יש מצב לשרשור היכרות?

[שירלי של 4]

נעים מאוד

בת כמה את? 37 איפה את גרה? קנדה, ליד טורונטו. מה המצב המשפחתי? נ+4 אם יש ילדים, האם נולדו בארץ או בחו"ל? כל הארבעה נולדו בארץ. בני כמה הילדים , כמה ילדים? 11, 9, 9, 7 מתי עברת לגולה? לפני 5.5 שנים למה עברת לגולה? זה התחיל ברילוקיישן מטעם העבודה של בעלי במזרח אסיה והמשיך בהגירה לקנדה. היה מי שיעזור או שהיית לבד? לבד אבל היתה תמיכה ממנהלת כוחה אדם של החברה בסין בעניינים כמ מציאת בית, רישום לבית ספר בילאומי וכד׳ ומהר מאוד שכרנו עובדת משק בית פיליפינית שעזרה עם כל ענייני הבית. איך הילדים התמודדו? מצוין. הכי טוב שאפשר לקוות לו. איפה יותר כייף כאן או בארץ? לכל מקום יתרונות וחסרונות. בסין היה לנו מאוד טוב. תשתפי בחוויה טובה שהייתה בחו"ל: יש המון. הטיולים במזרח והחופשות וההיכרות עם אנשים מכל העולם. תשפתי בחוויה שלילית שהייתה לה בחו"ל: כשעברנו לשנגחאי וביקרתי באיזה סופר שהיה מקומי מידי והריח היה בלתי נסבל. התסכול שחשתי באותו הרגע גרם לי לעמוד באמצע הסופר ופשוט למרר בבכי. בהחלט מחזה רע! האם גרת בעוד מדינות? גרנו בסין (בעיר ליד הונגקונג ובשנגחאי) ועכשיו בקנדה. איזה מדינה הכי אהבת לחיות בה? כאמור, לכל מקום יתרונות וחסרונות. החיים ברילוקיישן כאקספט במזרח מאוד מפנקים ומרתקים ולכן קשה להתעלות מעליהם... מה הילדים יודעים על ישראל? הם יודעים הרבה. נולדו בה. ביקרו כמעט כל שנה. מה חסר לך? קשה לי לפרט. למה את הכי מתגעגעת? החברים החברות ואמא שלי. הכי מתגעגעת למען האמת לא לישראל כי אם לחיים בסין בכלל ובשנגחאי בפרט. איך מתמודדים עם החגים? לא מתמודדים פשוט חוגגים בכיף את מה שבא ואיך שבא. איך אתן מתמודדות (או לא מתמודדות) עם הכשרות? לא רלוונטי. האם חוויתן גילוי אנטישמיות (או הילדים)? איך התמודדתן? לא. האם אתם מקפידים על יום שישי בערב בבית? לא.

 

[רום קינמון]

וואו, איזה מרתק. תוכלי להרחיב?

מה זאת אומרת שאי אפשר להתעלות מעל החיים של רילוקשיין? את מתכוונת מבחינת החיים החומריים? בית וכדומה? כמה זמן חייתם בסין? איך הילדים הגיבו לשפה? הם היו בבית ספר מקומי? הם למדו את השפה? העוזרת משק בית הייתה בסין או בקנדה? מה היה כ"כ טוב בסין? בשנגחאי? מה עשית שם? עבדת? איזה מגניב.

 

[שירלי של 4]

מרחיבה מעט...

