יש לי שאלה

[slevinger]

צרויה שלו

מזלי שקראתי קודם את בעל ואישה ורק אחכ את חיי אהבה. מהספר הראשון לא התלהבתי מהסיפור (היה די צפוי מראש), אלא מדרך כתיבתה של צרויה. אהבתי מאוד את סגנון כתיבתה ובמיוחד את השימוש שהיא עשתה בפסוקים מהתנ"ך, כשלקחה אותם ונתנה להם משמעות מסויימת ומיוחדת ליחסים בין גבר ואישה. מאוד יפה ומיוחד. ואז החלטתי שהספר השני שלה, חיי אהבה, גם כן שוה קריאה, אוייש ילדונט, את ממש צודקת, הרגשתי כמו מאזוכיסטית כשהמשכתי לקרוא עד הסוף.....ספר מעצבן תרתי משמע.

 

[עופר D]

גרוע, בשונה מזיבלון

אם לא איכפת לכם, אני תופס את השאלה באופן שונה: גרוע הוא ספר שהיו ממנו אי אילו ציפיות. ספר קלאסי, ביקורות חיוביות, מוניתין של סופר וכד'. זבלונים יש בשפע. חלקם חביבים וחלקם פחות. מעמדם ידוע, וככאלה אין להם יומרות. אני מוסיף שלושהלרשימת הגרועים: דולי סיטי - קסטל-בלום: זוועה ספרותית אמיתית. לטעמי חירטוט ללא בסיס וללא קו עלילה/מחשבה רציף. צל הימים - בוריס ויאן: ניגשתי אליו אחרי המלצה שפורסמה ברשימת מעריב ל-80 המומלצים לתום האלף (או משהו כזה). עלילה הזויה ומופרכת. דווקא השתדלתי לצלוח, אבל אחרי כ-60 עמ' זנחתי. מבחינתי, לא ניתן לעיכול. סוכנות הבילוש - דגלס אדמס: שוב המלצות לרוב, לא ברור לי למה. גיבוב שטויות שלטעמי מזלזל במושג "ספרות". זנחתי הכי מהר שאפשר. עופר

 

[אלת הירח]

אני לא מצליחה לזכור מה הספר הכי

גרוע שקראתי, אבל אני יכולה להגיד מה הספר הכי משעמם שלא הצלחתי לסיים - וולדן של ת'ורו.

 

[ILet]

the sleeper awakes

הזוועה הזאת נכתבה ע"י Hה. ג'. ווילס. אני לא נוטשת ספר באמצע. קיוויתי למצוא שביב ענין אך התבדיתי.

 

[siv30]

אני בכלל לא הסתדרתי עם ההומור

של דגלאס אדמס וזנחתי את כל ספריו.

 

[suki da yo]

גרעינים לבנים

בלי ספק. אפילו אם אני אחשוב חזק, אני לא אצליח לחשוב על ספר יותר גרוע. העלילה כל כך בנואלית, ועדיין לא אמינה, או כתובה טוב. הביטוי המושלם לצורך של השני העשירונים העליונים בת"א (הפלצנים, סבתא שלי קוראת להם, ומתחילה להתעצבן על נומך המכנסיים...) להוכיח שהם יצירתיים ומוכשרים בלהוציא ספר, שבזכות פרסום מאסיבי וערמה של אנשים שהרמה הספרותית שלהם היא כזו, שהם אח"כ נותנים לספר הזה 5 מתוך 5 בדירוג של חנויות און ליין. בזבוז מוחלט של יער.

 

[slevinger]

אנסטסיה של אלונה קמחי

והכי מעצבן שבגלל הפרומו שהיא זכתה לו בעיתונים עוד הוצאתי כסף וקניתי אותו! אני זוכרת שאחרי ההלם הראשוני, אחרי הסיפור הראשון, נטשתי אותו ועד היום אינני יודעת איפה הוא, מן הסתם כנראה השלכתי לפח האשפה.

 

[neta2]

הספר שלי הוא:

מלאכי עליון/ מיכל שלו. בזבוז זמן, סתם.

 

[א ר נ ה]

אם כבר הזכרת את מיכל שלו..

אז הספר החדש שלה: שבועת רחל, שמכיל דוקא ספור לא רע, אבל רמת הכתיבה ועושר השפר מתאימים יותר לתלמידת בי"ס, ומה שהכי מקלקל - הנסיון היומרני לתפור בתפרים גסים ומגרדים עלילת משנה. ו"שבועת רחל" מזכיר לי עוד ספר אחד המכיל ספור שהיה יכול להפוך לספר מרתק: "אהבתי כל כך" של יהודית רותם. הסגנון שלה מכונה במדורי הבקורת בכינוי המנומס "שפה רזה", אני מעדיפה להיות יותר ישירה ולכנות אותו "שפה דלה", וגם כאן - למה הן מענישות אותנו, הסופרות האלה? - יש עלילת משנה תפורה גס, שמקלקלת כליל את מעט ההנאה שאפשר היה להפיק מן העלילה הראשית. ארנה.

