יש פה פרסים בקהל?

איזיקו

New member
"משארותם צרורות בשמלותם על שכמם"

קרבן הפסח שלנו הוא הילד הקטן ביותר במשפחה. בשלב מסויים בקריאת ההגדה, קורא לילד הקטן אבי המשפחה, זה שנושא בסמכות ההובלה ובאחריות ההנחייה. מסמיך פיו לאוזנו של הקטן וממתיק עימו סוד. מתוך ידיו מוציא יריעת בד שהוכנה מבעוד מועד, עוטף באמצעותה מצות מספר ושולח את הילד לכיוון הדלת. ופתאום, דפיקות בדלת... כולם עוטים ארשת הפתעה על פניהם ומביטים אחד בשני, מי זה יכול להיות? נכנס הילד הנבוך והנרגש מהאחריות הכבדה שהוטלה על כתפיו, ומיד פונים אליו כולם בקול רם: "הי, מי זה?" "מי אתה ומהיכן באת?" "לאן אתה הולך?". והוא משיב ממלמל תחת שפתיו: "עברי מארץ מצרים, לארץ ישראל אני הולך", וממשיך וקורא קטע מן ההגדה ומסיים ב"לשנה הבאה בירושלים הבנויה". בסוף הקטע הוא מקבל קריאות עידוד מן הקהל, מתיישב במקומו ומרגיש פראייר כמו בכל שנה, אוף, למה אני הכי קטן? (אלו היו 60 שניות של מסמך משפחתי מזעזע).
 
באמת???

גם אני הייתי הרבה שנים בתפוצה הזו, ולא סתם - הייתי הכי קטן. לא זכור לי מנהג כזה. מעניין.
 

איזיקו

New member
מה, אז רק אני הייתי פראייר?

שנים של עבודה קשה בחומר ולבנים ונשיאת מצות
. "את העול הפשוט כמצה הם נשאו בלי הבט אחורה..." כנראה שזה תלוי גם מאיזו תת תפוצה אתה בתוך התפוצה שלנו.
 
בתת התפוצה שלי היה מנהג אחר

שקשור במצה שעטופה בבד: כשסבא שלי היה מחביא את האפיקומן, ליתר ביטחון הוא היה שומר גם חתיכה לא מוחבאת, ואם המקח היה גבוה מדי מצד גנב האפיקומן הוא היה שולף את האפיקומן האלטרנטיבי ומודיע שהוא יכול לצאת ידי חובת אכילת אפיקומן גם בלי הטובות של הגנב. זה היה מוריד את השער של האפיקומן באחת. במקום זוג סקטים הגנב היה מסתפק בסיבוב נוסף של חרוסת או משהו בסדר גודל הזה.
 

shellyland

New member
"מה טוב ומה נעים

כי שמעתי שמחת עניים" בניגוד לביאליק, כנראה שאלתרמן כן היה תימני (אהרון אלמוג, שם, שם).
 

shellyland

New member
מי שאמר שפסח באביב

שיכנס ה
באבי-אביו... חייבת לכם טיפונת מהשיר היפה הזה: פסח, מצות ומרורים. שוב נוסעים אל בית ההורים רואים את הבתים הנמוכים את העצים החשוכים את הכבישים המרוטשים את הגגות המרחפים את האוירונים עפים את הכוכבים, הטלויזיות, הקריינים. בית היה לסבי בכרם התימנים. בליל הסדר רקדו שם על השולחנות. נשאר הלוקס, ריח הטחב, צנצנת חצילים כבושים, שירי ביאליק והגדה חייכנית מצויירת שמתארת עבדים עם זקן ארוך במצרים. אני הוספתי לעבדקנים האלה קו אלכסוני בין הרגליים. ... את ההמשך תמצאו בספר דברי השירים אשר לאהרון אלמוג, תחת הערך "ביאליק לא היה תימני".
 

מוּסקט

New member
תנוח דעתך איזיקו

סבא שלי היה מעמיד את כל הילדים בשורה נותן להם צרור כלשהו ומצעיד אותם מסביב לשולחן הסדר "ככה, ככה, ככה נצא - ממצרים ככה נצא". אני שהייתי הכי מבוגרת בין כל בני הדודים תמיד דאגתי שמישהו ימעד ושאיזה צרור יעוף באלגנטיות אל השולחן ויעיף כמה כוסות. לימים אמא שלי אמרה לי ש"ההפעלות" הללו נועדו לשמור על הילדים באיזה סוג של מעורבות וקשב לאורך כל ההגדה. שוין.
 

איזיקו

New member
נרגעתי.

פסיכי (*) העולם היהודי, התאחדו.
גם אצלכם נשמע המשפט "תיזהרו, זה עושה כתם" בערך 40 פעם לזכר שנות הנדודים במדבר. (*) המילה פסיכי לא נועדה לפגוע במן דהוא. המילה פסיכי הובאה במובנה החיובי, ואם מישהו נפגע, אני מתנצל.
 

אוֹחַ

New member
../images/Emo13.gifומה עם מטה (בד"כ מקל של מטאטא)?

אתם גם שופכים יין לתוך כלי מעופש כשמקריאים את סדר המכות? שופכים קצת עם כל מכה שקוראים, ואח"כ שופכים את היין הזה, שהוא מסוכן לפחות כמו נשורת גרעינית, רחוק-רחוק (קרי, על הדשא של השכן, שהשד יודע איך הוא תמיד כזה ירוק. אימחי אסמו!)
 

shellyland

New member
נתפייסה, נתפייס.

אתם חושבים שהמילה "להתפייס" פירושה לעשות peace?
 
למעלה