לגבי איכות החיים ברילוקיישן בסין (כנראה גם מתאים לכלל מזרח אסיה, מזרח אירופה, דרום אמריקה ואפריקה): השילוב של מגורים בקרב קהילה בינלאומית בד״כ בשכונהנ שיש בה את מיטב הפסיליטיז, עלויות זולות של כוח עזר ומוצרים, העובדה שההוצאות העיקריות משולמות על ידי המעביד, הזדמנויות אינספור לטיולים בסביבה הקרובה (טיסה קצרה) ומשכורת כזו או אחרת הוא שילוב מנצח, שלמי שמתאים לחיים מהסוג הזה, גורם הרבה אושר והנאה. אחרי חיים מהסוג הזה שמבחינתי הם סוג של חיי חלום, קשה לחזור למציאות... חיינו בסין סה״כ כ-5 שנים. 4 שנים ראשונות בעיר שנג׳ן (שכנה של הונגקונג האהובה עלי עד מאוד) ושנה אחת בשנגחאי. הילדים למדו בבתי ספר בינלאומיים (בשנג׳ן בבינלאומי עם קוריקולום אמריקאי ובשנגחאי בבי״ס בינלאומי בריטי). הילדים למדו באנגלית אבל למדו סינית כשפה זרה החל מגן חובה. (הגדול והקטנה ממשיכים ללמוד סינית גם פה בקנדה מתוך בחירה). עוזרת משק הבית היתה בסין. לקחנו פיליפינית ב-3 שנים הראשונות בגלל האנגלית ובשתיים האחרונות היינו עם עובדת סינית מקומית. אני לא עבדתי. למדתי קצת סינית ונהניתי מהילדים ומהחיים בכלל. זכיתי להכיר ולהתחבר עם אנשים מארצות שונות וכיום יש לי חברים מכל רחבי העולם שזה מרתק ומקסים מצד אחד אבל עצוב מצד שני (הגעגועים...). ולגבי שנגחאי באופן ספציפי: זו פשוט עיר מדהימה. יש בה שילוב נדיר ומקסים בין מזרח למערב (היא העיר הראשונה בסין שנפתחה למערב ויש בה הרבה השפעה מערבית לצד תרבות ומורשת סינית). היא עיר שוקקת חיים שיש בה פשוט הכל. מסעדות הכי טובות מכל סוג שאת רק יכולה להעלות על הדעת, מועדונים, פארקים, הופעות, שווקים היצע גדול לאוכלוסיה המערבית העצומה שמתגוררת בעיר וסביבה כפרית שניתן לטייל בה בלי סוף אם רוצים. באופן אישי בשנגחאי הכרתי אנשים מקסימים ואיכותיים ולילדים היה בי״ס שהוא הדבר הכי קרוב למושלם בעיני (ואני מאוד ביקורתית). לו יכולתי, הייתי חוזרת לשנגחאי מחר (גם להונגקונג למען האמת וגם לטוקיו לא הייתי אומרת לא) והחלום שלי הוא בעתיד לצאת שוב לרילוקיישן לאחד מהלוקיישנים הנ״ל.

 

[שירלי של 4]

אופס, זה היה אמור להיות בקצרה... ועוד הערה

שלא יובן לא נכון: יש בחיים האלו גם הרבה קשיים ולא כל אחד בנוי אליהם. גם מי שכן בנוי אליהם חווה לאורך השנים הרבה אפס-אנד-דאונס וזה טבעי.

 

[yaelisam]

כל כך מזדהה איתך

למרות שלא היו לי ילדים כשגרתי בשנחאי. אני גם אשמח לעשות שם רילוקשיין

נחיה ונראה!

 

[היידי אור]

מצטרפת

אז.... בת כמה את? 36 וכמה ימים איפה את גרה?הרי הטאונוס גרמניה, לא רחוק מפרנקפורט. מה המצב המשפחתי? נשואה. אם יש ילדים, האם נולדו בארץ או בחו"ל? הקטנה נולדה בגרמניה, הגדולות בישראל. בני כמה הילדים , כמה ילדים? 3 בנות בגילאי 10, 7 וחצי, שנה וחצי. מתי עברת? הורדתי את המילה "גולה" כי זה ממש מרגיש לי פיכס להשתמש במילה הזו. עברנו לפני 4 שנים וקצת. למה עברת ? רצינו לנסות משהו אחר, קפצנו על הצעת רילוקיישן ונשארנו. היה מי שיעזור או שהיית לבד? לא חיפשתי עזרה ולא צריכה עזרה. איך הילדים התמודדו? בכל מעבר הילדות התמודדו והתגברו ויצאו מחוזקות, עברנו 3 פעמים. איפה יותר כייף כאן או בארץ? כיף?? אני לא בת 20, המילה כיף לא משקפת את מה שאני מחפשת. החיים קלים יותר וטובים יותר בשבילי כאן, בלי תחרות. תשתפי בחוויה טובה שהייתה בחו"ל- בכל פעם שאני יוצאת מהבית ברגל ונכנסת ליער זו חוויה טובה. כל מבט מהחלון לנוף הפתוח שלפעמים יש בו איילים או סוסים או פרות. תשתפי בחוויה שלילית שהייתה בחו"ל- פעם איזו מטורפת גרמנית צרחה עליי כי הכלבה שלי עשתה פיפי ליד הגדר שלה, רק הגעתי לגרמניה ולא הבנתי את רוב מה שהיא אמרה. היה לי מאוד מאוד לא נעים. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=1188195 האם גרת בעוד מדינות? גרנו גם בהולנד וגם בגרמניה עצמה גרנו לפני כן ברפובליקה אחרת. איזה מדינה הכי אהבת לחיות בה - קשה לומר, לכל מקום פלוסים ומינוסים. מה הילדים יודעים על ישראל? אני באמת לא בטוחה, יודעות מספיק, אני מניחה. מה חסר לך? בייבי סיטר שאפשר לסמוך עליו כמו על סבתא. למה את הכי מתגעגעת? פעם זה היה האוכל, החברים וכו'. היום אני לא בטוחה שאני מתגעגעת למשהו בכלל. איך מתמודדים עם החגים? מפתחים מסורת משלנו, אישית זה לא שונה מהדרך בה גדלתי- אז ההורים שלי היו בארץ וכל שאר המשפחה בחו"ל, היום אני בחו"ל וכל השאר בארץ- בכל מקרה תמיד חגגנו במתכונת מצומצמת. איך אתן מתמודדות (או לא מתמודדות) עם הכשרות? לא מטריד את מנוחתי. האם חוויתן גילוי אנטישמיות (או הילדים)? איך התמודדתן? לא בפועל, אבל כן ראיתי כמה פעמים צלבי קרס בגרפיטי, בפעם האחרונה גם התלוננתי בעיריה ואכן מחקו אותם מיד. האם אתם מקפידים על יום שישי בערב בבית? מאוד. בכל שישי יש הדלקת נרות, קידוש על היין וארוחה משפחתית.