 

[אליהו חרמון]

"חדש" לספר שיצא ב-1997?

נכון שזה נחמד לרדת על ספרים, ולערוך תחרות "מי הגרועה מכולן"? אם "שבועת רחל" או ספרים אחרים נחשבים בעינכם לשפל המדרגה, נראה שלא קראתם מספיק ספרים, או לפחות לא את הספרים הנכונים. "שבועת רחל" הוא לא יצירת מופת, אבל ספר בהחלט לא רע.

 

[נעה עצמי ואנוכי]

אני לא יודעת מה את מוצאת

רע כל כך בשבועת רחל. אני דוקא נהניתי ואפילו מאוד, אבל יש משהו במה שאת אומרת לגבי רמת הכתיבה, שמיכל מנסה לדבר "גבוה" אבל להישאר בשפת יומיום, מה שדופק את הכתיבה. מבחינת העלילה אני לא מוצאת שום דבר רע, מאוד אהבתי את השילוב ואני חושבת שהדמיות שמיכל בנתה הן אמינות בהחלט. העלילת משנה מוסיפה המון, ולא גורעת.

 

[siv30]

יהודית רותם לפחות מעניינת

בקטגוריה של נעמי רגן או איך להבין את הפסיכולוגיה של הקהילות הדתיות ב20 שניות. דווקא אהבתי את הספר של יהודית רותם.

 

[ILet]

יהודית רותם

גם אני אהבתי כל כך את ספרה. בניגוד לספר היחיד של נעמי רגן שאותו קראתי, יהודית רותם לא מאכילה את קוראיה בזונדה.

 

[Mנטה]

אני אוהבת את נעמי רגן ../images/Emo13.gif

 

[savion78]

שאלה קשה...

נראה לי שאני מצטרפת ל"חכמת הבייגלה.." בד"כ אין לי בעיה עם ספרים טפשיים וקלילים-את משוואה עם נעלם דווקא קראתי במהירות ואפילו נהניתי.. אבל את זה לא הצלחתי אפילו לסיים. כל הזמן היתה לי את ההרגשה הזאת שהכותב סיים עכשיו את י"ב (ואולי אפילו זה לא..)

 

[Rivendell]

../images/Emo45.gif אני איתך סביון...

י"ב זה קצת מחמיא לו, האמת. הוא מתעסק שם בתכנים שמתאימים לגיל 14, מכסימום 16. שזה דווקא בסדר, אני מניחה, לסוג מסויים של ספרים ולזמנים מסויימים. ספר קליל זה לא אומר שספר הוא רע (למרות שהספר הזה במקרה הוא רע, אפילו מאוד, בעיני). מה שיותר מטריד אותי (מלבד ההומור הנמוך הדמויות הפלקטיות והעדר העלילה) זה שהאמירה שלו לאורך כל הספר היא "אלה התכנים של כולנו". אני לא יודעת מתי לאחרונה הוא ביקר אצלי בראש שהוא מרשה לעצמו אמירות גורפות כאלה, וזה מאוד הטריד אותי. נכון שכולנו עוסקים מדי פעם בשטויות, ברומנטיקה ובקצת ריבים - אבל נראה שזה *הדבר* היחיד שמעסיק אותו, ועל זה הוא כתב "ספר". אם זה מה שמשמח אותו, אני אחיה עם זה. כל עוד לא יכריחו אותי לקרוא שוב את הזוועה הזאת

 

[rigoletto111]

"סמטת השקדיות בעומריג'אן" של

דורית רביניאן. חקיינית סוג ב' של גרסיה מרקס, נטולת כישרון. סקס, סוכר, אקזוטיקה, שפיך, לערבב טוב , ליחצן לכסות בעטיפה צבעונית, ויוצא ספר. איחס.

 

[Mנטה]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif זה באמת *חרא* של ספר !

ובדיוק מהסיבות שלך, אני כל כך מסכימה !!!! האמ-אמא* של ההארי פוטרים

ואכן גם היא רב מכר. *ערבב יחצ"ן והגש

 

[neta2]

וואלה צודקת! סמטת השקדיות"- הספר

הרע מספר 2 שלי.

 

[אלת הירח]

וואו. אני לא מאמינה איזה ניגוד בין

דעתכם לדעתי. אני חשבתי שזה ספר מבריק וציורי.