יש מצב לשרשור היכרות?

[annadolly]

לא מדוייק

אמרתי שביסודי הם לומדים פה על הבליץ והחזית הביתית (שזה מאוד הגיוני). בחטיבה/תיכון לומדים גם על השואה ומלחה״ע השניה.

 

[רום קינמון]

אה, הבנתי.

בכל מקרה, אני חושבת שלי כן יהיה חשוב שהיא תדע. השאלה מאיזה גיל ואיך לספר. טוב, דיה צרה בשעתה. היא כולה בת שלוש כמעט.

 

[שירלי של 4]

אצלנו לומדים על השואה בגיל צעיר יותר

הגדול בכיתה ה׳ והם עסקו רבות בנושא השואה. למעשה, היה להם חודש שלם שהוקדש לנושא. האמת שכמעט הכל היה לו חדש לגמרי כי אני לא דיברתי כמעט על נושא השואה איתו. גם האחים הצעירים שלו עדיין לא נחשפו לנושא והם ילמדו על כך כנראה מאוחר יותר בגיל בו יותר נכון להתמודד עם זה.

 

[היידי אור]

אצלנו שני הנושאים שגורים בבית

גם הסכסוך הערבי ישראלי וגם השואה (על בסיס שבועי כמעט). קשה להתחמק מזה בגרמניה, ולי כבת ונכדה חשוב להעביר את הזכרון הלאה.

 

[מרב של ערן]

אני בכלל עדיין לא חשבתי איך אני "מגישה"

את הנושאים האלה לילדים. ובחרתי לי זמן נהדר לביקור בישראל - אפריל. גם יום השואה, גם יום הזכרון

.

 

[היידי אור]

איכשהו

אני חושבת שהרבה יותר קל להתחיל עם זה בגיל מוקדם כי זה לא שונה בהרבה מסיפור פורים או חצי מהחגים האחרים - היה מנהיג רע שרצה להשמיד את כל היהודים. זה רק היה הרבה יותר קרוב היסטורית, ופרט שולי- הוא כמעט הצליח.... עם הבנות שלי עוד לא הגעתי לפרטים המחרידים. יש עוד זמן.

 

[מרב של ערן]

אבל הילדים שלי לא שמעו את סיפור פורים

וגם לא את כל שאר סיפורי החגים, כך את ״היה מנהיג רע שרצה להשמיד את כל היהודים״ הם אף פעם לא שמעו. בכלל, הם ״עיוורים״ לחלוטין לכל הנושא הזה של דתות.

 

[היידי אור]

הנה ההזדמנות

פורים בעוד שבועיים, אחריו פסח, יום העצמאות, יום השואה- שפע של הזדמנויות לפרט בכל פעם מחדש כמה עמית בעבר ובהווה לא אוהבים אותנו

 

[היידי אור]

עמים- לא עמית...

וגם הפכתי את סדר החגים קצת, לא נורא.

 

[מרב של ערן]

אז זהו, שאני לא רוצה. לא רוצה לגדל אותם על ברכי כל העולם שונא אותנו. ובכלל מי זה אותנו? העם היהודי. אבל אני מהעם הניו זילנדי. ואז מתחילים להסתבך עם הסברי דת/לאום ודואליות של לאומים. יאווראדי. יותר מדי מורכב. כשיהיו בני 18

 

[אספרסו2]

עזבי עם ניו זילנדי

לכי על המאורים,יותר מרשים ילדים.

 

[שירלי של 4]

מרב, לא לומדים על זה בבית הספר אצלכם?