 

[telavivitg]

 

[רום קינמון]

קראתי את הבלוג. איזה פחד. תיארת את זה

ככ בבהירות שהרגשתי שאני צופה בכן מהצד. (אפילו הוספתי פרטים, חצאית עד הברך צמודה בצבע שחור וג'קט שור צמוד כמו חליפה עסקים- מעניין למה ראיתי אותה ככה). הגישה שלך מעניינת..

 

[MissScotland2004]

עונה מאנגליה

בת כמה את? 38 איפה את גרה? בעיר קטנה לא רחוק מאוקספורד באנגליה מה המצב המשפחתי? נשואה אם יש ילדים, האם נולדו בארץ או בחו"ל? אחת פיצית בת חצי שנה, נולדה באנגליה מתי עברת לגולה? לא עברתי. נסעתי ללמוד לתואר שני בסקוטלנד, שהמשיך לדוקטורט. בדרך פגשתי את בעלי והיה ברור שאשאר. נסעתי ב-2005. - היה מי שיעזור או שהיית לבד? נסעתי לבד ואין לי משפחה פה. גם המשפחה של בעלי לא גרה באיזור. איך הילדים התמודדו? לא רלוונטי. איפה יותר כייף כאן או בארץ? זה לא עניין של כיף. מאז ומתמיד אהבתי את אנגליה ויש לי סיבות טובות מאד לחיות פה. מבחינה טכנית בעיני איכות החיים פה הרבה יותר טובה מזו שבישראל. אני לא רואה את עצמי חוזרת לחיות בסיר הלחץ הזה במזרח התיכון. תשתפי בחוויה טובה שהייתה בחו"ל. היו לי המון חוויות טובות. ההריון שלי לדוגמא והלידה היו ממש טובים והרגשתי שהטיפול הרפואי שקיבלתי היה מדהים. סתם קוריוז - לפני כחודשיים איבדתי ג׳קט ברחוב. משהו ממש זול שנפל מהעגלה של התינוקת. אחרי כעשר דקות הבחנתי שהוא נפל ואפילו לא טרחתי לחזור לחפש אותו. יום למחרת קיבלתי אימייל. מסתבר שבחור מקומי מצא את הג׳קט. בכיס היה לי ממורי סטיק ( איך קוראים לזה בעברית?). הבחור מצא את קורות החיים שלי על הסטיק ויצר איתי קשר כדי להחזיר לי את הדברים. קצת ספוקי אבל מאד יפה מצידו

תשפתי בחוויה שלילית שהייתה לה בחו"ל - פעם נפרד ממני בחור כי אני יותר מדי פרו ישראל (או פחות מדי פרו פלשתין, תלוי איך מסתכלים על זה). האם גרת בעוד מדינות? סקוטלנד זה נחשב?

