כאבים בסרעפת

ophra

New member
ועוד מילה נוספת לכולם

אכן צדקתם זו הבדידות שכאבה אף יותר מהכאב הפיזי (שהיה נורא... בחיי...
) וראו זה פלא
אפילו המילים שלכם, הוירטואליות עזרו קצת לפוגג את התחושה הזו של הבדידות המילים האלו יחד עם עשיה של החיים האמיתיים שגרתית יותר או פחות עזרו לי לעבור את המשברון הזה ולהמשיך בדרך להחזיר לעצמי את קצה החוט של האופטימיות ולמשוך בו כדי להגיע אליה בחזרה והיא שם תחזור אלי יחד עם החיוך
תודה אנשים על שאתם כאן זהו. מבחינתי השרשור הזה יכול לרדת למטה....
עפ
(ויפה שעה אחת קודם)
 

מצוטטת

New member
רגע לפני שהשרשור ירד ../images/Emo13.gif

אשלח לך מילה ששלך לי חבר מילה ששמרתי כשהעיק לי על ה-
....... ששמרתי, וחולקת אותה איתך כעת עלה קטן שלי\אברהם פריד ''אני הוא עץ מאד זקן ושבע ימים. ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים. אתה עלה קטן, מתנועע, בטוח בעצמו, הכל יודע. קח אתך צידה לדרך, את נסיוני. אל תזלזל, אולי, זה כל מה שיש לי. כי יש ימים יפים הכל פורח, ויש שעות קשות הכל בורח. תחזיק חזק עלה קטן שלי, כי ל א תמיד הכל בחוץ בהיר. ברוח סער וסופה קרה, תזכור ותתחזק אני אתך. תחזיק חזק עלה קטן שלי... ולא תמיד הכל נכון, הכל מובן. חיים זה לא שיעור חשבון, זה גם מבחן. עכשיו, עלה קטן, הכל רגוע, אך מרחוק אולי ענן מגיע. קח איתך צידה לדרך, את ברכתי, חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד. וכשהשמש אל הים שוקעת, אל תדאג מחר היא שוב זורחת!
 

*יערית

New member
כזה עמוק....../images/Emo140.gif

קוראת אותך ומנסה להבין באמת עד כמה הגוף והנפש מחוברים האחד לשני ואחראים כמעט אחד לשני באותה מידה...אך יחד עם זאת רוצה להזכיר שאני לא לבד...ועם זאת הכאבים לא פוסקים{לא נכנסת לאיפה כואב} והבדיקות אמורות להעשה..וההזנחה בעצמי רק גדלה...אז לא שמה את המשוואה של לבד=לכאבים ומכאובים בגוף... חושבת שאם כואב אז משהו מצלצל לנו שיש לערוך בדיקות מקיפות . הרבה בריאות עפרה
ולגבי האנשים שכותבים כאן ומעלים את מצב הרוח, תמיד חשבתי כך וחושבת כך...וזה לא רק כשרע.. גם כשטוב
 
פתרונות

1 מתקשרים לערן - יש תורנות 24 שעות ביממה 2 לוקחים 3 טיפות של רסקיו רמדיי של בך או 6 בחצי כוס מים אפשר למצוא בכל בית מרקחת או בית טבע בקבוק קטן קונים ושמים בתיק עזרה ראשונה לכל מטרה מוריד חום וטוב לכל מקרי טראומה מותר גם לילדים , אפילו לנשים הרות . 3 אוכלים קצת פסיפלורה - יש פרי מיובש או טיפות או משקה לבחירתך מנסיון זה עוזר מחזיקים רגיעון בבית לוקחים אחד 4 לוקחים כרית - ואגרופים קמוצים והולמים בכרית הכעס יוצא החוצה ויש שחרור מיידי, בתנאי שתנשמי בזמן האגרופים מכים את הכרית שלא תהיה כרית נוצות , אחרת תהיי בבעיה אחרת לאסוף נוצות
 

עוף כנף

New member
לצעוק אל העולם

כמו שהתחלת..."הקשר בין גוף לנפש הוא קשר ידוע"... אולי זה עוזר כשנותנים לגוף להשתחרר, לצעוק או להתייפח לתת לדמעות לשטוף את כל ההרגשות הרעות?
 

ophra

New member
הלוואי ויכולתי... ../images/Emo4.gif

כל כך רציתי לבכות באותו לילה והדמעות סירבו לצאת כל כך רציתי לצעוק אבל הגורים ישנו בחדר הסמוך אני חושבת שזה היה חלק מהקושי אבל זה עבר, מאחורי.... לא רוצה לחזור ולשחזר...
עפ
 
../images/Emo24.gif מכירה את הכאב הזה....

