כוח המשיכה, משום שהוא טבע, אבל אפשר לפעול איתו, כדי לבנות אוירון). כמובן שאני מציג כאן רק צד אחד של המטבע (שהוא נוגד את הצד שלי). אם היה בטבע שלנו לאכול בשר, לא היינו יכולים להעלות בדעתנו את הרעיון של להיות צמחוני. אנחנו מניחים כי טבע ההתנהגות נובע ישירות מתוך מבנה הגוף, דבר שמוביל למסקנה הבסיסית כי הגוף יכול לקיים חיים מלאים, בריאים ומאושרים גם אם נאכל בשר, וגם אם לווא. השאלה, היא שאלה של טעם, או שאלה של מוסר. בכל אופן, אני אתייחס למבנה שרשרת המזון. את הבאת את הדוגמא של חתול. את מכירה מישהו שאוכל חתולים? באופן מוזר לא. כלומר - גם את מרגישה שאיכשהו מבנה שרשרת המזון איננו רלוונטי במאה אחוזים לבני אדם. אני, בדיונים פילוסופיים, נוהג לקרוא לכך - עבירה מתודית: שימוש בטיעון שאתה עצמך אינך מאמין בתוקפו. מכיוון שחיות מגודלות בחוות חקלאיות, הן מוצאות מתוך שרשרת המזון. בני האדם אינם מביאים לצמצום מספר התרנגולות, ושמירה על המאזן האקולוגי, אלא לריבוי פסיכי של יצרניות ביצים ובשר. לפיכך - אנחנו לא יכולים להתייחס לבן אדם כחלק מהטבע, ושומר המאזן האקולוגי. במידה והיה כזה, הימור שלי שהיה חיה צמחונית, מעצם בזבוז המשאבים בציד (שדומה שרק בתקופה מאד ספציפית, היה "כלכלי" עבור האדם, ולאחר מכן עבר הסבה לחיה מותאמת לאכילת בשר). לגבי ניסויים בבעלי חיים - מצבו של אחי, ממש לא רלוונטי. אני בטוח שפרה הייתה מאד שמחה אם יעשו ניסויים בבני אדם, כדי להציל את בנה החולה. אנחנו לא מתחשבים בפרה, כפי שאנחנו (לוחמי הזכויות) לא מתחשבים בבני אדם - משום שיש להם זכויות מולדות. ייתכן, ואני ארגיש כי במצב שבו חיי אחי תלויים מנגד, וניסוי בכלב יציל את חייו, אני אסכים לביצוע נסוי. אבל אילו יעמוד לי מצפוני - אני אחוש גאווה. אני רוצה להזכיר כי הבושה, או עונש, הן רק צד אחד של המצפון, שצידו השני גאווה.
דיוני הטבע, באופן מוזר גם מצד הצמחונים, מתעלמים מבעייה אחת: אילו הטבע שלנו היה נוגד אכילת בשר, ממילא לא היינו אוכלים בשר. לא היה עולה על דעתנו שלא לאכול בשר - משום שטבע הוא האופן שבו דברים מתנהגים, ולא ניתן לפעול נגדו (ממש כפי שאי אפשר לבטל את כוח המשיכה, משום שהוא טבע, אבל אפשר לפעול איתו, כדי לבנות אוירון). כמובן שאני מציג כאן רק צד אחד של המטבע (שהוא נוגד את הצד שלי). אם היה בטבע שלנו לאכול בשר, לא היינו יכולים להעלות בדעתנו את הרעיון של להיות צמחוני. אנחנו מניחים כי טבע ההתנהגות נובע ישירות מתוך מבנה הגוף, דבר שמוביל למסקנה הבסיסית כי הגוף יכול לקיים חיים מלאים, בריאים ומאושרים גם אם נאכל בשר, וגם אם לווא. השאלה, היא שאלה של טעם, או שאלה של מוסר. בכל אופן, אני אתייחס למבנה שרשרת המזון. את הבאת את הדוגמא של חתול. את מכירה מישהו שאוכל חתולים? באופן מוזר לא. כלומר - גם את מרגישה שאיכשהו מבנה שרשרת המזון איננו רלוונטי במאה אחוזים לבני אדם. אני, בדיונים פילוסופיים, נוהג לקרוא לכך - עבירה מתודית: שימוש בטיעון שאתה עצמך אינך מאמין בתוקפו. מכיוון שחיות מגודלות בחוות חקלאיות, הן מוצאות מתוך שרשרת המזון. בני האדם אינם מביאים לצמצום מספר התרנגולות, ושמירה על המאזן האקולוגי, אלא לריבוי פסיכי של יצרניות ביצים ובשר. לפיכך - אנחנו לא יכולים להתייחס לבן אדם כחלק מהטבע, ושומר המאזן האקולוגי. במידה והיה כזה, הימור שלי שהיה חיה צמחונית, מעצם בזבוז המשאבים בציד (שדומה שרק בתקופה מאד ספציפית, היה "כלכלי" עבור האדם, ולאחר מכן עבר הסבה לחיה מותאמת לאכילת בשר). לגבי ניסויים בבעלי חיים - מצבו של אחי, ממש לא רלוונטי. אני בטוח שפרה הייתה מאד שמחה אם יעשו ניסויים בבני אדם, כדי להציל את בנה החולה. אנחנו לא מתחשבים בפרה, כפי שאנחנו (לוחמי הזכויות) לא מתחשבים בבני אדם - משום שיש להם זכויות מולדות. ייתכן, ואני ארגיש כי במצב שבו חיי אחי תלויים מנגד, וניסוי בכלב יציל את חייו, אני אסכים לביצוע נסוי. אבל אילו יעמוד לי מצפוני - אני אחוש גאווה. אני רוצה להזכיר כי הבושה, או עונש, הן רק צד אחד של המצפון, שצידו השני גאווה.