איזה מדינה הכי אהבת לחיות בה. מה הילדים יודעים על ישראל? היא עוד קטנה מדי אבל אני מקווה שתדע כמה שיותר ושנבע לבקר בתדירות כמה שיותר גבוהה. מה חסר לך? אוכל טוב, בעיקר אוכל רחוב טרי וטעים. חברים, משפחה... הידע. אני מרגישה שחסר לי המון ידע כאן בכל מני דברים. מצער אותי שהילדה שלי לא תלמד בגן על החגים היהודים והמסורת. למה את הכי מתגעגעת? חברים ומשפחה. איך מתמודדים עם החגים? משתדלים לנסוע לישראל בחגים החשובים וגם בפחות חשובים. חוגגים פה עד כמה שניתן אבל זה מבאס אותי מאד. איך אתן מתמודדות (או לא מתמודדות) עם הכשרות? לא אישיו ממש. אני לא אוכלת חזיר ופירות ים. בעלי לא אוכל בשר ובכללי אין לנו בכלל שום בעיה או קונפליקט לגבי העניין. האם חוויתן גילוי אנטישמיות (או הילדים)? איך התמודדתן? לא באופן אישי. ברמה של הפגנות באוניברסיטה. האם אתם מקפידים על יום שישי בערב בבית? עדיין לא, מקווה להתחיל בקרוב. למרות תקוותי לא קיבלתי פמוטים לחתונה אז אני אקנה כאלו בביקור הבא שלי בישראל.

 

[רום קינמון]

לגמרי מזדהה עם סיר הלחץ של מזרח התיכון

זאת הסיבה שאני הסכמתי לעבור לאנגליה. אני מאמינה, כי אחרי שאני אתמודד עם הקשיים של המעבר הזה, אני אתחיל להינות ממה שיש לאירופה להציע מבחינת איכות חיים.

 

[ניריתסקוטלנד]

כל כך יפה הקטע הזה של אם נאבד לך משהוא ברחוב

זה ישאר שם ויחכה לך. גם אצלנו זה ככה. אם מוצאים משהוא ברחוב, שמים על הגדר או בצד. זה קרה לנו פעם עם הצעיף של בוני, והצעיף "חיכה" לנו על הגדר בדרך לביה"ס למחרת בבוקר.

הרבה פעמים אנחנו מוצאים דברים על המדרכה ובוני רוצה לקחת אותם. אני מזכירה לה כמה היה לנו כייף למצוא את הצעיף שלה, וכמובן היא משאירה את זה שם.

 

[רום קינמון]

לגמרי מקסים. אני איבדתי את הבקבוק של הילד

בכלל לא שמתי לב וכששמתי לב הבנתי שהיה נחמד ונחמד שהיה. פתאום, אני רואה את זה מונח על הפח של השכנים מחכה רק לי

אבל לא את כל הדברים שאיבדתי מצאתי..

 

[telavivitg]

עונה

בת 34, גרה בניו גרזי ארה"ב, נשואה2 ילדות שנולדו בארץ, בנות 3.5 ו 1.7. עברנו לפני שנה, קיבלנו גרין קארד וכדי לקבל אזרחות צריך לגור פה. ההורים של בעלי גרים פה 20 שנה. הילדות היו קטנות והסתגלו בלי בעייה. אני לא עובדת והילדות בגן, בארץ היתה לי עבודה מעולה והמון חברות אז לי אישית יותר טוב היה בארץ, אבל לבעלי ולילדות יותר טוב פה. לא מצליחה לחשוב על חוויה טובה. חוויה שלילית - קשה ליל היות כל הזמן מנומסת וקורקטית, זה לא שאני גסה, אלא תכלסית. הילדות שלי יודעות שהמשפחה שלהם בישראל וכולם מדברים עברית. מה חסר לוי - החברות, ההורים, הכנות, הצחוקים, הקלילות. בחגים לימדתי אותן שירים, היינו בפעילויות במרכז היהודי ובישלתי קצת. בעתיד אנחנו מתכננים לעבור ךאיזור עם יותר ישראלים, אולי זה יקל עליי.