כל כל מקרוב
שנתיים תמימות הסתובבתי עם כאב כזה בדיוק לוחץ וכואב בסרעפת משהו דמוי אולקוס שמחמיר מאוד בזמן לחץ ומועקה... וכל הבדיקות הרגילות מראות שהכל בסדר בזמן שאת יודעת שהכל לא בסדר... בטווח הקצר - כמו שאמרו לפניי, עשייה ו"ניקוי ראש" קצת מקלים אבל הם לא פותרים את הבעייה והכאב יחזור... בטווח הארוך ... שני דברים עזרו לי להפטר ממנו לאט לאט אבל באופן עקבי - האחד - טיפול פסיכולוגי (או שיחות שבועיות עם "אישה חכמה" כמו שאת קוראת לזה) השני - טיפול שיאצו שבועי שפשוט הרגיע את הגוף והנפש יחד. זה לקח קצת זמן אבל התמדתי בשניהם והיום - הכאב המוכר הזה ועוד סימפטומים רבים אחרים מופיעים לעיתים נדירות. קחי לך "פסק זמן" מכל העשייה עפרה תורידי הילוך ותתכנסי קצת פנימה למרכז הפנימי שלך... טפלי בעצמך באהבה כאילו היית מרגיעה את אחד הגורים שלך... ואם תרצי קצת יותר פרטים - אני במסרים פרפרים (שהייתה שם - בלילות הבדידות והכאב האלה...)
 
מצטערת....../images/Emo12.gif

רק עכשיו קראתי את כל התגובות ושמתי לב שביקשת להניח לזה לרדת ולעבור הלאה מצטערת ששבתי והעליתי את הנושא....
פרפרים (פזיזה כתמיד...)
 

ophra

New member
מקבלת בחום את ההמלצות.. ../images/Emo140.gif

את ההמלצה הראשונה ("האיש/ה החכם/ה"
) אני כבר מיישמת מזה זמן... את השניה - בכוונתי ליישם בדרכים שונות גם דרך טיפולים (שיאצו או אחרים) אבל בעיקר דרך ספורט, כמו יוגה או פילאטיס וכד' שנורא מתחשק לי לעשות פתאום.... יודעת שזה יעשה לי טוב בגוף ובנפש בו-זמנית אני מסכימה גם לאבחנה שלך על הזמן הקצר והארוך אבל אני חוששת שמלבד הדרכים האלו שהצעת (ואני קיבלתי
) הדרך העיקרית לטפל בבדידות היא פשוט לסיים אותה....
ועל זה - כבר כתבנו תילי-תילים של מילים
עפ
(לא טוב היות האדם לבדו)
 

ophra

New member
יותר טוב, תודה... ../images/Emo9.gif

כבר בסופשבוע היה יותר טוב וכמו שכבר אמרתי השגרה החברים העשייה היומיומית דוחקים את הבדידות הצידה אולי היא עוד שם מחכה לפעם הבאה שתגלה נקודת חולשה ותוכל לפרוץ אבל בינתיים היא "רדומה".... ומה אני עושה? קודמקול שולחת גורים לשנת לימודים חדשה שזה מרגש בכל שנה מחדש
אתמול הגיע חבר טוב והביא לנו מחשב חדש הפתעה לילדים לקראת שנת הלימודים החדשה (עדיין לא מחובר לאינטרנט אבל בשביל זה יש עבודה...
) חוצמזה, בשביל עצמי.... בדיוק קיבלתי ספרים שהזמנתי באודיגו וללכת לקחת
חבילה מהדואר זה תמיד נחמד פגשתי הבוקר את המדריכה לספורט הבטחתי לבוא לבחור שיעור שיתאים לי היא אפילו הציעה ש"אדלג" בין כל האופציות עד שאבחר במקביל לכל אלו הכנתי רשימה של כל המשימות (גדולות וקטנות) שיש לי לעשות בשבועות הקרובים מתכוונת למחוק אותן אחת-אחת עצם העשייה הזו, של דברים ש"צריך" מעוררת אותי ומכניסה בי אנרגיות נוספות אז כמו שאת רואה דנדוש שום דבר גדול, או חדשני, או יוצא דופן אבל הדברים הקטנים והשגרתיים הם אלו שעוזרים (לי) להתגבר על משברים מסוג זה עפ
(עד העונג הבא...
)
 
באמת רק דגשים לסיום

כאב "סרעפת". בתור מעשן כבד אני מכיר אותו מצויין!!! אצלי הוא נובע בעיקר משני דברים אפשריים. 1. לחץ 2. אכילה לא נכונה. (את הסיגריות אני לא מכניס לנוסחה
) בשני המקרים הכאב הזה מרמז ודי בגדול על כיב קיבה שבדרך, הפתרון הוא בדרך כלל כוס חלב או כל משקה בסיסי אחר!!! לא קולה!!! הקולה עצמה בסיסית אבל הגזים גורמים לחומציות יתר. אני מחזיק tagamet בכל מקום אפשרי למקרה של התקפה הבאה. סגול(ואלה מכיר את היצור הזה)
 
פתחי החלון...

חבקי עצמיך לאורו של הירח,סתם כך,חיבוק גדול ואוהב.לא יודע אם יעזור,להזיק זה לא יכול....{סוף כל סוף סיבה לסוגרים,ורק החיבוק תקוע לי בראש}
 
למעלה