עלי זה מאוד הקל שתומר עסק בנושא השנה בבית הספר. אני מתקשה להעביר את הנושא שלא בצורה מאוד אמוציונלית ואני חוששת שדרך ההעברה שלי היא לא מאוד אפקטיבית בגלל זה ומפספסת את המטרה... מאוד שמחתי לשמוע שהוא לומד על כך בבית הספר ובבית נדרשתי לתת דגשים קלים בלבד. אגב דתות ולאומים, דווקא בקנדה זה מאוד בולט וחזק. בבית הספר הם לומדים על מרבית החגים השונים של הדתות והלאומים השונים הנפוצים פה והם בהחלט מודעים לקיומן/ם. אם כבר, אני מרגישה לחץ מצד הסביבה לשמר את המוצא והאמונה שכביכול הם מצפים שתהיה לי. אותי זה מקומם אפילו שמגדירים אותי פה כיהודיה ולכן מצפים ממני לדברים מסוימים ומופתעים שזה לא כך... כשחבר של תומר בא לבקר אותו בזמן חנוכה/כריסטמס (הוא קנדי ממוצא איטלקי קדום) אימו הביאה לנו דונאטס וכשהם נכנסו אלינו הביתה היא היתה בשוק למראה עץ חג המולד שלנו והביעה את פליאתה. טוב, זה נושא מורכב ואני לא ממש קוהרנטית עכשיו. אולי בהזדמנות אחרת הנושא של דתות ולאומים במדינות הגירה שווה דיון...

 

[מרב של ערן]

לא ביסודי ככל הידוע לי

אולי בכיתות הגבוהות של היסודי. עוד מעט אדע. יהב כבר ב-year 5 (מתי זה קרה?) אין כאן לחץ לשמר את המוצא והאמונה. ניו זילנד היא מדינה שהדת בה מאוד לא בולטת (אלא אם מדובר על דת הרוגבי

). הם שמחים ללמוד על מסורת ומנהגים ודתות אחרות, אבל לא לומדים על כך בבית הספר בצורה מסודרת ומוגדרת ממלכתית. כך שזה די קל להיות כאן חסר דת.

 

[שירלי של 4]

אצלינו שולטת דת ה"הוקי" (קרח כמובן)

עושה רושם ששתי מדינות ההגירה הללו בכל אופן מאוד שונות בהיבט המוצא-דת. נשמע כי ניו זילנד בעלת רוח יותר חילונית. מעניין... מסתבר שגם לפלורליזם וקבלה יש כמה פירושים בפועל...

 

[הפתעה טובה]

אפשר להרחיב?

היי מרב, אנחנו כבר מתלבטים זמן רב בנושא מעבר לאוסטרליה/ניו זילנד. אשמח אם תפרטי איך עבר תהליך המעבר שלכם. כתבת שעברתם כדי להתנסות, והחשש העיקרי שלנו באמת הוא בנושא עבודות לשנינו (שנינו בעלי משרות בכירות בארץ). אז אשמח לשמוע על התהליך, אפשר גם בפרטי תודה.

 

[Mottek]

נעים להכיר

בת כמה את? 37 איפה את גרה? מסצוסטס ארה"ב מה המצב המשפחתי? נשואה אם יש ילדים, האם נולדו בארץ או בחו"ל? הילדים נולדו כאן בארה"ב בני כמה הילדים , כמה ילדים? 3 בנים בני 9, 3, 6 חודשים מתי עברת? עזבתי לחו"ל ב95' לאחר השירות הצבאי למה עברת? מהמון סיבות אישיות, אבל החבר שלי (היום בעלי) טס לארה"ב ללימודים אז החלטתי להצטרף אליו. - היה מי שיעזור או שהיית לבד? בעיקר לבד. היתה משפחה רחוקה שקצת עזרה בחודש הראשון אבל ברגע שמצאתי עבודה דרשו ממני לעזוב. איך הילדים התמודדו? הילדים נולדו כאמור אחרי המעבר איפה יותר כייף כאן או בארץ? תלויי... כיף לי לבקר בארץ ולהנות מהים, מהאוכל ומהמשפחה אבל טוב לי לגור בארה"ב ואני לא רואה את עצמי חוזרת לגור בארץ. האם גרת בעוד מדינות? לפני שעברתי לגור בארה"ב גרתי שנה בקנדה איזה מדינה הכי אהבת לחיות בה. ארה"ב - אבל רק מפני שאני מכירה כאן את המערכת יותר טוב מאשר בקנדה מה הילדים יודעים על ישראל? המון! הם מכירים ערים מרכזיות, קצת היסטוריה, גאוגרפיה וכדומה. מה חסר לך? משפחה קרובה. אחותי והילדים שלה, סבא וסבתא קרובים לילדים שלי. למה את הכי מתגעגעת? לים ולסלטים איך מתמודדים עם החגים? אני מאוד מקפידה לחגוג כל חג בבית. אני מבשלת את האוכל לכל חג, משמיעה שירי חגים ומקשטת את החלון הגדול שפונה לרחוב לכבוד כל חג (מה שמזכיר לי שאני צריכה להוריד את הקישוטים של ט"ו בשבט) איך אתן מתמודדות (או לא מתמודדות) עם הכשרות? לא שומרים האם חוויתן גילוי אנטישמיות (או הילדים)? איך התמודדתן? לא ממש. גילויי האנטישמיות שראיתי היו יותר בגלל בורות ולא מתוך רוע. האם אתם מקפידים על יום שישי בערב בבית? מאוד. אני אופה חלות בבית כל יום שישי ומכינה ארוחה מושקעת. וגם עושים קידוש (נרות ויין). אם אנחנו נמצאים בבית ולא שוכחים אז ביום שבת בערב אנחנו מנסים גם לעשות טקס הבדלה.