 

[dasi9]

מבינה לליבך

גם לי קצת קשה עם האובר נימוס..ולהיות בחברה של ישראלים מאוד עוזר

 

[noaronen1]

נעים מאוד (-:

גם אני הורדתי את המילה גולה. אז בת כמה את? 36 ? אני חושבת (-: איפה את גרה? ברוקלין, ניו יורק מה המצב המשפחתי? נשואה אם יש ילדים, האם נולדו בארץ או בחו"ל? 2 בארץ, הקטן בארה"ב בני כמה הילדים , כמה ילדים? בן 9, בת 7, בן 3 מתי עברת? לפני 6 שנים למה עברתם? העבודה של בעלי - היה מי שיעזור או שהיית לבד? לבד לבד לבד איך הילדים התמודדו? הגדול שלי היה בן 2.5 וקרע לי כל בוקר את הלב בבכי קורע לב כשהשארתי אותו בגן, מילד שהסכים להשאיר עם כל אחד, במשך שנה לא יכולתי לקחת בייביסיטר וצאת עם בעלי. עצוב להיזכר איפה יותר כייף כאן או בארץ? לא יודעת... נראה לי שיותר קל כאן, פחות מאבקים, אבל לוקח זמן להגיע לתחושה הזו ולהודות בה בקול רם תשתפי בחוויה טובה שהייתה בחו"ל הטיולים, בית הספר של הילדים, חברים טובים שעוזרים, השכנה שלי שאנחנו תומכות זו בזו תשפתי בחוויה שלילית שהייתה לה בחו"ל - חוסר האוטנטיות שלי כאדם, החיפוש אחר חברה טובה, להרגיש שייכת האם גרת בעוד מדינות? לא איזה מדינה הכי אהבת לחיות בה. - לא רלוונטי מה הילדים יודעים על ישראל? לא המון, אבל יודעים בגדול מה חסר לך? המממממ לא יודעת, שהבני דודים של הילדים יגורו כאן (-: למה את הכי מתגעגעת? ללחמים וקינוחים שבאמת באמת טעימים, אין כמו הבצקים בארץ, קשה למצוא כאן קינוח טעים איך מתמודדים עם החגים? חוגגים בבית, מייצרים אוירת חג, עם מסורת משפחתית, מראים את רינת ומימי ב-DVD והולכים מדי פעם לחגים בקהילה הישראלית החדשה איך אתן מתמודדות (או לא מתמודדות) עם הכשרות? לא רלוונטי האם חוויתן גילוי אנטישמיות (או הילדים)? איך התמודדתן? לא, פעם אחת ילד בכתה של הבת שלי אמר לה שהיא צריכה להיות נוצריה ולחגוג את חג המולד, הוא סיפר לאמא שלו והיא מאוד התנצלה האם אתם מקפידים על יום שישי בערב בבית? לא ממש...זה יום של סידורים והגדולים חוזרים מחוג עברית אחרי 6 בערב, זה מן יום עמוס שכזה. אבל לרוב יש ארוחה חמה - או שאני אזמין משהו לארוחת ערב. לא מצליחה להקפיד על הדלקת נרות

 

[EfratUK]

עונה

בת כמה את? 38 איפה את גרה? באנגליה, בכפר ליד ברייטון (דרום מזרח) מה המצב המשפחתי? גרושה אם יש ילדים, האם נולדו בארץ או בחו"ל? באנגליה בני כמה הילדים , כמה ילדים? נועה, בת שש וחצי. מתי עברת לגולה? לפני 10 שנים (אוטוטו...עוד חודש נחגוג עשור) למה עברת לגולה? כי הבעל לשעבר, שאז היה החבר שלי, קיבל הצעה תעסוקתית טובה. היה מי שיעזור או שהיית לבד? לא רלוונטי כי עברנו בלי ילדים. איך הילדים התמודדו? לא רלוונטי כי עברנו בלי ילדים. איפה יותר כייף כאן או בארץ? כנראה שפה כי נשארתי כאן גם אחרי הגרושין. האמת היא שאני תמיד מתגעגעת הביתה (לאנגליה) כשאני בביקורים בארץ. אני נהנית לבקר אבל זה רק ביקור קצר מבחינתי ולא הייתי רוצה לחזור לארץ בשלב זה. תשתפי בחוויה טובה שהייתה בחו"ל- תשפתי בחוויה שלילית שהייתה לה בחו"ל האם גרת בעוד מדינות? לא איזה מדינה הכי אהבת לחיות בה. לא לרוונטי. עיינו תשובה לשאלה קודמת. מה הילדים יודעים על ישראל? נועה מה חסר לך? חסר לי לצפות מראש איך יהיה מזג האויר רק כי אני יודעת איזה חודש בשנה זה ומאוד חסר לי חוף הים הישראלי. למה את הכי מתגעגעת? למשפחה, לחברות אבל כבר התרגלתי אז זה ממש לא געגועים ברמה מציקה. איך מתמודדים עם החגים? חלק חוגגים לבד, חלק עם חברות וחלק עם המשפחה של האקס. בחלק מהחגים יש פעילות קהילתית בברייטון שאנחנו משתתפות בה. איך אתן מתמודדות (או לא מתמודדות) עם הכשרות? לא שומרות כשרות. האם חוויתן גילוי אנטישמיות (או הילדים)? איך התמודדתן? לא נתקלתי אף פעם בגילויי אנטישמיות באנגליה. האם אתם מקפידים על יום שישי בערב בבית? אנחנו בארוחת שישי בערב פעם בשבועיים אצל חברה יהודיה כי מצאתי שאחרי הגרושין היה לי קשה ליצור אוירה משפחתית כשזה רק אני ונועה, והחברה הציעה להצטרף אליהם וככה אנחנו נוהגות כבר שנתיים וחצי וזה עובד מעולה. בשישי האחרים כשאנחנו בבית אנחנו מדליקות נרות ועושות קידוש לבד.

 

[מרב של ערן]

הדרום הרחוק

אבל תגידי, לא אמרו לך שלא שואלים אשה לגילה?

בת כמה את? 41 (אני?) איפה את גרה? כרייסטצ'רץ', ניו זילנד מה המצב המשפחתי? נ +2 אם יש ילדים, האם נולדו בארץ או בחו"ל? נולדו בישראל. בני כמה הילדים , כמה ילדים? 9 וקצת וכמעט 8 מתי עברת? לפני 7 שנים למה עברת? רצינו לנסות משהו אחר נשארנו בגלל השירות

היה מי שיעזור או שהיית לבד? ערן הגיע לכאן 4 חודשים לפנינו. יש לנו כאן זוג חברים שעזרו להתחלה. איך הילדים התמודדו? הילדים היו קטנים מאוד. הם משוכנעים שהם נולדו כאן

איפה יותר כייף כאן או בארץ? מה זה כיף ואיך אפשר לדעת אם יכול היה להיות טוב יותר במקום אחר באותה נקודת זמן? המצב שלנו היום שונה מהותית ממה שהיה לנו בישראל לפני שהגענו. טוב לנו, נוח לנו, שקט ורגוע אז אנחנו נשארים. החיים טובים. הטבע קרוב, האנשים רגועים. המדינה רגועה. עם קצת יצירתיות יש יופי של אפשרויות תעסוקה (וגם בלי יצירתיות, אף אחד לא מעקם כאן את האף כשלומדים שערן מכונאי רכב. בישראל תמיד הסתכלו עליו בלגלוג). האם גרת בעוד מדינות? לא מה הילדים יודעים על ישראל? יודעים איפה היא על המפה. יודעים שהמשפחה גרה שם. לא סיפרתי להם עדיין על הסכסון הישראלי-ערבי

מה חסר לך? לא יכולה לחשוב על משהו שממש מפריע כי הוא חסר לי. למה את הכי מתגעגעת? למשפחה. איך מתמודדים עם החגים? לא מתמודדים. כמעט ולא חוגגים. אנחנו רואים בעצמנו חסרי דת ואת המעט שחוגגים אנחנו מתיחסים אליו כאל מסורת תרבותית נחמדה. איך אתן מתמודדות (או לא מתמודדות) עם הכשרות? למדנו, שכששמים גבינה על בשר חזיר זה הופך אותו לכשר

האם חוויתן גילוי אנטישמיות (או הילדים)? איך התמודדתן? לא. האם אתם מקפידים על יום שישי בערב בבית? גם לא.

 

[רום קינמון]

היי מירב של ערן, העלית על פניי חיוך

וואו, להיות לבד עם קטנטנים ארבעה חודשים, איזה קשה. כל הכבוד. אני לא חשבתי לספר על הסכסוך ערבי ישראלי. נקודה. חחחחחחחחח

 

[ניריתסקוטלנד]

אני דווקא כן נכנסתי לסכסוך הערבי ישראלי

בעקבות השיחרור של גלעד שליט. ילדה בת 6, לא הבינה מי מימין ומי משמאל, זה מאוד מאוד מסובך אפילו למבוגרים

 

[רום קינמון]

אולי אם יהיו גדולים יתר ולא ילמדו כמו

שמישהי פה נתנה דוגמה שלימדו על מלחמת העולם השניה ולא על השואה.