 

[annadolly]

עונה גם

בת39, גרה באנגליה, נשואה פלוס 3. הילדים נולדו באנגליה: בן 9, בת 7.4, בת 2.10. אני קצת יותר מ-16 שנה פה, מתוכן שנתיים בארץ. הגעתי ללימודי תואר, נשארתי כי הכרתי את בעלי באוניברסיטה. לא נזקקתי לעזרה כי לא היו לי ילדים. לא הייתי משתמשת במילה כייף, כמו שהיידי אמרה, אני לא בת עשרים

. אני מעדיפה את החיים שלי באנגליה, ללא שום ספק. חוויה טובה - לא יודעת אם חוויה מסויימת, אבל אני מאוד אוהבת את זה שכשהולכים פה לטייל וגם אם פוגשים בדרך אדם זר, תמיד מברכים אחד את השני לשלום. זו תופעה שלא קיימת בארץ. חוויה שלילית - שוב, לא בדיוק חוויה, אבל זה קשה לתכנן דברים מראש כשאי אפשר לצפות את מזג האויר. היום למשל, אנחנו רוצים לקחת את גיסתי וכל הילדים לאחד הארמונות המקסימים באיזור, אבל התחזית היא של גשם גשם ועוד גשם. נאלץ לחשוב על אפשרות אחרת

לא חייתי במדינות אחרות אבל חייתי באיזורים שונים ברחבי אנגליה (אני מתארת לעצמי שזה לא נחשב). הילדים לא יודעים יותר מדיי על ישראל כרגע. מצחיק שאחד החברים הטובים של הבן שלי הוא בן לאמא מוסלמית ישראלית מיפו ואבא אנגלי. (אני אומרת מצחיק, כי אני חיה באיזור מאוד הומוגני כמעט ללא זרים). אז הבן שלי מודע לזה שיש יהודים, מוסלמים ונוצרים בארץ ולא כולם מדברים עברית שפת אם (למרות שלחברה שלי, אמא שלו, יש עברית שוטפת כמובן). בנוסף, בבית הספר הם לומדים על מלחמת העולם השניה אבל כמובן עם דגש על הבליץ והחזית הביתית, אז הרגשתי צורך לספר לו גם על השואה (הם לומדים פה על השואה אבל לא ביסודי). אני יודעת שבארץ הם לומדים על השואה מגיל מאוד צעיר ואני מרגישה שקשה לילדים להבין את המשמעות של זה. מעניין איך מלמדים את זה בארץ בגילאים צעירים. (טוב, נראה לי שגלשתי מהנושא וחפרתי). אני לא יודעת אם ממש חסר לי משהו, אבל אני כן מתגעגת למאכלים בארץ (כמו שמיס סקוטלנד אמרה, אוכל רחוב טרי) והאבוקדו המדהים מהבית, הוא בהחלט חסר! אני מתגעגת להורים, משפחה ולקצת החברים שנותרו לי שם. אני מתגעגעת לשבת בחצר של ההורים ולקשקש ולצחוק עם כולם. משום מה החגים פה לא חסרים לי במיוחד. אנחנו חוגגים אותם בקטנה. אנחנו כן חוגגים את חג המולד וגם חגים מקומיים אחרים. אנחנו לא שומרים על כשרות, לא חוויתי אנטישמיות ולא חוגגים את ימי שישי.

 

[carlimi]

לא ממש מדוייק

תלוי מאוד איפה את הולכת לטייל ... בסביבה שלנו, של המושב, כשהולכים לטייל וחולפים על נפי מישהו ,גם זר שאנחנו לא מכירים אומרים שלום וגם נענים ...

 

[annadolly]

כנראה שלמושב שלנו זה עוד לא הגיע

 

[smaak]

עונה

בת כמה את? 34 איפה את גרה? בלגיה מה המצב המשפחתי? נשואה פלאס 1 אם יש ילדים, האם נולדו בארץ או בחו"ל? אחד, נולד בישראל בני כמה הילדים , כמה ילדים? אחד, בן שש באפריל מתי עברת לבלגיה? 2007 למה עברת לבלגיה? סיבות רבות פלאס בן זוג פלמי - היה מי שיעזור או שהיית לבד? לא היה מי שיעזור, זה לא משהו שנכון רק לעזיבה. אני באופן כללי לא ממש נעזרת באחרים. איך הילדים התמודדו? לא היתה בעיה מיוחדת, הוא היה בן פחות משנה וחצי איפה יותר כייף כאן או בארץ? לא חושבת שאפשר להשוות. טוב לי יותר כאן. תשתפי בחוויה טובה שהייתה בחו"ל- המון, בעיקר היכולת לטייל בקלות יחסית ובעלות נמוכה יותר. תשפתי בחוויה שלילית שהייתה לה בחו"ל- בשנה הראשונה שלי כאן זכיתי להיכרות קרובה עם השירות הבלגי האדיב כשמלצרית שפכה עלי קפה באופן יזום מול עיניו הנדהמות של הבן שלי שהיה בן שנתיים אם אני זוכרת נכון, והכל בגלל חוסר הבנה שהיא סירבה לקבל. במקרה אחר בבית הארחה בהולנד נתקלנו בבעלת צימר שהפחידה את הבן שלי והכאיבה לו. מיותר לציין שלא חזרנו לשם ושהעברתי את הרושם הלאה. זה היה בחיטהורן. האם גרת בעוד מדינות? כן, צ'כיה. איזה מדינה הכי אהבת לחיות בה. לא יכולה לענות. אהבתי כל מקום. מה הילדים יודעים על ישראל? בעיקר שיש שם משפחה. ביקרנו שם פעם אחת מאז העזיבה ויאן מאוד נהנה. מה חסר לך? חברים שאני מתגעגעת אליהם, בני משפחה, אוכל. ספונטניות. למה את הכי מתגעגעת? לא כל כך מתעסקת בגעגועים, ואם כן, ראו סעיף קודם. איך מתמודדים עם החגים? בסדר. עצוב לי כשיש חגים גדולים וכולם נמצאים אצל ההורים חוץ ממני. מצד שני אני לא מוכנה שחברות התעופה תשדודנה אותי. איך אתן מתמודדות (או לא מתמודדות) עם הכשרות? כשרות לא מעניינת אותי. האם חוויתן גילוי אנטישמיות (או הילדים)? איך התמודדתן? לא נתקלתי, אני בטוחה שהיו גילויי גזענות אחרים אבל לא זכורים לי. האם אתם מקפידים על יום שישי בערב בבית? ממש לא, ולא הקפדנו גם בישראל.